זו לא רק מלחמה של רוסיה המדינה נגד אוקראינה המדינה. יש באוקראינה כמה מיליוני אזרחים שחשים תחושת שייכות ללאום הרוסי, ומנגד רוב האוקראינים הם בעלי תחושת לאומיות אוקראינית שהובילה אותם מספר פעמים בהיסטוריה לנסות להקים מדינת לאום עצמאית, ללא הצלחה. רק ב-1991 הם הצליחו להיפרד מרוסיה (ברית המועצות) ולהקים מדינת לאום אוקראינית עצמאית.
מה צריך לדעת בפרק
(1) הגדרת "מדינה" - הגדרת המדינה כוללת ציון של חמשת התנאים לקיום מדינה ריבונית.
(2) קבוצה אתנית וקבוצת לאום.
(3) סוגי לאומיות - "לאומיות אתנית-תרבותית" ו"לאומיות אזרחית" (לאומיות אזרחית נקראת גם "לאומיות פוליטית" או "לאומיות מדינתית").
(4) סוגי מדינות לאום - מדינת לאום, מדינה דו-לאומית, מדינה רב-לאומית, מדינת כל אזרחיה.
(5) הצדקות לקיום מדינת לאום דמוקרטית.
התנאים ההכרחיים לקיומה של מדינה
הגדרה של המושג "מדינה": מדינה ריבונית היא התארגנות חברתית ופוליטית של בני אדם, אשר יש להם ריבונות בשטח מסוים. ריבונות זו הזכות הבלעדית לשלוט ולהפעיל כוח וסמכות בשטח מסוים. במדינה מתקיים שלטון מסודר על האוכלוסייה היושבת באותו שטח. למדינה הריבונית יש עצמאות לקבל החלטות ללא התערבות של מדינות אחרות בענייני פנים וחוץ הנוגעים למדינה. מדינות העולם, או גוף בינלאומי, מכירים במדינה זו.
הדוגמה של קוסובו: אם מסתכלים במפה משמאל, הרי שקוסובו היא מדינה לכל דבר ועניין - למעשה, המדינה השביעית מתוך מה שהיה פעם יוגוסלביה. בפועל המצב מורכב יותר, כפי שאציג בהמשך.
דוגמאות ל"מדינות" שיש מחלוקת האם הן מדינות ריבוניות:
סומלילנד: שטח ארץ בתוך מדינת סומלי. בני שבט ה"איסק" הכריזו על מדינה, והם שולטים בשטח זה שליטה מוחלטת (עם כל ארבעת התנאים הראשונים), אך אף מדינה בעולם לא מכירה בשליטה שלהם, ולא מכירה במדינה "סומלילנד".
סהרה המערבית: שטח ארץ מדרום מערב למרוקו, כלומר במערב אפריקה. ב-1979 עמדה טריטוריה זו לקבל עצמאות, אך מרוקו השתלטה על השטח. התנהלה מלחמת גרילה מול מרוקו, וב-1991 הכריזו המורדים על הקמת מדינה בשם "רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית". מרוקו שולטת על חלק מהשטח, האו"ם לא מכיר בזכות של מרוקו לשלוט שם, אבל לא עושה שום דבר מעשי. לעומת זאת, נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, הכיר בכך שסהרה המערבית היא חלק ממרוקו. מצד אחד, ארבעת התנאים לקיום מדינה ריבונית לא מתקיימים על מרבית השטח של סהרה המערבית. מצד שני, האו"ם הכיר במדינת "רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית". אז האם זאת מדינה?
