הממשלה ה-37
הממשלה ה-36
הממשלה ה-35
מה צריך לדעת בפרק
(1) סוגי קואליציה.
(2) תפקידי וסמכויות הממשלה.
(3) שני סוגי אחריות של חברי הממשלה.
הרשות המבצעת
רופאות, כבאים, חיילות ומורים - כולם חלק מן הרשות המבצעת, ועל כולם אחראית הממשלה.
הרשות המבצעת - הגדרה: הרשות המבצעת היא גורם ענק הכולל את מערכת החינוך, הבריאות, הרווחה, האוצר, השיטור, הביטחון ועוד ועוד. הממשלה היא זו שאחראית על הרשות המבצעת, וכל גוף ברשות המבצעת צריך להיות תחת אחריות של איזשהו משרד ממשלתי. הממשלה קמה מתוך הכנסת, והכנסת היא זו שמאשרת את הקמת הממשלה. הממשלה רשאית ליזום הצעות חוק ממשלתיות שמוגשות לאישור הכנסת; היא רשאית להתקין תקנות (חקיקת משנה); והיא רשאית גם לקבוע תקנות לשעת חירום. הממשלה רשאית לקבל כל החלטה ולבצע כל פעולה, כל עוד לא אוסר על כך החוק. היא רשאית לפעול בכל תחום לפי סמכות שיורית, כלומר אם לא נקבע מפורשות בחוק שאותה סמכות, או אותו תחום, מוענקים לרשות שלטונית אחרת.
סוגי קואליציה
קואליציה רחבה מאד מאד
ב-2012 הדהימו בנימין נתניהו, ראש הממשלה דאז, ושאול מופז, יו"ר מפלגת קדימה שהובילה את גוש המרכז-שמאל, כאשר הודיעו על הצטרפות "קדימה" לממשלה ויצירת ממשלת אחדות של 94 חברי כנסת - אחת הקואליציות הגדולות ביותר שקמו בישראל.
בתמונה למעלה טבלה שהכנתי ומשרטטת את הקמת הקואליציה והממשלה בבחירות של מרץ 2021. חבר הכנסת עמיחי שיקלי מימינה לא הצטרף לממשלה, אך לא עזב את סיעת ימינה ולא הוכרז פורש באותו זמן (רק באפריל 2022 הוא הוכרז פורש), ולפיכך הקואליציה מנתה בפועל 61 חברי כנסת. באפריל 2022, כשחברת הכנסת עידית סילמן מימינה הכריזה על עזיבת הקואליציה, הקואליציה מנתה 60 חברי כנסת ולא היה לה רוב בכנסת, אבל להפיל אותה אי אפשר היה, אלא אם היה רוב לממשלה חלופית. אפשרות אחרת להפיל את הממשלה הייתה ללכת לבחירות מוקדמות, אבל לשם כך צריך להעביר חוק לפיזור הכנסת. חוק כזה עבר ב-30 ביוני 2022, ונקבע שהבחירות ייערכו ב-1 בנובמבר 2023.
ממשלה קואליציונית (קואליציה): קואליציה פירושה שילוב של מספר סיעות (מפלגות) בפרלמנט (הכנסת). סיעה היא נציגי המפלגה המכהנים בפרלמנט. ממשלה קואליציונית יכולה לקום רק בשיטת ממשל פרלמנטרית, והיא קמה במצב שבו אין לסיעה אחת רוב בפרלמנט. סיעות הקואליציה מהוות כמעט תמיד את הרוב בפרלמנט, והסיעות שמהוות את המיעוט בפרלמנט נקראות אופוזיציה. הממשלה הקואליציונית מבוססת על הסכם קואליציוני שחתומות עליו כל הסיעות המרכיבות אותה.
משא ומתן קואליציוני: לאחר פרסום תוצאות הבחירות מתייעץ נשיא המדינה עם נציגים מכל סיעות הפרלמנט. כל סיעה אומרת לנשיא במי תתמוך, וכך מטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר. לאחר שהמועמד הרכיב ממשלה הוא מבקש את אישור הפרלמנט. המועמד הוא נציג הסיעה שלה יש את הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה.
