Embedded Files
בשאלת עמדה יש שלושה סעיפים:
בסעיף א' נוקטים עמדה בלבד, ללא הסברים וללא פרשנות.
בסעיף ב' מציגים נימוק בעד העמדה שלכם - הנימוק חייב לכלול מושג מתחום האזרחות.
בסעיף ג' מציגים נימוק נגד העמדה שלכם - הנימוק חייב לכלול מושג מתחום האזרחות.
הערה
בשאלות עמדה אפשר להשתמש בכל המושגים מחומר הלימוד באזרחות - גם מושגים שאינם נכללים במיקוד לשנת הלימודים הנוכחית.
נא ללחוץ על החץ הקטן מימין לשאלה כדי לראות את התשובה
שאלה 1 (שאלת עמדה) (שאלה 20 בבגרות חורף תשפ"ו)
שאלה 1 (שאלת עמדה) (שאלה 20 בבגרות חורף תשפ"ו)
אחוז החסימה הוא שיעור מסוים מקולות המצביעים שרשימת מועמדים כלשהי צריכה לקבל בבחירות כדי לזכות בייצוג בכנסת. כיום אחוז החסימה הוא 3.25% מן הקולות, והוא שווה ערך לארבעה מנדטים בכנסת. משמעות הדבר שמפלגה שקיבלה פחות מארבעה מנדטים לא תיוצג בכנסת. בעת האחרונה יש המבקשים להוריד את אחוז החסימה לשיעור של 1.5% מן הקולות.
אחוז החסימה הוא שיעור מסוים מקולות המצביעים שרשימת מועמדים כלשהי צריכה לקבל בבחירות כדי לזכות בייצוג בכנסת. כיום אחוז החסימה הוא 3.25% מן הקולות, והוא שווה ערך לארבעה מנדטים בכנסת. משמעות הדבר שמפלגה שקיבלה פחות מארבעה מנדטים לא תיוצג בכנסת. בעת האחרונה יש המבקשים להוריד את אחוז החסימה לשיעור של 1.5% מן הקולות.
יש התומכים בהעלאת אחוז החסימה ויש המתנגדים לכך.
יש התומכים בהעלאת אחוז החסימה ויש המתנגדים לכך.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לעמדתכם.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לעמדתכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
(א) טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
(ב) הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
(ג) הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
תשובה לשאלה 1
א. טענה: אני תומך בהעלאת אחוז החסימה.
ב. ציון: הנימוק לתמיכה בהעלאת אחוז החסימה מתבסס על שיטת הממשל הפרלמנטרית בישראל.
הצגה: שיטת הממשל בישראל היא פרלמנטרית, שמשמעותה שההמשלה קמה על בסיס הרוב בפרלמנט (הכְּנֵסֵת). רוב זה נקרא קואליציה. לאורך השנים היו מקרים רבים שבהם הממשלה בישראל לא הצליחה לשמור על הרוב בפרלמנט, ולכן היה צריך ללכת שוב לבחירות למרות שלא עברו 4 שנים. היו גם מקרים רבים שממשלות הצליחו לשמור על רוב קואליציוני בפרלמנט אבל נאלצו להיכנע לסחיטה פוליטית של המפלגות הקטנות בקואליציה.
הסבר: מכיוון שהמפלגות הקטנות יכולות לסחוט את הממשלה בשביל רוב קואליציוני, ומכיוון שהמפלגות הקטנות יכולות גם לפרק את הקואליציה וללכת לבחירות חדשות לפני תום 4 שנות הממשלה, אני חושב שצריך להעלות את אחוז החסימה כדי שיהיו פחות מפלגות בפרלמנט (הכְּנֵסֵת). ככל שאחוז החסימה יהיה גבוה יותר, כך יהיו פחות מפלגות בפרלמנט והקואליציה תהיה יציבה יותר ותאפשר לממשלה לנהל את המדינה בצורה טובה במשך 4 שנים.
