אשכול רשויות מקומיות

מה זה בכלל רשות מקומית?

רשות מקומית נקראת גם שלטון מקומי, או שלטון עירוני, ולעתים גם שלטון מוניציפלי.

לרשות מקומית יש סמכויות שלטוניות על אזור מסוים ועל תושביו, והסמכויות הללו מוגבלות לתחומי חיים מסוימים.

הרשות המקומית כפופה לשלטון המרכזי (הכנסת, הממשלה, בתי המשפט) ולחוקי המדינה, והיא רשאית לקבל החלטות ולטפל בענייני פנים בלבד כמו חינוך, רווחה, ניקיון, תרבות, ספורט, בנייה, רישוי עסקים וכדומה – כל זאת אך ורק בשטח העירוני שלה.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 

סוגי הרשויות המקומיות בישראל

מועצה אזורית – רשות מקומית הכוללת כמה עשרות יישובים כפריים קטנים יחסית: מושבים, קיבוצים, כפרים, יישובים קהילתיים. לכל ישוב כפרי בתוך מועצה אזורית יש גם ועד מקומי משלו. הוועד המקומי והמועצה האזורית קובעים ביניהם את חלוקת התפקידים ואת גביית המסים העירוניים.

מועצה מקומית – יישוב שגודלו בין 2,000 תושבים ל-20,000.

עירייה – יישוב שגודלו למעלה מ-20,000 תושבים.

לא לתפוס אותי במילה לגבי ה-20,000, כי אור עקיבא קיבלה מעמד עיר כאשר הייתה בת 14,000 תושבים, ולעומת זאת פרדס חנה לא קיבלה עדיין מעמד עיר למרות שיש בה למעלה מ-40,000 תושבים. במדינת ישראל הכול אפשרי.

מועצה מקומית תעשייתית – רשות מקומית שיש בה אזור תעשייה בלבד, ללא בתי מגורים. בישראל יש שתי רשויות מקומיות כאלה בלבד.

ב-2017 הורה שר הפנים, אריה דרעי, לבחון את הוצאת מתחם בז"ן (בית זיקוק לנפט) משטח העיר חיפה, והפיכתו למועצה מקומית תעשייתית עצמאית, כאשר ההכנסות יתחלקו בין 13 רשויות מקומיות שונות באזור. לא מדובר על העברה פיזית של המפעלים. בעקבות זאת הייתה עתירה לבג"צ נגד המהלך, והסיפור עוד לא הסתיים.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 