קוסובו: מדינה שקמה מתוך סרביה (או שאולי לא קמה עדיין... ). חֶבֶל קוסובו הוא אזור שהשתייך לסרביה. סרביה היא מדינה של הלאום הסרבי, ורוב הסרבים הם נוצרים. באזור קוסובו רוב התושבים משתייכים ללאום האלבני ולדת המוסלמית. ב-2008 הם הכריזו על עצמאות לאחר משאל עם. רוב מדינות העולם, ובראשן ארה"ב, מכירות במדינת קוסובו, אבל קוסובו לא התקבלה לאו"ם, ולא הוכרה באופן רשמי, כי רוסיה, שהיא חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, הטילה וטו. קוסובו פנתה לבית הדין הבינלאומי בהאג (שבהולנד), וזה קבע כי אין בעיה חוקית עם החלטתה של קוסובו. כלומר, זה בסדר! בנוסף, מתקיימים כל ארבעת התנאים הראשונים לקיום מדינה ריבונית. באופן פורמלי האו"ם לא אישר את הקמת קוסובו, אז האם היא מדינה? מומחים למשפט בינלאומי מתווכחים בסוגיה זו, אז מי אנחנו שנחליט.
חמישה תנאים הכרחיים לקיום מדינה ריבונית:
1. טריטוריה: טריטוריה היא שטח מוגדר בחזקה ובבעלות של המדינה, שבו רשאית המדינה להפעיל סמכויות חקיקה, ניהול ושיפוט, ולהגביל את הכניסה לאותו שטח. הטריטוריה כוללת את השטח היבשתי של המדינה, את המים הסמוכים לחופים שלה (אם יש לה חוף ים), את האוויר מעל הים והיבשה, ואת השטח התת-קרקעי מתחת לים וליבשה.
2. אוכלוסייה: אוכלוסייה משמעותה בני אדם בעלי מעמד קבוע, חוקי ומוכר במדינה. המדינה קובעת את התנאים לקבלת אזרחות. צריך לפחות כמה אלפי אנשים שחיים במדינה באופן קבוע, כדי שאפשר יהיה לנהל את מערכות המדינה השונות.
3. שלטון: שלטון פירושו שיש גורם סמכותי השולט באמצעות מוסדות מוסדרים על כל האוכלוסייה ועל כל הטריטוריה של המדינה. לשלטון יש סמכות בלעדית להפעיל סמכות וכוח במדינה.
4. ריבונות (עצמאות): ריבונות או עצמאות פירושה הזכות הבלעדית של המדינה לשלוט ולהפעיל כוח וסמכות בשטח מסוים. המדינה חופשית לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה באופן עצמאי, ללא התערבות של גורם זר או של מדינה אחרת.
5. הכרה בינלאומית: הכרה בינלאומית פירושה שמדינות אחרות מכירות באופן רשמי במדינה ומכבדות את גבולותיה, והאו"ם הכיר גם הוא במדינה. למדינה יש זכויות וחובות על פי המשפט הבינלאומי, והיא מקיימת קשרים עם מדינות אחרות ועם גורמים בינלאומיים.
משימה: קראו את חמשת התנאים לעיל, קראו גם את הדוגמאות בצד שמאל, והחליטו האם רצועת עזה היא מדינה.
קבוצה אתנית ולאום
קבוצה אתנית - הגדרה: קבוצת אנשים בעלי יסודות משותפים אתניים ותרבותיים כמו שפה, מוצא משותף, היסטוריה משותפת ועוד, ולעתים גם דת. קבוצה זו לא תמיד שואפת להגדרה עצמית, כלומר אינה שואפת להקים מדינה משלה.
לדוגמה, הדרוזים בישראל הם קבוצה אתנית. יש להם יסודות משותפים אתניים כמו השפה הערבית, הדת הייחודית שלהם, ההיסטוריה הייחודית שלהם, המנהגים שלהם וכדומה. הם משתדלים לגור ביישובים נפרדים או בשכונות נפרדות, וגם מתחתנים רק בתוך הקבוצה שלהם. בנוסף, הם לא שואפים להקים מדינה דרוזית עצמאית אלא רוצים להישאר חלק ממדינת ישראל.