ג. ציון: הנימוק להתנגדות להעלאת אחוז החסימה מתבסס על תפקיד הכנסת של ייצוגיות, או ייצוג האזרחים.
הצגה: ייצוג האזרחים הוא אחד מתפקידי הכנסת. חברי הכנסת מייצגים את אזרחי המדינה, ואמורים לייצג את מגוון הקבוצות והדעות בחברה הישראלית. ייצוג האזרחים מבטא את עקרון שלטון העם, והמגוון של חברי הכנסת מבטא את הפלורליזם בחברה הישראלית. לדוגמה, חברי כנסת מסוימים או מפלגה מסוימת יכולים לייצג את ציבור הנכים, את המיעוט הערבי, את ציבור בעלי העסקים הקטנים וכדומה.
הסבר: אם יורידו את אחוז החסימה, יותר מפלגות יצליחו להיכנס לפרלמנט (הכְּנֵסֵת), במיוחד מפלגות קטנות שמייצגות קבוצות קטנות בציבור. ככל שיהיו יותר מפלגות בכנסת, כך יהיה ייצוג ליותר קבוצות ויותר דעות בציבור הישראלי.
שאלה 2 (שאלת עמדה) (שאלה 19, בגרות קיץ תשע"ח)
המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה החליטו לאסור כניסת כלי רכב ישנים לתחומי העיר כדי להפחית את רמת זיהום האוויר.
יש התומכים באיסור זה ויש המתנגדים לו.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
(א) טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
(ב) הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
(ג) הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
תשובה לשאלה 2
(א) טענה: אני תומך בהחלטת המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה לאסור כניסת כלי רכב ישנים לתחומי העיר חיפה.
(ב) ציון: הנימוק לעמדתי מתבסס על הזכות לחיים ולביטחון.
הצגה: לכל אדם יש את הזכות להגנה על חייו, ביטחונו, גופו ובריאותו, ולחיות ללא חשש מפני פגיעה. חובת המדינה לספק זכות זו.
הסבר: יש כיום מחקרים רבים המצביעים על הסכנות של זיהום האוויר, ובחיפה המצב רע במיוחד בגלל זיהומים נוספים. זיהומים אלה גורמים למחלות ואפילו למוות. מאבק נגד זיהום האוויר שכולל איסור כניסת כלי רכב מזהמים יתרום למימוש הזכות לחיים ולביטחון של תושבי חיפה.
(ג) ציון: הנימוק לעמדה המנוגדת מתבסס על חופש התנועה.
הצגה: הזכות של כל אדם לנוע בחופשיות ממקום למקום, בתוך המדינה או ממדינה למדינה. כמובן שהכניסה למדינה היא חופשית רק עבור אזרחים. איסור כניסה למקומות ציבוריים מסוימים מהווה פגיעה בחופש התנועה. דוגמה: אוהד שמתפרע בכדורגל לא מורשה להיכנס למשחקי הקבוצה שלו – זו הגבלה של חופש התנועה.
הסבר: הגבלת הכניסה של כלי רכב ישנים פוגעת בחופש התנועה של בעלי המכוניות הישנות.
שאלה 3 (שאלת עמדה) (שאלה 20, בגרות קיץ תשע"ח)
הכנסת דנה באפשרות לחייב את ספקי האינטרנט למנוע מקטינים אפשרות לגלוש באמצעות הטלפונים הסלולריים שלהם באתרי הימורים או באתרים שיש בהם תכנים פוגעניים.
יש התומכים בהצעה זו ויש המתנגדים לה.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לעמדתכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
(א) טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
(ב) הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
(ג) הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
תשובה לשאלה 3
(א) טענה: אני תומך בכך שספקי האינטרנט ימנעו מקטינים אפשרות לגלוש באמצעות הטלפונים הסלולריים שלהם באתרי הימורים או באתרים שיש בהם תכנים פוגעניים.
(ב) ציון: הנימוק לעמדתי מתבסס על הבחנה.