תפקידי הרשות המקומית

#  ניקיון המרחב הציבורי – אחריות על ניקיון הרחובות, הגנים הציבוריים, השטחים הציבוריים הריקים.

#  תברואה – פינוי פחי אשפה, פינוי פגרים של בעלי חיים, פינוי מִפְגעים אחרים.

#  תאורה – אחריות על תאורת רחוב ותאורת המרחב הציבורי.

#  חניה – הסדרת החניה ברחבי העיר.

#  כבישים – סלילת כבישים ותחזוקת כבישים בתחום העיר.

#  פיתוח המרחב הציבורי – הקמת ותחזוקת גני שעשועים, גינון ציבורי, פארקים וכדומה.

#  חינוך 1 – בנייה ותחזוקה של מוסדות חינוך + העסקת עובדים לתחזוקה שוטפת.

#  חינוך 2 – פיקוח על הביקור הסדיר של תלמידים לצורך מניעת נשירה.

#  בנייה – אחריות על תכנון הבנייה בעיר ועל מתן אישורי בנייה ואכלוס.

#  תרבות וספורט – אחריות על קיום פעילות תרבות וספורט עבור תושבי העיר.

#  דת – מתן שירותי דת באמצעות המועצה הדתית: רישוי נישואין, מקוואות, כשרות של עסקים, קבורה, עירוב.

#  רישוי עסקים – מתן רישיונות לעסקים ופיקוח עליהם.

#  עסקים ומסחר – פיתוח אזורי מסחר ועסקים.

#  רווחה – מתן רווחה לתושבים הזקוקים לכך, באמצעות מחלקת הרווחה.

#  כיבוי אש – שירותי כבאות, באמצעות אגד ערים.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 

סמכויות הרשות המקומית

חקיקת חוקי עזר – העירייה רשאית לחוקק חוקי עזר בנושאים שונים הנוגעים לחיי היומיום של כל תושבי העיר: חניה, שעות וימי פתיחת עסקים, רוכלות ומכירה ברחוב, אספקת מים וקווי ביוב, איכות הסביבה, הדברה, הגנה על הצומח, קביעת כללים לגבי חזית הבית הפונה לרחוב, הריסת מבנים מסוכנים, מודעות ושלטים, רעש, אופניים ועוד ועוד. מועצת העיר מצביעה ומקדמת את חוק העזר, ושר הפנים צריך לאשר אותו. כלומר, יש כאן הפרדת רשויות בין הרשות המבצעת (ראש העיר ומחלקות העירייה השונות) לבין הרשות המחוקקת (מועצת העיר).

הטלת מסים – הרשות המקומית מוסמכת להטיל מסים, אגרות והיטלים על תושבי העיר. כמובן שהמס המוכר מכולם הוא הארנונה. אגרה לדוגמה היא אגרת שילוט. היטל לדוגמה הוא היטל ביוב.

מתן אישורי בנייה – הרשות המקומית אחראית להעניק אישורי בנייה (טופס 2) ואישורי אִכְלוס (טופס 4).

מתן רישיון לעסקים – הרשות המקומית אחראית על מתן רישיון לעסקים ועל הסדרת פעילותם וימי ושעות הפעילות.שפיטה – לא מדובר על שיפוט בעניינים פליליים או אזרחיים, אלא סמכות לשפוט בערעורים של תושבים על החלטות של העירייה. לדוגמה, לכל עיר יש ועדת ערר בנושא ארנונה, שבה יכול תושב לערער על מס הארנונה שהוטל עליו. בוועדת הערר יושבים אנשים שלכאורה לא מייצגים את האינטרסים של העירייה.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 

תקציב הרשויות המקומיות

ארנונה – התושבים משלמים את מס הארנונה על כל מבנה שבחזקתם בהתאם לסוג השימוש במבנה ובהתאם לגודלו.

דמי כניסה, השתתפות וחניה – הרשות המקומית גובה כסף עבור חניה ציבורית; גובה כסף עבור כניסה למקומות ציבוריים מסוימים; וגובה כסף עבור שימוש בשירותים כמו ספריה עירונית, חוגים ופעילויות שונות.

קנסות, אגרות והיטלים – הרשות המקומית רשאית להטיל קנסות על העוברים על חוקי העזר; הרשות המקומית גם גובה אגרות עבור שמירה, שילוט, בנייה ועוד; הרשות המקומית מטילה היטלים עבור פיתוח תשתיות, בניית קווי ביוב והשבחת נכס.

מענקי איזון – משרד הפנים שאחראי על הרשויות המקומיות מעניק בכל שנה "מענק איזון" לכל רשות מקומית. מטרת המענק היא לכסות את ההפרש שבין הוצאות הרשות להכנסותיה. המענק מחושב לפי המדד הסוציו-אקונומי (חברתי-כלכלי) של כל רשות מקומית ואוכלוסייתה.

תכניות הבראה – משרד הפנים מסייע באופן מיוחד לרשויות מקומיות שנקלעו לגירעונות גדולים, ובתנאי שלאותה רשות יש תכנית הבראה מסודרת ומאושרת.

מענקים ממשרדי ממשלה שונים – משרדי ממשלה נותנים מענקים ספציפיים לצורך פיתוח תשתיות או הקמת מוסדות ציבור. משרד התחבורה מסייע לסלילת כבישים, משרד החינוך מסייע בהקמת מוסדות חינוך או בהפעלת פרויקטים שונים בחינוך וכדומה.