לאום (קבוצת לאום) - הגדרה: קבוצת אנשים בעלי יסודות משותפים פוליטיים ואזרחיים כמו ערכים, עקרונות ואידיאולוגיה, ולעתים גם יסודות אתניים ותרבותיים משותפים. לקבוצה זו יש מדינה ריבונית (כמו במקרה של ישראל), או אוטונומיה בתוך מדינה קיימת (כמו קטלוניה שהיא חלק מספרד), או שאין לה את שני הדברים אבל היא שואפת לאחד מהם.
לדוגמה, הקטלונים בספרד הם קבוצת לאום. יש להם יסודות אתניים משותפים כמו השפה הקטלונית וההיסטוריה הקטלונית, אבל יש להם גם יסודות משותפים פוליטיים כמו השאיפה להקים מדינת לאום עצמאית. אמנם, קטלונים רבים לא מעוניינים להיפרד מספרד ולהקים מדינה עצמאית, אבל קטלונים רבים כן מעוניינים בכך.
במפה למעלה, שנלקחה מהספר "אנשים משנים מציאות" של קציעה אביאלי-טביביאן, רואים את תפוצות היהודים בשנת 1880, רגע לפני תחילת העלייה הראשונה והציונות המעשית. ב-1880 היו רק 25,000 יהודים בארץ ישראל, המולדת ההיסטורית של העם היהודי, שנשלטה אז על ידי האימפריה העות'מאנית. לעומת זאת היו מיליוני יהודים במזרח אירופה, במערב אירופה ובצפון אמריקה. ניתן לומר שעד 1880 היהודים היו קבוצה אתנית שמפוזרת באלפי קהילות יהודיות ברחבי העולם, וקבוצה אתנית זו לא שאפה להקים מדינת לאום עצמאית אלא לחיות בביטחון באחת ממדינות העולם הקיימות, להוציא מעט מאד משכילים מובילים שבישרו על הציונות. מכאן והלאה התחיל תהליך מעבר מקבוצה אתנית לקבוצת לאום. המעבר של חלק מן העם היהודי מקבוצה אתנית ללאום ששואף להקים מדינת לאום יהודית עצמאית בארץ ישראל לא קרה בשנה אחת, אבל בערך בתקופה זו התרחש התהליך הזה.
שני סוגי לאומיות
לאומיות אזרחית (נקרא גם "לאומיות מדינתית" או "לאומיות פוליטית") - הגדרה: לאומיות פירושה תחושת שייכות לקבוצת אנשים בעלי זהות משותפת, והשאיפה לעצמאות מדינית במסגרת של קבוצה זו. לאומיות אזרחית פירושה שהתגבשות הלאום והגדרת הזהות הלאומית מבוססת יותר על יסודות משותפים פוליטיים ואזרחיים כמו ערכים, עקרונות ואידיאולוגיה, ופחות על יסודות משותפים אתניים ותרבותיים כמו שפה, מוצא משותף, היסטוריה משותפת ועוד.
לדוגמה, ארצות הברית מנסה לגבש את אזרחיה באמצעות יסודות משותפים כמו חירות, שוויון, הצלחה כלכלית ואפשרויות בלתי מוגבלות להצליח. ארצות הברית מנסה להצניע את המוצא האתני של תושביה כי הם באים ממאות קבוצות אתניות שונות. לכן מנסים לגבש אותם על בסיס דברים משותפים שכולם יכולים להתחבר אליהם ולחוש הזדהות. הפופוליזם של טראמפ ותומכיו קורא תגר על כך.
לאומיות אתנית-תרבותית - הגדרה: לאומיות פירושה תחושת שייכות לקבוצת אנשים בעלי זהות משותפת, והשאיפה לעצמאות מדינית במסגרת של קבוצה זו. לאומיות אתנית פירושה שהתגבשות הלאום והגדרת הזהות הלאומית מבוססת יותר על יסודות משותפים אתניים ותרבותיים כמו שפה, מוצא משותף, היסטוריה משותפת ועוד, ופחות על יסודות משותפים פוליטיים ואזרחיים כמו ערכים, עקרונות ואידיאולוגיה. בלאומיות אתנית תחושת השייכות הלאומית חזקה יותר מתחושת השייכות האזרחית למדינה.