הצגה: הבחנה היא מתן יחס שונה לאנשים שיש להם קושי או צורך מסוים. חוקים רבים בדמוקרטיה מבוססים על הבחנה.
הסבר: קטינים אינם מפעילים שיקול דעת כמו בוגרים, ויש דברים רבים שהמדינה מונעת מהם עד גיל בגרות כמו רישיון נהיגה, זכות בחירה וגיוס לצבא. מניעת גלישה באתרים שעלולים לגרום נזק באה במטרה להגן על קטינים בגלל הקושי שלהם להפעיל שיקול דעת. כלומר, מניעת הגלישה מבוססת על הבחנה.
(ג) ציון: הנימוק לעמדה המנוגדת מתבסס על הזכות לחירות.
הצגה: הזכות של כל אדם לפעול באופן חופשי, כל עוד אין הוא פוגע בזכויות של אחרים. לא מגבילים את חופש הבחירה והפעולה של האדם, אלא רק במקרים של התנגשות מול זכויות אחרות או מול אינטרס ציבורי. הזכות לחירות כוללת חירויות רבות בתוכה כמו חופש הבחירה, חופש הביטוי, חופש התנועה, חופש דת ועוד.
הסבר: לאנשים, כולל בני נוער, יש את הזכות לקבל בעצמם החלטות לגבי תכני הצפייה בטלוויזיה או תכני הגלישה באינטרנט.
שאלה 4 (שאלת עמדה) (שאלה 19, בגרות חורף תשע"ב)
במדינת ישראל מתקיים דיון ציבורי בשאלה אם ראוי שיהיו בתי ספר פרטיים.
יש הטוענים כי מערכת החינוך צריכה להיות ממשלתית ומנוהלת על ידי המדינה, ולעומתם יש הטוענים כי אין פסול בבתי ספר המוקמים ומנוהלים בידי גופים פרטיים.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לעמדתכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
(א) טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
(ב) הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
(ג) הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
תשובה לשאלה 4
(א) טענה: אני מתנגד לקיומם של בתי ספר פרטיים.
(ב) ציון: נימוק לעמדתי מתבסס על הזכות לשוויון.
הצגה: הזכות לשוויון היא מתן יחס שוויוני לכל בני האדם, ללא הבדל של דת, לאום, מוצא, נטייה מינית, דעה פוליטית וכדומה.
הסבר: בתי ספר פרטיים יפגעו בשוויון. במערכת החינוך הממשלתית אפשר לשמור על שוויון, ללא קשר למצב הכספי של משפחתו של התלמיד, משום שהמדינה מממנת את המערכת. לעומת זאת, לבתי ספר פרטיים יגיעו התלמידים שבאים ממשפחות בעלות יותר כסף, והכסף של אותם הורים יאפשר לבית ספר ליצור רמת הוראה טובה יותר, ובכך להגדיל את הפערים החברתיים-כלכליים במדינה.
(ג) ציון: נימוק לעמדה המנוגדת מתבסס על עקרון הפלורליזם.
הצגה: פלורליזם פירושו ריבוי ומגוון של קבוצות והשקפות עולם בחברה. צריך לאפשר התארגנות, פעולה וביטוי כדי לממש את הריבוי והמגוון.
הסבר: יש תפיסות חינוכיות רבות ושונות שאינן באות לידי ביטוי במערכת החינוך הממשלתית, משום שהיא מכשירה תלמידים בדרך אחת מסוימת. בבתי ספר פרטיים יש סיכוי גבוה יותר ליישם שיטות חינוך שונות, ובכך לממש את עקרון הפלורליזם, שמשמעותו ריבוי ומגוון של שיטות ותפיסות חינוכיות.
שאלה 5 (שאלת עמדה) (שאלה 19, בגרות קיץ תשע"א)
לכל מדינה יש מדיניות הגירה ודרכים שונות להענקת אזרחות. המדיניות נקבעת בהתאם לצרכי המדינה ולערכים שלה. במדינות לאום דמוקרטיות מסוימות, וביניהן ישראל, נקבעה מדיניות הגירה המקלה על צאצאים של בני הלאום, החיים מחוץ למדינה, להפוך לאזרחיה.