שיטת הבחירות – הצבעה ב-2 פתקים

תושבי הרשות המקומית מצביעים ב-2 פתקים נפרדים: פתק אחד עבור המועמד לראשות העיר. לדוגמה, בחדרה היו 6 מועמדים לראשות העיר בבחירות באוקטובר 2018; פתק שני עבור מפלגה (רשימה) מסוימת שבה מופיעים המועמדים לחברות במועצת העיר. יש מפלגות הקשורות למפלגות שרצות בבחירות הכלליות לכנסת ויש מפלגות עצמאיות שקיימות רק בעיר מסוימת.

כל תושבי העיר מגיל 17 רשאים להצביע.

ראש העיר צריך לקבל למעלה מ-40% מקולות הבוחרים. אם אף מועמד לא קיבל 40% אז עורכים סיבוב שני בין שני המועמדים שקיבלו את מרב הקולות. ראש העיר נבחר למעשה ישירות על ידי התושבים, ואין הוא זקוק לרוב במועצת העיר. אבל אם הוא לא מצליח להקים קואליציה של רוב במועצת העיר תהיה לו בעיה עם אישור התקציב ועם חקיקת חוקי עזר. שלא לדבר על כך שהאופוזיציה תמרר את חייו. לדוגמה, בחדרה היו עד היום 19 חברי מועצה, אבל מכיוון שהעיר עברה את סף 100,000 התושבים יהיו מעכשיו (אוקטובר 2018) 21 חברי מועצה. רשימתו של ראש העיר הנבחר, צביקה גנדלמן, זכתה ב-2 מקומות בלבד במועצת העיר, כך שראש העיר צריך לחבר קואליציה של רשימות רבות בשביל לייצר רוב. תיאורטית הוא לא חייב, אבל מעשית הוא יעשה את זה תמורת ויתורים רבים.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 

מבנה הרשות המקומית

ראש העיר – מנהל את העיר, מקבל החלטות ומבצע. מוגבל במידה מסוימת על ידי מועצת העיר.

מועצת העירייה – אחראית על חקיקת חוקי עזר, על אישור התקציב, ועל קיום ישיבות מועצה בעניינים שונים של העיר. חברי המועצה גם משתתפים בוועדות השונות הנוגעות לניהול העיר. מועצת העיר יכולה להגביל את ראש העיר בפעולותיו.

קואליציה, אופוזיציה ויחסי הכוחות בין ראש העיר למועצה – ראש העיר מייצג מפלגה מסוימת ויש לו חברי רשימה (מפלגה) שמכהנים כחברים במועצה. בדרך כלל הוא זקוק לקואליציה כדי שיהיה לו רוב במועצת העיר. כדאי להכיר את המקרה של ישראל סדן, ראש העיר לשעבר של חדרה – מה עלול לקרות כשאין לראש העיר רוב במועצת העיר.

אישור התקציב – מועצת העיר מאשרת את התקציב השנתי. אם היא לא מאשרת הרי ששר הפנים רשאי לפזר את המועצה, לפטר גם את ראש העיר, ולמנות במקומם "ועדה קרואה" שתנהל את העיר. כדאי ללמוד את מקרה חיים אביטן, גם הוא ראש העיר לשעבר של חדרה – מה קורה כשמועצת העיר לא מאשרת את תקציב העירייה.

פיקוח וביקורת פנימיים – מבקר העירייה, ועדת הביקורת של מועצת העיר, היועמ"ש של העירייה. גורמים אלה רשאים לבדוק את כל החלטותיה ופעולותיה של הרשות המקומית.