הסכם קואליציוני: הסכם בין הסיעות המהוות את הרוב בפרלמנט, שהן החברות בקואליציה ומרכיבות את הממשלה. ההסכם מתייחס לחלוקת התפקידים במשרדי הממשלה (מי יהיה שר), קווי יסוד למדיניות משותפת, נושאים שבהם יצביעו במשמעת קואליציונית ועוד. להסכם קואליציוני יש תוקף משפטי, אבל בתי משפט נמנעים מלנקוט עמדה נחרצת. ההסכם נשמר בגלל הרצון ההדדי של כל מפלגות הקואליציה לשמור על קיום הממשלה. ההסכם הוא גלוי וחובה לפרסמו.
קואליציה צרה (ממשלה צרה): קואליציה שמספר חברי הפרלמנט בה הוא מעט מעבר למחצית מחברי הפרלמנט. פרישה של סיעה אחת מן הקואליציה תביא לאיבוד הרוב בפרלמנט, ולפיכך לנפילת הממשלה. בישראל קואליציה צרה מונה 61 חברי כנסת או קרוב לכך. לקואליציה צרה סיכוי נמוך יחסית לשרוד, ולכן המטרה תמיד היא להקים קואליציה רחבה יותר.
קואליציה רחבה (ממשלה רחבה): קואליציה שמספר חברי הפרלמנט בה גבוה בצורה משמעותית מעבר למחצית מחברי הפרלמנט, ופרישה של סיעה אחת מן הקואליציה לא תסכן אותה. קואליציה רחבה זה טוב אבל יש גם חסרונות כמו הצורך לחלק יותר תיקים בממשלה. חיסרון נוסף הוא שיש ריבוי דעות בתוך הממשלה, וכך קשה "להזיז דברים".לדוגמה, הממשלה של בנימין נתניהו בשנים 2009 – 2013 כללה כ-30 שרים וכ-8 סגני שרים, כולל שרים ללא תיק (איזה פטנט!). הקואליציה הזו לא הייתה יכולה לקבל החלטות בתחום המדיני ולא בתחום יחסי דת ומדינה, וזאת משום שיש מפלגות יריבות בתוך אותה ממשלה. גם ממשלת הקורונה, שהייתה ממשלת אחדות, יצרה קואליציה יחסית רחבה של 72 חברי כנסת.
קואליציה רחבה מאד (ממשלת אחדות): ממשלת האחדות של הקורונה (הליכוד וכחול לבן) הייתה משהו חדש שעוד לא היה, משום שכחול לבן התפצלה לשתי סיעות נפרדות בכנסת, שאחת מהן הצטרפה לממשלה (הקואליציה) ואחת מהן לא הצטרפה לממשלה (ולכן הייתה באופוזיציה). ממשלת אחדות אמורה לכלול את שתי המפלגות הגדולות, אבל ממשלת הקורונה כללה מפלגה וחצי מתוך שתי המפלגות הגדולות. יש דוגמאות ישנות יותר: לאחר הבחירות של 1984 ולאחר הבחירות של 1988 נוצר תיקו פוליטי בכנסת בין גוש הימין (הליכוד, המפלגות הדתיות) לבין גוש השמאל (העבודה, מר"צ של הגלגול הקודם, המפלגות הערביות). אף גוש לא יכול היה להקים קואליציה לבדו. לבסוף החליטו הליכוד והעבודה להקים קואליציה שתכלול את שתיהן! זה נקרא ממשלת אחדות-לאומית. ב-1984 קמה ממשלת אחדות-לאומית עם רוֹטַצְיָה: שמעון פרס ממפלגת העבודה היה ראש ממשלה שנתיים, ולאחר מכן יצחק שמיר מהליכוד היה ראש ממשלה שנתיים. רוטציה פירושה חילופי תפקידים באמצע הכהונה. ב-1988 קמה ממשלת אחדות-לאומית "רגילה" כאשר יצחק שמיר עמד בראשות הממשלה לבדו. קואליציה כזאת היא כמובן גדולה מאד. היתרון הגדול שלה הוא היציבות. החיסרון הגדול שלה הוא שאי אפשר לבצע שום מהלך בנושא שנוי במחלוקת. שתי המפלגות הגדולות מנטרלות אחת את השנייה. חיסרון נוסף הוא שבשתי המפלגות הגדולות יש עשרות חברי כנסת עם אגו שלא נגמר, וזה מקשה מאד על חלוקת התפקידים.