יש הטוענים שלמדינת לאום יש זכות לתת עדיפות בהגירה לבני הלאום שלה, ויש המתנגדים לכך.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לעמדתכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
(א) טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
(ב) הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
(ג) הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
תשובה לשאלה 5
(א) טענה: אני תומך בכך שלמדינת לאום יש זכות לתת עדיפות בהגירה לבני הלאום שלה.
(ב) ציון: נימוק לעמדתי מתבסס על עמדת "מדינת לאום יהודית אתנית-תרבותית דמוקרטית".
הצגה: עמדה זו משמעותה שישראל היא מדינה המייצגת את העם היהודי כולו, בארץ ובעולם, ומבטאת את השאיפה של העם היהודי במשך אלפי שנים להקים מדינת לאום עצמאית בארץ ישראל, הארץ בה נולד והתגבש הלאום היהודי. ישראל נותנת ביטוי למורשת ולהיסטוריה של העם היהודי בשפה העברית, בקביעת המועדים לפי לוח השנה העברי, בהקמת מוסדות מסוימים שעוסקים בפעילות לאומית יהודית בארץ ובעולם, בשילוב של מנהגים יהודיים מסוימים בחקיקה, בהדגשת המורשת היהודית בחינוך, בתרבות ועוד. ישראל מעניקה עדיפות לבני הלאום היהודי בהגירה למדינה, באמצעות חוק השבות וחוק האזרחות. עדיפות זו יוצרת מחלוקת בין הלאום היהודי לבני לאומים אחרים, בעיקר הלאום הערבי.
הסבר: הקלה בהגירה עבור בני הלאום היהודי באה לתקן את העוול הזה ולסייע לבני הלאום היהודי להגר למדינה שמתיימרת לייצג אותם.
(ג) ציון: נימוק לעמדה המנוגדת מתבסס על הזכות לשוויון.
הצגה: הזכות לשוויון פירושה מתן יחס שוויוני לכל בני האדם, ללא הבדל של דת, לאום, מוצא, נטייה מינית, דעה פוליטית וכדומה.
הסבר: בכל מדינה דמוקרטית חיים אנשים מקבוצות אתניות ולאומיות שונות, וכך גם במדינת לאום דמוקרטית. מתן העדפה או הקלה לבני לאום מסוים פוגעת בעיקרון השוויון ובזכות לשוויון של שאר תושבי המדינה. לדוגמה, מתן עדיפות לבני הלאום היהודי בהגירה לישראל פוגע בזכות לשוויון של בני הלאום הערבי בישראל ובכלל של לא-יהודים בישראל.
שאלה 6 (שאלת עמדה) (שאלה 19, בגרות קיץ תש"ע)
בישראל פועלים כמה כלי תקשורת ממלכתיים שהם בבעלות המדינה, כמו הערוץ הראשון וקול ישראל. בנוסף, יש גם כלי תקשורת פרטיים בבעלות פרטית.
יש התומכים בכך שיהיו כלי תקשורת ממלכתיים בבעלות המדינה, ויש המתנגדים לכך.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לעמדתכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
(א) טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
(ב) הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
(ג) הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
תשובה לשאלה 6
(א) טענה: אני תומך בקיום כלי תקשורת ממלכתיים שהם בבעלות המדינה.
(ב) ציון: נימוק לעמדתי מתבסס על התפיסה הרב תרבותית.
הצגה: לפי תפיסה זו, המדינה מורכבת מקבוצות תרבותיות שונות, כל קבוצה שווה בכוחה, והמטרה המרכזית היא שמירת הייחוד הקבוצתי של כל קבוצה.