קושי גדול בגלל המבנה – ראש העיר נבחר ישירות על ידי תושבי העיר, וחברי מועצת העיר נבחרים בפתק נפרד. כך יכול להיווצר מצב שבו לראש העיר הנבחר אין רוב במועצת העיר. כלפי שציינתי קודם, במצב כזה לראש העיר קשה להעביר חוקי עזר שנחקקים במועצת העיר, קשה לו לאשר את התקציב השנתי וקשה לו לקבל החלטות שדורשות את אישור מועצת העיר. מצד שני, מבנה כזה יוצר מצב של אופוזיציה אמיתית בתוך מועצת העיר ויכולת קצת יותר גבוהה להתמודד עם השחיתויות הקיימות אצל ראשי ערים.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 

ועדה קרואה

"ועדה קרואה" היא וועדה שמקים שר הפנים ומורכבת מאנשי מקצוע שלא נבחרו על ידי הציבור אלא על ידי שר הפנים. הוועדה ממלאת את מקומם של ראש הרשות ושל מועצת הרשות המקומית, ומקבלת את סמכויותיהם. שר הפנים רשאי למנות ועדה כזאת כאשר הוא סבור שהרשות אינה מתפקדת כראוי ואינה מבצעת את חובותיה, או כאשר לרשות המקומית יש גירעונות כספיים שמונעים ממנה לתפקד בצורה סבירה, או כאשר מועצת העיר לא אישרה את התקציב השנתי.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מרכז השלטון המקומי

"מרכז השלטון המקומי בישראל" הוא עמותה רשמית המייצגת את כל העיריות והמועצות המקומיות בישראל, אבל לא את המועצות האזוריות. באתר האינטרנט של מרכז השלטון המקומי כתוב כך, בין היתר: "מרכז השלטון המקומי הוא גוף בו מאוגדות כל העיריות והמועצות המקומיות בישראל. מרכז השלטון המקומי רשום כעמותה על פי חוק העמותות ופועל ללא מטרת רווח. פעילות המרכז ממומנת מדמי חבר שמשולמים ע"י  הרשויות המקומיות, מהכנסות עצמיות מפעילויות הדרכה ופיקוח, מהכנסות של חברת הבת שבשליטת המרכז - החברה למשק וכלכלה ומתמיכת מפעל הפיס המצוי בבעלות הרשויות המקומיות [...]". תפקידו העיקרי של מרכז השלטון המקומי הוא לייצג את הרשויות המקומיות ולקדם את ענייניהן בפני הכנסת ומול גורמי הממשלה השונים, וכן בפני מוסדות וארגונים ממלכתיים וארציים. לצורך כך, פועל המרכז באופן אינטנסיבי בוועדות הכנסת השונות ומול משרדי הממשלה הרלוונטיים, תוך התמקדות בזירה החקיקתית בניסיון להסדיר בחוק יסוד את אחריות השלטון המקומי, סמכויותיו ואת המשאבים שעל הממשלה להקצות לו. בנוסף מהווה מרכז השלטון המקומי מנחה ומייעץ מקצועי לרשויות המקומיות בתחומי פעילותן השונים."

הנושאים שנמצאים במחלוקת פוליטית או בראש סדר היום הפוליטי של הרשויות המקומיות

פתיחת עסקים בשבת – על פי תיקון משנת 1990 לפקודת העיריות (התיקון מכונה "חוק ההסמכה") רשאית הרשות המקומית להחליט אילו עסקים ומקומות ציבוריים יהיו פתוחים בשבתות ובחגים. לאחרונה עלה הנושא לכותרות עם חקיקת "חוק המרכולים" (שגם הוא למעשה תיקון לפקודת העיריות). בחדרה התנהל מאבק ציבורי ופוליטי לוהט לגבי פתיחת "מתחם מיקס" בשבתות, כולל בתי הקולנוע. באשדוד התנהל מאבק גדול עוד יותר על פתיחת עסקים בשבת, בעיקר במתחם "ביג פאשן".