הערה
כל החלק של ההקדמה על סוגי קואליציה נלמד בפרק זה כמושג רקע, ולא נדרש לבגרות של שאלון 34271 לשנת תשפ"ז. לדעתי חייבים להבין את הנושא של קואליציה והקמת ממשלה, משום שבלי זה קשה להבין את הפרקים של שלטון העם, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, וגם את אשכול בחירות ומפלגות בשאלון 34281.
תפקידי וסמכויות הממשלה
סמכות שיורית
בדרך כלל הממשלה מקבלת החלטות ואין באמת ויכוח על הסמכות שלה לעשות זאת. סמכות שיורית פירושה שהממשלה רשאית לקבל החלטה בכל נושא שלא מוטל על הרשות המחוקקת או על הרשות השופטת. תקופת הקורונה יצרה מצב שבו הממשלה כל הזמן מכריזה על מצב חירום ובכך מאפשרת לעצמה עוד סמכויות. אבל דווקא משום שהממשלה מקבלת החלטות יוצאות דופן המגבילות את האזרחים, הפיקוח של הכנסת נהיה גדול יותר, גם הפיקוח המשפטי, וגם הביקורת של הציבור. אז על הנייר הסמכות השיורית גדלה, אבל בפועל העסק לא פשוט.
כל החלטות הממשלה מתפרסמות באתר הרשמי שלה באינטרנט:
קביעת המדיניות וביצועה - הגדרה: הממשלה רשאית לקבוע מדיניות בכל תחום השייך למשרדי הממשלה השונים, לקבל החלטות ולבצע אותן, זולת מה שהחוק מגבילה אותה. לעיתים הממשלה צריכה את אישור הכנסת לתקציבים השונים, אבל הממשלה היא זו שיוזמת ומכינה את התוכניות. הממשלה יכולה להחליט על יציאה למלחמה, או להחליט על חתימת הסכם שלום. היא יכולה לקבל החלטות ולבצע בתחומי הביטחון, הכלכלה, החינוך, הבריאות וכולי.
סמכות שיורית - הגדרה: בחוק יסוד הממשלה, סעיף 32 (הסמכויות השיוריות של הממשלה) כתוב: "הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת״. זוהי סמכות שיורית. בידי הממשלה סמכויות רחבות לפעול בשם המדינה, אך לא כולן מפורטות בחוק. למשל, הממשלה לא מוסמכת לחוקק חוקים משום שזה מוטל על הרשות המחוקקת (הכנסת), אבל הממשלה כן מוסמכת לחתום על הסכמים עם מדינות אחרות משום שנושא זה לא מוטל על רשויות שלטון אחרות. כלומר, הממשלה לא מוגבלת לעסוק רק במה שהוסמכה לו באופן מוגדר. בפועל אומר הדבר שהיא מוסמכת לפעול בכל נושא, ולעשות כל דבר, זולת מה שמגביל אותה החוק, או שהנושא והסמכות הספציפיים מוטלים על גוף שלטוני אחר, כל עוד היא לא פוגעת בזכויות אדם.
קביעת תקנות: חקיקת משנה - הגדרה: חקיקת משנה היא תקנות, צווים וחוקי עזר שגורמים ברשות המבצעת כמו שרים בממשלה או רשויות מקומיות מתקינים. התקנות מהוות הוראות לביצוע החוק, או התאמת החוק לנסיבות הקיימות. חקיקת המשנה חייבת להסתמך על החקיקה הראשית, ואסור לה להיות מנוגדת למה שכתוב בחוק. שר מסוים בממשלה רשאי לקבוע תקנות רק כאשר חוק מסוים מסמיך אותו לעשות זאת. ועדת הכנסת הרלוונטית לנושא צריכה לאשר את חקיקת המשנה. חקיקת משנה מתפרסמת במה שמכונה "קובץ תקנות". לא להתבלבל!! חקיקה משנית היא לא חקיקת חוק, אלא רק התאמת חוק קיים למציאות המשתנה.