הסבר: כלי תקשורת פרטיים חושבים רק על הרווח הכספי, ולכן משדרים תכניות עתירות רייטינג, מבלי להתחשב ברמה או בתכנים. לעומת זאת, כלי תקשורת ממלכתי משוחרר ממטרות של רווח כספי, ולכן ידאג לשדר תכניות בעלות תוכן משמעותי יותר כמו חדשות, היסטוריה, אקטואליה, תעודה, תחקירים ועוד ועוד. בין כל אלה, כלי תקשורת בבעלות המדינה יוכל לשדר תכניות שמייצגות את קבוצות המיעוט במדינה, ובכך לחזק את התפיסה הרב-תרבותית.
(ג) ציון: נימוק לעמדה המנוגדת מתבסס על חופש העיתונות.
הצגה: חופש העיתונות הוא הזכות של כלי התקשורת להציג כל עמדה באופן חופשי ולפרסם כל מידע באופן חופשי.
הסבר: בעלות של המדינה על כלי תקשורת משמעותה שהרשות המבצעת שולטת ומנהלת את כלי התקשורת הממלכתי. דבר זה יוצר לחץ של פוליטיקאים למינוי אנשים מטעמם לאותו כלי תקשורת, ואף לחץ לקביעת התוכניות המשודרות. כל זה משפיע על העצמאות של אותו כלי תקשורת ושל העיתונאים העובדים בו, וזה פוגע בחופש העיתונות.
שאלה 7 (שאלת עמדה)
במדינת ישראל מתקיים דיון ציבורי בשאלה אם צריך לשנות את מילות ההמנון "התקווה". יש הטוענים כי צריך להשאיר את המילים כמו שהן, ולעומתם יש הטוענים כי צריך לשנות את המילים כך שיתאימו גם לאלה שאינם יהודים.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לעמדתכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
(א) טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
(ב) הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
(ג) הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
תשובה לשאלה 7
(א) טענה: העמדה שלי היא אמביוולנטית (דו-ערכית). מצד אחד, יש נימוקים מוצדקים בעיניי בעד ההמנון הקיים, ומצד שני יש נימוקים מוצדקים בעיניי בעד שינוי ההמנון והתאמתו לקבוצות נוספות בישראל.
(ב) ציון: נימוק בעד השארת מילות ההמנון ללא שינוי מסתמך על רעיון מדינת הלאום (מדינת לאום אתנית-תרבותית).
הצגה: מדינת לאום היא מדינה המזוהה עם לאום אתני אחד, למרות שעשויים להיות בה קבוצות אתניות או לאומים נוספים. מדינת לאום מדגישה יותר את היסודות האתניים והתרבותיים של אותו לאום, ולכן הזהות של הלאום המרכזי תהיה הזהות הדומיננטית במדינה. האפשרות להגר אל מדינת הלאום תהיה על סמך השתייכות ללאום המרכזי. המדינה מקיימת שוויון זכויות מלא לכל האזרחים, ומאפשרת לקבוצות מיעוט אחרות לטפח את זהותן הייחודית.
הסבר: העם היהודי חיכה יותר מ-2,000 שנה לעצמאות מחודשת בארץ ישראל. כמעט כל היהודים גורשו מכאן במהלך העת העתיקה ובמהלך ימי הביניים. נשארו כאן אלפי יהודים בודדים, ושאר היהודים נמצאו בגולה במשך דורות, וחלמו כל הזמן על תחייה יהודית מחודשת בארץ ישראל. לכן, ההמנון מבטא תחושה היסטורית של אלפי שנים של עם שאיבד את מולדתו ואין לו עצמאות. עם שסבל גירושים, רדיפות ורצח בגלל היעדר עצמאות והיעדר ארץ לחיות בה. אין בהמנון זה שום כוונה לפגוע ברגשות של האזרחים הלא יהודים, אלא פשוט לבטא את רעיון מדינת הלאום היהודי.
(ג) נימוק בעד העמדה המנוגדת – נימוק התומך בשינוי מילות ההמנון - מתבסס על השסע הלאומי.