לדוגמה, מדינת ישראל מנסה לגבש את האנשים בישראל סביב יסודות אתניים יהודיים כמו השפה העברית, ההיסטוריה היהודית והמנהגים היהודיים. אפשר לראות את זה בסמלי המדינה, בשימוש בשפה העברית, בשימוש בלוח השנה העברי ובהדגשה של החגים היהודיים. בלאומיות אזרחית תחושת השייכות למדינה חזקה יותר מתחושת השייכות לקבוצה אתנית מסוימת או לקבוצת לאום מסוימת.
לאומיות - עניין של תחושה: מנחם מנדל דוליצקי כתב את השיר המדהים "ציון תמתי" ב-1888 ברוסיה. הוא היגר לבסוף לארה"ב ולא לארץ ישראל, אבל תחושת הלאומיות שלו היא לעם היהודי ולארץ ישראל, היא ציון. שם הלב שלו נמצא. בעמודה ליד, השיר המקורי של דוליצקי מ-1888. משמאל, עוזי מאירי בביצוע שעושה צמרמורת.
זהו הבית הראשון בשירו המפורסם של שאול טשרניחובסקי. לקח לי זמן רב, עם עזרה של ויקיפדיה, עד שהבנתי את כל מילות השיר של טשרניחובסקי. אבל את שתי השורות הראשונות הבנתי מיד: אדמת טרשים היא אדמה עם אבנים וסלעים, שאינה טובה לחקלאות. למרות שמדובר על הר טרשים קרח, כלומר ללא צמחיה, ולמרות שטשרניחובסקי בכלל לא נולד בארץ ישראל, הוא רואה במקום הזה את ארצו ומולדתו. במשך כל השיר הוא כותב על כך שהחום פה בלתי נסבל והארץ לא מספיק מיושבת ומפותחת, ולמרות הכול כאן זה הבית. זוהי הלאומיות - תחושת שייכות לעם (לאום) מסוים. טשרניחובסקי עלה לארץ בגיל מאוחר אבל ראה את עצמו שייך ללאום היהודי וראה את ארץ ישראל כמולדתו.
הר טרשים קרח.
עדר עלפה: שה וגדי.
זהב הדר שמח.
מנזרים, גל, מצבה,
כיפות טיט על בית.
מושבה לא נושבה,
זית אצל זית.
גרניט צ'אקה (Granit Xhaka) וצ'רדן שקירי (Xherdan Shaqiri) מסמנים בידיהם את הנשר הדו-ראשי שמופיע על דגל אלבניה, לאחר שכבשו את שערי הניצחון של שווייץ על סרביה במונדיאל 2018. אז מה הקשר של אלבניה לעניין? ועוד לא אמרנו קוסובו... מי שמבין את התמונה מבין מהי לאומיות.
והנה, במונדיאל 2022, קיבלנו שידור חוזר של שווייץ נגד סרביה, ושוב יש שער מכריע של שקירי. הפעם שקירי נמנע מהצגת הנשר הדו-ראשי, מה שממחיש יותר מכל את העוצמה האדירה של הרגש הלאומי. שקירי זכר את המהומה שנוצרה ב-2018 ופחד לעורר שוב את כל השדים.
סוגים שונים של מדינות לאום
מדינת כל אזרחיה - הגדרה: נקרא גם "מדינת לאום אזרחית". מדינה המזוהה עם כלל האזרחים בתוכה, ולא עם לאום או קבוצה אתנית מסוימת. סמלי המדינה, המוסדות והחוקים מבטאים ערכים תרבותיים ופוליטיים משותפים לכל האזרחים. המדינה יוצרת למעשה לאום חדש שכולל את כל אזרחי המדינה, ללא חשיבות למוצא האתני. במדינה נמצאות קבוצות אתניות שונות, אך אין לכך חשיבות מבחינת המדינה. המדינה מעניקה שוויון זכויות לכל האזרחים.