תקנות לשעת חירום - הגדרה: בגלל המצב הביטחוני המסוכן מאז קום המדינה, אישרה הכנסת לממשלה להתקין תקנות נחוצות בעת מצב חירום, ללא אישור הרשות המחוקקת. הממשלה רשאית להתקין תקנות חירום רק אם הכנסת אישרה "מצב חירום" במדינה. כל עוד מתקיים מצב החירום שאישרה הכנסת, הרי שתקנות הממשלה גוברות על חוקים קיימים, פרט לפגיעה בזכויות אדם המופיעות בחוקי יסוד שבהם נקבע כי תקנות לשעת חירום לא יפגעו בזכויות אלה, אלא לתכלית ראויה.
חקיקת משנה - היכן מותר לעשן
חקיקת משנה משמעותה שחוק מסוים נותן סמכות למשרד ממשלתי מסוים לבצע עדכונים שמתאימים את החוק למציאות המשתנה. אסור שההתאמות יהיו מנוגדות לרוח החוק. אחת הדוגמאות לחקיקת משנה כזו היא בתוך ה"חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון". בסעיף 1 (ג) כתוב ש"שר הבריאות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת רשאי לשנות בצו את התוספת", כלומר, שר הבריאות מוסמך לקבוע מהם המקומות הציבוריים שבהם אסור לעשן, או שמותר לעשן במקומות האלה רק בפינות מיוחדות. חקיקה משנית או חקיקה ראשית - אלי טביב המשיך לעשן כרגיל בטדי.
תקנות לשעת חירום
תודה לקורונה ותודה לממשלה שהסבירו לנו בזמן אמת מה זה תקנות לשעת חירום.
שני סוגי אחריות של חברי הממשלה
אחריות ממשלתית משותפת - משהו שלא התקיים בממשלת הקורונה
בתמונה למעלה, ממשלת נתניהו-גנץ ושולחן הממשלה הענק שלה שנבנה במיוחד. אחריות ממשלתית משותפת פירושה שכל השרים בממשלה מקבלים אחריות משותפת על כל החלטה שהתקבלה בממשלה, גם אם הם התנגדו להחלטה הזאת, וגם אם הם חושבים שההחלטה הזאת היא אסון. לאחר קבלת ההחלטה הם צריכים להביע תמיכה בהחלטה, לפחות למראית עין. אם לא מתאים להם, הם יכולים להתפטר. בממשלת האחדות של הקורונה, שכללה את הליכוד וכחול לבן, כל השרים המשיכו להתווכח בכלי התקשורת גם אחרי שההחלטות התקבלו, ולמעשה האחריות המשותפת לא באמת התקיימה בממשלה ה-35.
בתמונה מימין, אסון השריפה בכרמל ב-2010. בעקבות הדו"ח הקשה של מבקר המדינה בנוגע לאסון השריפה בכרמל ב-2010, בו הוא מתח ביקורת חריפה על מצב שירותי הכבאות וההצלה בזמן השריפה בכרמל, החלו להתווכח שר הפנים ושר האוצר מי היה אחראי למחדל שבו היו חסרים עקב חוסר תקציב כ-200 כבאים, כ-130 רכבי כיבוי אש, וכמות החומרים מעכבי הבערה עמדה על שיעור של 10% מהנדרש. ועל זה אפשר לשאול: אחריות מיניסטריאלית - אבל של איזה שר?
אחריות ממשלתית משותפת - הגדרה: כל השרים נושאים באחריות משותפת לגבי כל החלטות הממשלה, גם אם הם עצמם התנגדו להחלטה שהתקבלה בממשלה. האחריות היא בפני הכנסת והציבור. אסור לשר לצאת בפומבי נגד החלטת ממשלה, לאחר שזו התקבלה ברוב קולות בממשלה. שר או חבר סיעתו לא יכולים להצביע בכנסת נגד החלטת ממשלה וגם לא להימנע, אלא אם קיבלו את אישור הממשלה לכך. אם אחד משני הדברים מתרחש, הרי שאפשר לפטר את השר מהממשלה.
אחריות מיניסטריאלית (משרדית) - הגדרה: אחריות של כל שר על משרדו שלו, ועל כל המתרחש בתחום משרדו, אפילו אם לא ידע על כך. כלומר, השר נושא באחריות על כל פעולה של עובדי משרדו. האחריות היא בפני הממשלה, הכנסת והציבור. השר אחראי ומחויב לדווח לכנסת על פעולות משרדו, כולל מענה לשאילתות והצעות לסדר היום. מדובר באחריות ציבורית ופוליטית, אך לא באחריות פלילית או אזרחית – כלומר, אפשר לדרוש ממנו להתפטר מתפקידו, אבל אי אפשר לתבוע אותו בבית המשפט. צריך להבין שהמילה "משרד" כוללת גם את עובדי השטח. "משרד" זה רק כינוי.