הצגה: השסע הלאומי הוא קרע בין הציבור היהודי לבין הציבור הערבי במדינת ישראל. הקרע נוצר עוד לפני קום המדינה, כאשר היישוב היהודי פעל למען הקמת מדינה יהודית, והערבים התנגדו לכך משום שטענו שכל ארץ ישראל שלהם. מאז ועד היום קיים קרע, כאשר הציבור היהודי רואה בערביי ישראל חלק מהעולם הערבי או הפלסטיני, והציבור הערבי מרגיש שהמדינה מקפחת אותו ולא "סופרת" אותו כחלק טבעי של המדינה. הערבים סובלים ממצב חברתי-כלכלי פחות טוב מאשר של היהודים, וטוענים לקיפוח ולאפליה מתמשכת. השסע מתבטא גם במגורים נפרדים, בתי ספר נפרדים וחיים חברתיים נפרדים.
הסבר: במדינת ישראל בערך 20% מהאוכלוסייה אינם יהודים, הם ערבים. הם אינם יכולים לחוש הזדהות עם מילות ההמנון. ההמנון ושאר סמלי המדינה חשובים כדי לחזק את הזהות של אזרחי ישראל. צריך המנון שלא מזכיר עם מסוים או קבוצה מסוימת. המנון שכולם יכולים "להתחבר" אליו. המנון כמו של ארה"ב שכולל ערכים ועקרונות כלליים שכל בני האדם שותפים להם. הדבר יחזק את תחושת האחדות בקרב כל אזרחי המדינה, ויעזור להתמודד עם השסע הלאומי.
שאלה 8 – שאלת עמדה
בישראל קיים ויכוח לגבי השפה הרשמית של המדינה. יש התומכים בהפיכת השפה העברית לשפה הרשמית היחידה של מדינת ישראל, ויש המבקשים שיהיו שתי שפות רשמיות: עברית וערבית.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לעמדתכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
(א) טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
(ב) הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
(ג) הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
תשובה לשאלה 8
(א) טענה: אני תומך בהפיכת שתי השפות, עברית וערבית, לשפות רשמיות במדינת ישראל.
(ב) ציון: נימוק התומך בהפיכת שתי השפות לשפות רשמיות מתבסס על השסע הלאומי.
הצגה: השסע הלאומי הוא קרע בין הציבור היהודי לבין הציבור הערבי במדינת ישראל. הקרע נוצר עוד לפני קום המדינה, כאשר היישוב היהודי פעל למען הקמת מדינה יהודית, והערבים התנגדו לכך משום שטענו שכל ארץ ישראל שלהם. מאז ועד היום קיים קרע, כאשר הציבור היהודי רואה בערביי ישראל חלק מהעולם הערבי או הפלסטיני, והציבור הערבי מרגיש שהמדינה מקפחת אותו ולא "סופרת" אותו כחלק טבעי של המדינה. הערבים סובלים ממצב חברתי-כלכלי פחות טוב מאשר של היהודים, וטוענים לקיפוח ולאפליה מתמשכת. השסע מתבטא גם במגורים נפרדים, בתי ספר נפרדים וחיים חברתיים נפרדים.
הסבר: שימוש קבוע ומלא בשפה הערבית יחזק את תחושת השייכות של הלאום הערבי למדינת ישראל, ואולי יתרום להתמודדות עם השסע הלאומי.
(ג) ציון: נימוק לעמדה המנוגדת מתבסס על עמדת מדינת לאום יהודית אתנית-תרבותית דמוקרטית.
הצגה: ישראל היא מדינה המייצגת את העם היהודי כולו, בארץ ובעולם, ומבטאת את השאיפה של העם היהודי במשך אלפי שנים להקים מדינת לאום עצמאית בארץ ישראל, הארץ בה נולד והתגבש הלאום היהודי. ישראל נותנת ביטוי למורשת ולהיסטוריה של העם היהודי בשפה העברית, בקביעת המועדים לפי לוח השנה העברי, בהקמת מוסדות מסוימים שעוסקים בפעילות לאומית יהודית בארץ ובעולם, בשילוב של מנהגים יהודיים מסוימים בחקיקה, בהדגשת המורשת היהודית בחינוך, בתרבות ועוד. ישראל מעניקה עדיפות לבני הלאום היהודי בהגירה למדינה, באמצעות חוק השבות וחוק האזרחות. עדיפות זו יוצרת מחלוקת בין הלאום היהודי לבני לאומים אחרים, בעיקר הלאום הערבי.