לדוגמה, ארה"ב היא מדינת כלל-אזרחיה המזוהה עם כל האזרחים שלה. כל מי שחי בארה"ב מרגיש שייך ל"אומה האמריקנית". לכולם סיכוי שווה לקבל אזרחות בארה"ב: אין חשיבות אם המוצא הוא יהודי, ערבי, אנגלי או סיני. ארה"ב מדגישה בעיקר יסודות פוליטיים כמו חירות, שוויון, כלכלה חופשית וכדומה.
מדינה רב-לאומית (רב-תרבותית) - הגדרה: מדינה המזוהה עם לפחות 3 לאומים גדולים ומשמעותיים. סמלי המדינה, המוסדות והחוקים מבטאים את היסודות האתניים של כל הלאומים הללו במידה שווה. לכל לאום ייצוג במוסדות השלטון לפי גודלו היחסי. לכל הלאומים יש השפעה משמעותית על הזהות של אזרחי המדינה. בנוסף, קיימים ערכים תרבותיים ופוליטיים משותפים לכל הקבוצות הללו. המדינה מקיימת שוויון זכויות מלא לכל האזרחים, ומאפשרת לקבוצות מיעוט נוספות לטפח את זהותן הייחודית.
לדוגמה, שווייץ היא מדינה רב-לאומית הכוללת דוברי איטלקית, דוברי צרפתית, דוברי גרמנית ודוברי רומאנש. כל ארבע השפות הן רשמיות. במוסדות השלטון יש ייצוג יחסי לכל אזור, כדי לתת ביטוי לכל לאום.
מדינה דו-לאומית - הגדרה: מדינה המזוהה עם שני לאומים אתניים נפרדים. סמלי המדינה, המוסדות והחוקים מבטאים את היסודות האתניים של שני הלאומים במידה שווה. לשני הלאומים יש ייצוג פחות או יותר שווה במוסדות השלטון של המדינה. הזהות של האזרחים מושפעת משני הלאומים במידה משמעותית. בנוסף, קיימים ערכים תרבותיים ופוליטיים משותפים לשתי הקבוצות. המדינה מקיימת שוויון זכויות מלא לכל האזרחים, ומאפשרת לקבוצות מיעוט נוספות לטפח את זהותן הייחודית.
לדוגמה, בלגיה היא מדינה דו-לאומית המזוהה עם הלאום הוָולוֺני ועם הלאום הפְלֶמי. במוסדות השלטון יש ייצוג שווה לשני הלאומים. השפה הצרפתית של הוולונים והשפה הפלמית (כמו הולנדית) של הפלמים הן השפות הרשמיות במדינה.
מדינת לאום אתנית-תרבותית - הגדרה: נקרא גם בקיצור "מדינת לאום". מדינה המזוהה עם לאום אתני אחד, למרות שעשויים להיות בה קבוצות אתניות או לאומים נוספים. מדינת לאום מדגישה יותר את היסודות האתניים והתרבותיים של אותו לאום, ולכן הזהות של הלאום המרכזי תהיה הזהות הדומיננטית במדינה. זה בא לידי ביטוי בסמלי המדינה ולעתים גם בקביעת ימי מועד מסוימים, חקיקה, הקמת מוסדות ועוד. המדינה היא דמוקרטית ומקדמת גם יסודות פוליטיים ואזרחיים כדי לאפשר קיום משותף עם בני קבוצות אחרות.
לדוגמה, מדינת ישראל היא מדינת לאום המזוהה עם הלאום היהודי, למרות שיש בה גם ערבים, דרוזים וצ'רקסים. בישראל מדגישים יסודות אתניים ותרבותיים יהודיים: למשל סמלי המדינה מבוססים על ההיסטוריה והדת היהודית. ההגירה אל מדינת ישראל מבוססת על סמך ההשתייכות ללאום היהודי (חוק השבות). ישראל היא מדינה דמוקרטית ומקדמת גם יסודות פוליטיים ואזרחיים כדי לאפשר קיום משותף עם הערבים, הדרוזים והצ'רקסים.