שאלות ותשובות
כדי לראות את התשובה יש ללחוץ על החץ הקטן מימין לשאלה.
מבקר המדינה טען כי הממשלה עדיין לא קבעה תוכנית ברורה לטיפול בנושא הביטחון התזונתי. המועצה הארצית לביטחון תזונתי, שאמורה לייעץ לשר הרווחה בנושא, התכנסה לראשונה רק לאחרונה, כמעט שנה אחרי שהייתה אמורה להתכנס והיא מצויה רק בראשית עבודתה. כמו כן, לא נמצא כי משרד הרווחה נתן למועצה אמצעים להפעלתה. המבקר טען שיש לראות ליקויים אלה בחומרה, משום שהממשלה לא מקדמת את שיפור המצב בנושא זה.
- ציינו והציגו את תפקיד הממשלה שלא מתבצע כראוי, לטענת מבקר המדינה.
תשובה לשאלה 1
ציון: קביעת מדיניות וביצועה.
הצגה: קביעת מדיניות וביצועה פירושה שהממשלה רשאית לקבוע מדיניות בכל תחום השייך למשרדי הממשלה השונים, לקבל החלטות ולבצע אותן, זולת מה שהחוק מגבילה אותה.
ציטוט: בקטע כתוב כי "מבקר המדינה טען כי הממשלה עדיין לא קבעה תוכנית ברורה לטיפול בנושא הביטחון התזונתי."
הסבר: כלומר, הממשלה נדרשת, לפי המבקר, לקבוע מדיניות ולבצע אותה בכל הקשור לביטחון התזונתי של הנזקקים לכך, והיא אינה מבצעת זאת.
המדינה הודיעה שתפעל להקמת מערך בחינות הלכה לנשים, מחוץ לרבנות. היועץ המשפטי לממשלה, אמר שיש קשיים משפטיים העולים מהתנהלותה הנוכחית של הרבנות. היועץ הוסיף כי המערך החדש יהיה פתוח באופן דומה לנשים ולגברים. נשים שיעברו בחינות במערך יקבלו הכרה אקדמית זהה לזו של בוגרי המוסדות התורניים, אך לא תוכלנה להתקבל לתפקידי רבנים או דיינים.
ב-2016 קבע שר הפנים תַקָנָה שלפיה לימודי הלכה מעניקים נקודות במכרזים לתפקידים ברשויות המקומיות. במהלך הדיונים הוסכם כי יוקם מערך בחינות תורני נוסף, חלופי, מחוץ לרבנות הראשית. המערך יהיה מיועד לנשים וגברים שאינם מבקשים לכהן בתפקיד רבני מטעם הרבנות הראשית. מי שיעברו את הבחינות בהצלחה יוכלו גם הם לזכות בהטבות תעסוקתיות זהות לאלה שמקנה הצלחה במבחני הרבנות, למשל במועמדות למכרזים.
(א) ציינו והציגו את הזכות שאותה מנסה לקדם היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) ציינו והציגו את תפקיד הממשלה שבא לידי ביטוי בהחלטה להעניק נקודות במכרזים לתפקידים ברשויות מקומיות.
תשובה לשאלה 2 סעיף א'
ציון: הזכות לשוויון.
הצגה: הזכות לשוויון היא הזכות של כל אדם לקבל יחס שוויוני, ללא הבדל דת, מין, שיוך אתני, שיוך לאומי, דעה פוליטית, נטייה מינית וכדומה. לכל אדם יש זכות לשוויון בחוק, לשוויון בפני החוק, לשוויון פוליטי, ולשוויון הזדמנויות בתחום החברתי-כלכלי. קיימת מחלוקת לגבי אופן היישום של השוויון בתחום החברתי-כלכלי.
ציטוט: בקטע כתוב כי "היועץ הוסיף כי המערך החדש יהיה פתוח באופן דומה לנשים ולגברים. נשים שיעברו בחינות במערך יקבלו הכרה אקדמית זהה לזו של בוגרי המוסדות התורניים, אך לא יוכלו להתקבל לתפקידי רבנים או דיינים."