הסבר: יש היגיון ברעיון של העם היהודי שמקים מדינת לאום לעם היהודי, ורוצה לשמר ואף לחזק את השפה העברית שהיא השפה הלאומית וההיסטורית של העם היהודי. השפה העברית וסמלים נוספים של העם היהודי נמצאים בבסיס של העמדה: מדינת לאום יהודית ודמוקרטית.
שאלה 9 (שאלת עמדה)
בישראל, כמו במדינות רבות בעולם המערבי, משרד הבריאות ממליץ על סדרת חיסונים הניתנים חינם לכל ילד במטרה למנוע התפרצות מגיפות. ישנם הורים המסרבים לחסן את ילדיהם.
יש הטוענים כי המדינה צריכה למנוע מילדים שלא חוסנו להיכנס למוסדות חינוך, ויש המתנגדים לכך.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לעמדתכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
(א) טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
(ב) הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
(ג) הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
תשובה לשאלה 9
(א) טענה: אני תומך במניעת כניסה למוסדות חינוך לילדים שלא חוסנו.
(ב) ציון: הנימוק בעד עמדתי מסתמך על הזכות לחיים ולביטחון.
הצגה: לכל אדם יש את הזכות להגנה על חייו, ביטחונו, גופו ובריאותו, וגם לחיות ללא חשש מפני פגיעה. חובת המדינה לספק זכות זו.
הסבר: מחקרים רפואיים מראים שחיסונים הכרחיים למניעת מגיפות, ולכן מי שלא מחוסן מסכן את חייו. במקרה של ילדים ההחלטה היא של ההורים, והם מסכנים את ילדיהם. יש לנקוט צעדים דרסטיים כדי לחייב את ההורים, למשל מניעת חינוך מילדיהם.
(ג) ציון: נימוק לעמדה המנוגדת מבוסס על הזכות לחירות.
הצגה: הזכות לחירות היא הזכות של כל אדם לפעול באופן חופשי, כל עוד אין הוא פוגע בזכויות של אחרים. לא מגבילים את חופש הבחירה והפעולה של האדם, אלא רק במקרים של התנגשות מול זכויות אחרות או מול אינטרס ציבורי. הזכות לחירות כוללת חירויות רבות בתוכה כמו חופש הבחירה, חופש הביטוי, חופש התנועה, חופש דת ועוד.
הסבר: במקרה של חיסונים מדובר אמנם על החלטה של הורים בנוגע לילדיהם, אבל למעשה עד גיל 18 ההורים הם שמקבלים את ההחלטות. להורים יש את הזכות לחירות ואת חופש הבחירה לקבל החלטות גורליות בנוגע לחייהם ולחיי ילדיהם, כולל החלטות רפואיות בנושאים של ניתוחים, חיסונים, תרופות וכדומה.
שאלה 10 (שאלת עמדה)
בישראל יש ויכוח בעניין גובה התקציב המיועד לקצבאות ילדים. ההורים בישראל מקבלים קצבה שהיא סכום חודשי קבוע עבור כל ילד עד גיל 18, אבל יש מחלוקת לגבי גובה הסכום הרצוי.
יש התומכים בהגדלת הסכום של קצבת ילדים, ויש המתנגדים לכך.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לעמדתכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
(א) טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
(ב) הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
(ג) הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
תשובה לשאלה 10
(א) טענה: אני תומך בהקטנת הסכום של קצבת ילדים.
(ב) ציון: נימוק לעמדה התומכת בהקטנת סכום קצבת הילדים מתבסס על הגישה הליברלית.
