פרק 19 - גלובליזציה

הערה: לפי מיקוד הלמידה (כלי העזר) בשאלון 34271 לשנת תשפ"ז, 

בפרק של הגלובליזציה:

"יובהר מושג הגלובליזציה; ייבחנו השפעותיה באחד התחומים הבאים, לבחירת המורה:

• חברה וכלכלה: הגירה ומהגרי עבודה

• תרבות

• מוסדות בינלאומיים ומשפט בינלאומי

• מעמדה של מדינת הלאום בעידן הגלובליזציה: היחלשות מול התחזקות."

גלובליזציה

גלובליזציה, מהמילה גלובוס, פירושה זרימה של מידע, מוצרים, אנשים, כסף, השפעות ועוד, בין כל מדינות העולם. הטכנולוגיה של תקופתנו מאפשרת לכל אדם ליצור קשר עם אנשים בכל העולם, למכור ולקנות דברים, לנהל קשרים חברתיים וכלכליים עם גורמים בכל העולם ועוד. החלטות ומעשים של מדינה מסוימת יכולים להשפיע על מדינות אחרות בעולם, גם אם הן מרוחקות מאד וללא קשרים דיפלומטיים עם אותה מדינה. השפעות תרבותיות וחברתיות עוברות במהירות גדולה ברחבי העולם. בעקבות זאת, מדינות וארגונים כלכליים על-מדינתיים מקימים ארגונים כלל-עולמיים וחברות עסקיות רב-לאומיות. הגלובליזציה התחילה לפני זמן רב, אבל בשנים האחרונות היא הפכה לתופעה חזקה הרבה יותר בגלל האינטרנט, המחשבים האישיים, הטלפונים החכמים, הרשתות החברתיות והבינה המלאכותית.

השפעות הגלובליזציה על התחום החברתי-כלכלי

גלובליזציה כלכלית פירושה שהפעילות הכלכלית, אשר התבססה בעבר על סחר מקומי, הופכת לפעילות עולמית בעיקרה. הדבר מתבטא בשינויים תכופים של גובה מכסים על יבוא סחורות, ביטולים של חלק מן המגבלות על העברות כספים בין מדינות, שינויים בהגבלות על פעילות של חברות זרות ושינויים בחוקים של הגירה לצורכי עבודה.

הגלובליזציה הכלכלית מאפשרת לחברות ענק להקים מפעלים במדינות עולם שלישי, שם זול לייצר, ולשנע את המוצרים במהירות לרחבי העולם. חברות הענק מקימות תאגידים בינלאומיים שמשפיעים על החברה והכלכלה במדינות האם שלהם ובמדינות בהן הם מייצרים.

בנוסף לתאגידים הבינלאומיים, שהם למעשה עסק פרטי, קיימים כיום ארגונים על-מדינתיים ששייכים לכמה מדינות, כמו האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית (International Monetary Fund), הבנק העולמי, "הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי" (OECD – Organization for Economic Cooperation and Development). ארגונים אלה מקבלים החלטות שמשפיעות מבחינה כלכלית על מדינות רבות.

היבט משמעותי של הגלובליזציה הכלכלית הוא מהגרי העבודה. לרוב, מהגרי העבודה באים ממדינות עניות למדינות עשירות. הדבר יוצר שתי בעיות חברתיות-כלכליות: בעיה אחת היא שמהגרי עבודה לא תמיד נטמעים במדינה והם גרים בשכונות נפרדות עם שפה ותרבות שונים, ובכך גורמים למתחים חברתיים מול החברה המקומית. בעיה שניה היא שלעיתים מהגרי עבודה תופסים את מקומות העבודה של המקומיים, וגם זה גורם למתחים חברתיים.

גלובליזציה כלכלית מאפשרת גם תחלופה גדולה של ידע ושל יועצים שמאפשרים למדינות נחשלות לפתח ענפי כלכלה שלא היו קיימים אצלם.

בנוסף, יש ארגונים בינלאומיים, חלקם בחסות האו"ם, של מתנדבים מרחבי העולם שמנסים לעזור למדינות עניות להיאבק בעוני, במחסור במים, לסייע בשירותי רפואה, בחינוך ועוד. הדבר יוצר שיתופי פעולה בין אנשים וארגונים ברחבי העולם. לעיתים המאבק של הארגונים הוא נגד חברות בינלאומיות שמנצלות את כוח האדם הזול במדינות העניות ולא שומרות על תנאי עבודה ראויים.

אזרחות לבגרות עם ארנון בן-דור