הסבר: היועץ מתייחס לכך שיש שוויון בין גברים לנשים בכך שמערך הבחינות לרבנות יהיה פתוח לשני המגדרים, אבל אין שוויון בכך שנשים לא תוכלנה להתקבל לתפקידי רבנים או דיינים. כלומר, מקדמים את השוויון אבל עדיין אין שוויון מלא, ואת זה מנסה היועץ לקדם.
תשובה לשאלה 2 סעיף ב'
ציון: חקיקת משנה.
הצגה: חקיקת משנה היא תקנות, צווים וחוקי עזר שגורמים ברשות המבצעת כמו שרים בממשלה או רשויות מקומיות מתקינים. התקנות מהוות הוראות לביצוע החוק, או התאמת החוק לנסיבות הקיימות. חקיקת המשנה חייבת להסתמך על החקיקה הראשית, ואסור לה להיות מנוגדת למה שכתוב בחוק – ועדות הכנסת מפקחות על כך. שר מסוים בממשלה רשאי לקבוע תקנות רק כאשר חוק מסוים מסמיך אותו לעשות זאת. חקיקת משנה מתפרסמת במה שמכונה "קובץ תקנות". לא להתבלבל!! חקיקה משנית היא לא חקיקת חוק, אלא רק התאמת חוק קיים למציאות המשתנה.
ציטוט: בקטע כתוב כי "ב-2016 קבע שר הפנים תַקָנָה שלפיה לימודי הלכה מעניקים נקודות במכרזים לתפקידים ברשויות המקומיות."
הסבר: כלומר, שר הפנים קבע הוראה מחייבת בחוק הקשור לרשויות המקומיות. שר הפנים הוא האחראי על הרשויות המקומיות.
באחד מחגי ישראל התקיימה חגיגה גדולה באתר מרכזי בצפון הארץ ובמהלך החגיגה קרה אסון נוראי בו נהרגו 45 בני אדם. ההורגים נמחצו למוות באחד המעברים הצרים שהיו באתר. אחד משרי הממשלה אמר שהוא מקבל עליו את האחריות, אבל הבהיר כי "אחריות אין פירושה אשמה". השר טען שהאירוע הזה קרה עוד לפני הקמת המדינה, וכי האסון יכול היה לקרות בכל שנה אחרת. השר כתב בפייסבוק כי "לאחר שנסיים לזהות ולטמון את מתינו, אתייצב גם אתייצב בפני המצלמות, אתייצב ואקח אחריות. כן, אני אחראי לכל דבר הקשור בגופים שתחת אחריותי. אני מוכן לעמוד בפני כל בדיקה, ולהשיב על כל שאלה. אני רוצה לעשות זאת. אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה".
- ציינו והציגו את סוג האחריות שאליו התייחס השר.
תשובה לשאלה 3
ציון: אחריות מיניסטריאלית.
הצגה: אחריות של כל שר על משרדו שלו, ועל כל המתרחש בתחום משרדו, אפילו אם לא ידע על כך. כלומר, השר נושא באחריות על כל פעולה של עובדי משרדו. האחריות היא בפני הממשלה, הכנסת והציבור. השר אחראי ומחויב לדווח לכנסת על פעולות משרדו, כולל מענה לשאילתות והצעות לסדר היום. מדובר באחריות ציבורית ופוליטית, אך לא באחריות פלילית או אזרחית – כלומר, אפשר לדרוש ממנו להתפטר מתפקידו, אבל אי אפשר לתבוע אותו בבית המשפט. צריך להבין שהמילה "משרד" כוללת גם את עובדי השטח. "משרד" זה רק כינוי.
ציטוט: השר טען כי "אני אחראי לכל דבר הקשור בגופים שתחת אחריותי. אני מוכן לעמוד בפני כל בדיקה, ולהשיב על כל שאלה. אני רוצה לעשות זאת. אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה".
הסבר: כלומר, השר מתייחס לאחריות האישית שלו כלפי הגורמים שפעלו בשטח בזמן האסון, כי ככל הנראה גורמים אלה משתייכים למשרד הממשלתי של השר.
אזרחות לבגרות עם ארנון בן-דור