אשר צבי (הירש) גינצברג נולד בקיץ שנת 1856 למשפחה חסידית בעיירה סקווירא שבפלך קייב באוקראינה, וגדל באודסה. למד תלמוד ופילוסופיה של ימי הביניים , עם דגש על מורה נבוכים של הרמב"ם. הוא גם למד בכוחות עצמו שפות אירופיות (רוסית, גרמנית, צרפתית, אנגלית ולטינית) . לאחר נישואיו בשנת ,1873 לרבקה בת מרדכי זלמן שניאורסון, הוא המשיך בלימודיו הפרטיים, בייחוד בתחומי הפילוסופיה והמדע. הוא ניסה כמה פעמים ללא הצלחה להתקבל לאוניברסיטה, ונשאר אוטודידקט. בשל נטיותיו הרציונליסטיות החזקות, הוא נטש תחילה את החסידות ולאחר מכן התרחק לחלוטין מהאמונה הדתית. בהמשך הפך לאחד מדובריה של תנועת "חיבת ציון".

הוא התגורר באודסה, שם הושיב אותו אביו, כדי שישגיח על מזקקת יי"ש, שהייתה שייכת לו.

בשנת 1894 ניסה להוציא לאור אנציקלופדיה לכל ענייני היהדות בשם "אוצר היהדות". הוא ניהל משא ומתן עם גורמים שונים בתחום זה, וניסה לעניין את אחד מראשי חובבי ציון, סוחר התה והנדבן קלונימוס זאב ויסוצקי, שיתרום מכספו למפעל. בסופו של דבר עקב סיבות שונות לא עלה בידו להוציאה לאור.

בשנת 1907 עבר גינצברג לאנגליה, שם הקים וניהל את הסניף של חברת "תה ויסוצקי" בלונדון עבור קלונימוס ויסוצקי. כמו כן היה מעורב בהקמת הטכניון העברי בחיפה לצד חתנו שמואל פבזנר, שנישא לבתו לאה גינצברג.

עורך: משה חי פיסו כיתה ז'1

;