הערה
בספר הלימוד "להיות אזרחים בישראל" השמות של שלושה מארבעת המושגים לעיל שונים ומורכבים יותר: מדינת לאום היא "מדינת לאום אתנית תרבותית", מדינה רב-לאומית היא "מדינה רב-תרבותית" ומדינת כל אזרחיה היא "מדינת לאום אזרחית".
דוגמה מסכמת למושגים של לאומיות וסוגי מדינות הלאום
מדינת ישראל היא מדינת לאום, והיא מדגישה יותר את הלאומיות האתנית-תרבותית היהודית. ההמנון של מדינת ישראל מתייחס רק לעם היהודי, ולקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל. שימו לב לביטויים: "יהודי", "לציון", "לתקוותנו, התקווה בת שנות אלפיים", "בארצנו, ארץ ציון וירושלים" - ההמנון נכתב בארץ בשלהי המאה ה-19, ותקוותנו היא תקוות העם היהודי, ולא של כל תושבי ארץ ישראל, וארצנו היא הארץ שלנו, של העם היהודי.
ארצות הברית היא מדינת כל אזרחיה, והיא מדגישה יותר את הלאומיות האזרחית. ההמנון של ארה"ב מתייחס לכל האנשים במדינה – כולם יכולים לחוש הזדהות עם מילות ההמנון. ההמנון נכתב במהלך מלחמת 1812 בה הגנו האמריקאים על ארצם מפני הפלישה הבריטית. במהלך המלחמה היו יכולים כל תושבי ארה"ב לחוש שהם בני חורין ואמיצים, ללא קשר למוצא האתני. אגב, לא כולם היו אז בני חורין.
מצד אחד, התנאים לקבלת אזרחות קנדית (Who can apply, בתמונה למעלה) מאפיינים מדינת כל אזרחיה, כי אין דרישה למוצא אתני מסוים, וגם הדרישה לדעת אנגלית או צרפתית מזכירה את הדרישה הישראלית בחוק האזרחות לדעת עברית.
מצד שני, חוקת קנדה קובעת, בין היתר, כי האנגלית והצרפתית הן שפות רשמיות שוות, הדיונים בפרלמנט יכולים להיות בכל אחת מהשפות הרשמיות וכל החוקים יודפסו בשתי השפות. כל זאת מתוך הכרה במיעוט הגדול של דוברי צרפתית (למשל, הזמרת סלין דיון) - מאפיינים ברורים של מדינה דו-לאומית.
אז קנדה היא גם בעלת מאפיינים של מדינה דו-לאומית וגם בעלת מאפיינים של מדינת כל אזרחיה - לא תמיד הכול מתלבש על התבניות של מקצוע האזרחות.
בשיעורי אזרחות תמיד מציינים את בלגיה כדוגמה למדינה דו-לאומית. מחוז פלנדריה כולל ברובו דוברי פלמית (הולנדית) ומחוז ולוניה כולל בעיקר דוברי צרפתית. יש גם קהילה של דוברי גרמנית שמוכרת על ידי המדינה, כך שפורמלית בלגיה היא מדינה רב-לאומית, אבל עיקר החלוקה היא בין הלאום הפלמי ללאום הוולוני. השלטון מחולק לשלוש רמות כאשר שתיים מהרמות הן נציגי המחוזות ונציגי קהילות השפה, כך שכל לאום מקבל ייצוג משלו.
הלאום הכורדי - לאום ללא מדינה: בתמונה למעלה מימין המון לאומי כורדי מפגין עם דגלי הלאום הכורדי למען עצמאות מעיראק. עשרות מיליוני כורדים חיים במזרח טורקיה, צפון סוריה, צפון עיראק ומערב איראן - אזור בעל רצף גיאוגרפי הנקרא "חבל כורדיסטן" (ראו במפה למעלה משמאל). 92% מהכורדים בעיראק הצביעו במשאל עם בעד התנתקות מעיראק והקמת מדינת לאום עצמאית. לא עזר להם - העיראקים עשו שרירים והכורדים התקפלו.
