בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל

נולד ב-י' באייר התר"ך 2 במאי. היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט. מפתח רעיון הציונות היהודית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת. בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם - בכלל זה בספרות, ביצירה ובמחקר, הוענק לו התואר "חוזה המדינה". ישנם הרואים בהרצל משיח בן יוסף(משיח בן יוסף הוא המשיח החומרי, בניגוד למשיח בן דוד שאחראי על הבאת הגאולה) מכיוון שהוא היה חוזה המדינה.

מאז כינוס הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 עד לפטירתו, הפכה התנועה הציונית לתנועה מדינית ומעשית, דינאמית ומשמעותית. רעיונותיו של הרצל מצאו הד בקרב יהדות אירופה, והגיעו לקהילות היהודים בכל העולם. תמיכת המוני היהודים ברעיונות הציונות השפיעה על התגברות גלי העלייה לארץ ישראל, והיא זו שאפשרה את הקמת מדינת ישראל זוהי ארץ ישראל . בריאותו של הרצל הייתה רופפת הוא לא הקשיב לעצת רופאיו שייעצו לו לנוח וזאת אף על פי שסבל מתסמיני מחלת מלריה,מחולשה,כאבי ראש,קשיי נשימה,דופק לא סדיר,התעלפויות ומאיוושה בלב.לפני פטירתו אמר לידידו הקרוב הייכלר "דרוש בשמי שלום לכולם ואמור להם כי נתתי את דם ליבי בעד עמי" הרצל נפטר ב3 ביולי 1904 כשהוא בן 44 שנים הוא נטמן בבית העלמין בדולבינגן בווינה.באוגוסט 1949 הועברו עצמותיו להיקבר בארץ ישראל.