פקקים – באחריות הרשות המקומית לסלול כבישים ולבנות גשרים בתחום השיפוט שלה. אם מדובר בצירי תנועה בינעירוניים שעוברים בעיר האחריות היא גם של משרד התחבורה. לדוגמה, העיר חדרה גדלה מאד ויש 3 "חומות" בתחומה: כביש החוף (כביש 2), מסילת הרכבת והכביש הישן (כביש 4). כדי לפתור את בעיית הפקקים דרושים גשרים וכבישים עוקפים. לאחרונה נסללו כביש 9 (באחריות משרד התחבורה) ודרך יוליאנה (באחריות עיריית חדרה) שעזרו להקל מן הלחץ אבל הדרך עדיין ארוכה, תרתי משמע. מי שצריך להגיע משכונת גבעת אולגה או משכונת נוה חיים לשכונת בית אליעזר ב-8:00 בבוקר, שאלוהים ירחם עליו.

חינוך – בעיה ידועה במערכת החינוך בישראל היא מספר התלמידים הגדול בכל כיתה. כדי להפחית את המספר דרוש הרבה כסף. הרשויות המקומיות, משרד החינוך ומשרד האוצר צריכים לעבוד בשיתוף פעולה כדי לבנות כיתות חדשות, וגם אז צריך לגייס מורים נוספים. אתם מוזמנים לברר כמה תלמידים יש בכיתות בבתי הספר היסודיים והתיכוניים ברשות המקומית שלכם.

תקצוב של עמותות שונות – הרשות המקומית רשאית לתקצב גורמים שונים, שחלקם אינם משתייכים לרשות אלא מהווים ארגון הפועל למען מטרה ציבורית מסוימת. לעתים לא מדובר במתן כסף אלא במתן שטח ציבורי או מתן מבנה ציבורי לטובת אותו ארגון. חלוקת הכספים והמשאבים תהיה תמיד נתונה במחלוקת.

פיתוח העיר – הרשות המקומית אחראית על הקמת פארקים עירוניים, גינון ציבורי, גני שעשועים, מגרשי ספורט, מוסדות ציבור ומוסדות חינוך. כל שכונה רוצה שיקדמו אותה, ולכן סדר העדיפויות גורם למחלוקות. כמעט בכל עיר יש שכונה אחת לפחות שטוענת לקיפוח כלפיה.

הרשות המקומית בתור קרש קפיצה לפוליטיקה הארצית

יש פוליטיקאים שמגיעים לרשות המקומית מתוך רצון אמתי לתרום לסביבת מגוריהם ולקהילתם, ויש פוליטיקאים שמגיעים לרשות המקומית כדי להתניע את הקריירה הפוליטית שלהם ולחכות להזדמנות לעבור לכנסת ולפוליטיקה הארצית.

מאיר שטרית ומשה קצב מהווים דוגמה לפוליטיקאים שהתחילו כראשי עיר של ערים קטנות (יבנה וקריית מלאכי), ולאחר מכן הגיעו לצמרת של הפוליטיקה הארצית, בכנסת ובממשלה. ראש העיר ירושלים עד אוקטובר 2018, ניר ברקת, העדיף לוותר על ניסיון לכהן פעם נוספת בירושלים, והעדיף לעבור לפוליטיקה הארצית.

כאשר מדובר על ערים גדולות כמו ירושלים, תל אביב וחיפה, לעתים הדרך היא הפוכה. חברי כנסת בכירים ושרים בממשלה לוטשים את עיניהם דווקא לרשות המקומית: זאב אלקין שהתמודד בירושלים, ואופיר אקוניס שחשב להתמודד בתל אביב, הם שרים בממשלה שניסו או חשבו לנסות את מזלם בבחירות לרשויות המקומיות.

אותם פוליטיקאים נעזרים בכך שחלק גדול מהמפלגות המתמודדות ברשויות המקומיות הן למעשה סניפים של המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת. כך יש קשר ישיר בין המתמודדים ברשות המקומית למתמודדים בכנסת, והם חלק מאותה מפלגה.

דבר זה מהווה גם בעיה מבחינת הקשר בין משרד הפנים והממשלה לבין הרשויות המקומיות: אם ראש העיר משתייך למפלגות שמרכיבות את הממשלה הוא זוכה ליחס חיובי יותר מבחינת תקציבים – פתח לשחיתות.