בתמונה משמאל המוני קטלונים מפגינים בברצלונה למען עצמאות. הדעות חלוקות בקטלוניה האם כדאי להתנתק מספרד ולהקים מדינת לאום עצמאית, או להישאר חלק מספרד. ב-2017 הפגינו מאות אלפי קטלונים בעד עצמאות אבל השלטון המרכזי במדריד שלח אלפי שוטרים לדכא את ההפגנות. המפגינים התקפלו, אבל המחלוקות נותרו.
דגל צפון אירלנד
דגל סקוטלנד
דגל אנגליה
דגל בריטניה
השאיפה לעצמאות לאומית - הלאום הסקוטי: סקוטלנד היא חלק מבריטניה ואינה מדינה עצמאית. ב-2014 נערך בסקוטלנד משאל עם ובו הצביעו רק 45% מהסקוטים בעד עצמאות. צפון אירלנד נאבקה במשך עשרות שנים לעצמאות, ללא הועיל. בריטניה היא מדינה של ארבע אומות או ארבעה לאומים: אנגלים, סקוטים, וולשים וצפון אירים. לכל לאום יש דגל משלו, נבחרת כדורגל משלו ונבחרת רוגבי משלו. בכדורסל יש נבחרת בריטית משותפת. שימו לב בתמונות למעלה שדגל בריטניה הוא שילוב של דגלי אנגליה, סקוטלנד וצפון אירלנד.
הצדקות דמוקרטיות לקיום מדינת לאום
מדינת לאום מזוהה או מייצגת קבוצת אנשים מסוימת, משום שהיא מדגישה יותר את הזהות של הלאום הגדול ביותר במדינה. בכל זאת, יש מדינות לאום רבות שהן דמוקרטיות כמו ישראל וגרמניה.
ההצדקות לקיום מדינת לאום מנקודת מבט דמוקרטית (צריך לדעת 3 הצדקות):
הצדקה טבעית על פי הזכות להגדרה עצמית – לכל עם (לאום) יש זכות לאומית קולקטיבית להקים מדינה משלו בשטח ארץ מסוים, שאליו הלאום קשור מבחינה היסטורית. לדוגמה, העם היהודי מזוהה מבחינה היסטורית עם ארץ ישראל. מדובר על זכות קולקטיבית לאומית ואין בהצדקה זו התייחסות לזכויות הפרט.
הצדקה ליברלית על פי הזכות לתרבות – כל קבוצת לאום יכולה לשמר את תרבותה ומנהגיה רק במדינה משלה, אחרת יש סכנה שתרבות זו תיעלם. ההצדקה תלויה בשמירת זכויות הפרט של כלל האזרחים וכן בהכרה בזכות של קבוצות אחרות לביטוי לאומי. לדוגמה, מדינת ישראל היא המקום היחיד בו מתאפשרת שמירה על הזהות היהודית מבחינת השפה, התרבות, ההיסטוריה וכדומה.
הצדקה על פי חשיבות הסולידריות – יצירת ערבות הדדית, הסכמיות והזדהות. כדי שמדינה תוכל לשרוד לאורך זמן, צריך שתהיה תחושת שותפות בין האזרחים. הזהות האתנית הייחודית של הלאום מהווה מוקד חזק להזדהות משותפת עבור רוב התושבים, אך לא עבור כולם. לדוגמה, מדינת ישראל שהיא מדינת לאום יהודית מהווה מוקד להזדהות עבור הרוב היהודי במדינה, אבל אינה מהווה מוקד להזדהות עבור המיעוט הערבי במדינה.
הצדקה על פי עקרון הכרעת הרוב – עקרון הכרעת הרוב הוא עקרון בסיסי בדמוקרטיה, ולכן הגיוני לעצב את אופי המדינה בהתאם לרצונו של הרוב, כל עוד הוא לא פוגע בזכויות המיעוט. לדוגמה, הרוב היהודי זכאי לעצב את דמותה של ישראל על בסיס הזהות היהודית.
הצדקה לאומית קיומית – קבוצות לאום מסוימות שנרדפו בעבר או נרדפות בהווה יכולות לשרוד ולחיות בביטחון רק במדינת לאום משלהן. לדוגמה, הלאום היהודי נרדף במשך 1650 שנה, ועבר גם את השואה. בכל מקום רדפו יהודים, ורק במדינה היהודית הם יכולים לחוש ביטחון. איום זה עדיין קיים, והפעם מצד השכנים.
הצדקה דתית - תפיסות דתיות מסוימות רואות בקיומה של מדינת לאום ערך דתי. במקרה של הדת היהודית, לפי הגישה הרווחת, תורת ישראל וחזון הנביאים מצווים על העם היהודי להקים ולקיים ריבונות יהודית בארץ ישראל. חלק מתרי"ג מצוות התורה עוסק בהקמת רשויות השלטון בממלכה היהודית, בחובות המוטלות עליהן, ביחסי הפנים של הממלכה, ביחסי החוץ שלה וכן בחובות המוטלות על האזרחים כלפי רשויות השלטון. (הערה: הגדרה זו מצוטטת מתוך עמוד 53 בספר הלימוד "להיות אזרחים בישראל")
שאלות ותשובות
כדי לראות את התשובה יש ללחוץ על החץ הקטן מימין לשאלה.
- צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים סוג מדינה זה בא לידי ביטוי בקטע
תשובה לשאלה 1
ציון: מדינת כל אזרחיה.
הצגה: מדינה המזוהה עם כלל האזרחים בתוכה, ולא עם לאום או קבוצה אתנית מסוימת. סמלי המדינה, המוסדות והחוקים מבטאים ערכים תרבותיים ופוליטיים משותפים לכל האזרחים. המדינה יוצרת למעשה לאום חדש שכולל את כל אזרחי המדינה, ללא חשיבות למוצא האתני. במדינה נמצאות קבוצות אתניות שונות, אך אין לכך חשיבות מבחינת המדינה. המדינה מעניקה שוויון זכויות לכל האזרחים.
ציטוט: בקטע כתוב כי "חלק מהמהגרים מגיעים בקטגוריה של בעלי מקצוע ונבחנים על פי שיטת הניקוד המבוססת על קריטריונים של השכלה, גיל, ידיעת שפה ועוד."
הסבר: קריטריונים כאלה אינם מתבססים על מוצא אתני מסוים, אלא עשויים להיות מקושרים לכלל בני האדם, וזה מתאים לתפיסה של יצירת לאום אזרחי קנדי ללא התבססות על מוצא אתני מסוים.
תשובה לשאלה 2
ציון: לאומיות אתנית.
הצגה: לאומיות פירושה תחושת שייכות לקבוצת אנשים בעלי זהות משותפת, והשאיפה לעצמאות מדינית במסגרת של קבוצה זו. לאומיות אתנית פירושה שהתגבשות הלאום והגדרת הזהות הלאומית מבוססת יותר על יסודות משותפים אתניים ותרבותיים כמו שפה, מוצא משותף, היסטוריה משותפת ועוד, ופחות על יסודות משותפים פוליטיים ואזרחיים כמו ערכים, עקרונות ואידיאולוגיה.
ציטוט: בקטע כתוב כי חוק הלאום קובע כי ארץ ישראל היא המולדת של העם היהודי, ובנוסף, סמלי המדינה יתבססו על ההיסטוריה והדת של העם היהודי.
הסבר: כלומר, המדינה מייצגת את העם היהודי וסמלי המדינה יוצרים תחושת שייכות רק למי שמשתייך לעם היהודי, ובכך מגבשת המדינה את אזרחיה על סמך השיוך האתני היהודי וזוהי לאומיות אתנית.
אזרחות לבגרות עם ארנון בן-דור