הצגה: גישה זו מדגישה את הצלחת הפרט, ומציבה את החופש הכלכלי של הפרט כערך מרכזי. דוגלת במעורבות קטנה ככל האפשר של המדינה בתחום הכלכלי, ובעידוד יוזמה פרטית ותחרות חופשית. רק תחרות חופשית יכולה לנצל את הפוטנציאל הטמון בכל פרט. המדינה צריכה לצמצם כל הזמן את גובה המסים. לדוגמה, התנגדות להעלאת גובה קצבאות הזִקנה.
הסבר: בהתאם לגישה הליברלית בתחום החברתי-כלכלי, רק צמצום של גובה הקצבאות יגרום לאנשים להתאמץ יותר, ובכך לממש את הפוטנציאל הקיים בהם. המדינה לא יכולה לדעת מה השימוש שעושים הורים בקצבה זאת. צמצום גובה הקִצבּה מבטא מעורבות נמוכה יותר של המדינה בתחום החברתי-כלכלי.
(ג) ציון: נימוק לעמדה המנוגדת, בעד הגדלת גובה קצבאות הילדים, הוא שכך המדינה תבטיח את קיום הזכויות החברתיות של אזרחיה.
הצגה: לכל אזרח יש זכויות המוענקות על ידי המדינה לאזרחיה בתחום החברתי-כלכלי. מקובל שהמדינה צריכה לספק זכויות אלה, או לפחות להבטיח כי האזרח מקבל אותן, כדי שלכל אזרח תהיה רמת חיים נאותה. קיימת מחלוקת לגבי ההיקף של כל זכות, בעיקר על ההיקף של "רמת חיים נאותה". הזכויות החברתיות מתבטאות במתן כסף או שירותים שווי ערך לכסף כמו תשלומי רווחה למען רמת חיים בסיסית, טיפול רפואי בסיסי, חינוך, דיור, זכויות עובדים ותנאי עבודה.
הסבר: משפחות ברוכות ילדים נתקלות בקשיים לספק רמת חיים נאותה לילדיהם, כמו גם חינוך ראוי וטיפול רפואי טוב. הגדלת גובה הקצבה תעזור למשפחות אלה לספק לילדיהם את הצרכים שלהם בצורה טובה יותר, ולממש את הזכויות החברתיות של ילדיהן.
שאלה 11 – שאלת עמדה
בישראל קיים ויכוח לגבי המשמעות והמעמד של "חוק יסוד: חופש העיסוק" ו"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", שנחקקו ב-1992. יש הטוענים כי שני חוקי יסוד אלה מהווים "מהפכה חוקתית", ולעומת זאת יש המתנגדים לטענה זו.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לעמדתכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
(א) טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
(ב) הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
(ג) הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
תשובה לשאלה 11
(א) טענה: אני חושב ששני חוקי היסוד שנחקקו ב-1992 אינם מהווים מהפכה חוקתית, למרות שהם יצרו שינוי משמעותי.
(ב) ציון: נימוק לעמדתי מתבסס על הזכויות הטבעיות.
הצגה: לכל אדם יש זכויות בסיסיות, וזה נובע מעצם היותו אדם. הזכויות אמורות להינתן לאדם ללא תנאי מוקדם, ללא קשר למעשיו, ובכל מדינה בה יימצא. לעיתים הזכויות לא יכולות להתממש באופן מלא. הזכויות הטבעיות הבולטות הן הזכות לחיים ולביטחון, הזכות לחירות, הזכות לשוויון, הזכות לכבוד, הזכות להליך הוגן והזכות לקניין. יש זכויות טבעיות נוספות שנגזרות מתוך הזכויות הללו.
הסבר: שני חוקי היסוד הללו אמנם כוללים זכויות טבעיות חשובות כמו הזכות לחיים ולביטחון, הזכות לכבוד, הזכות לקניין, הזכות להליך הוגן, חופש התנועה, הזכות לפרטיות וחופש העיסוק, אך יש זכויות טבעיות נוספות שלא נכנסו לחוקי היסוד כמו חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש דת, חופש מדת והזכות לשוויון. אזרח תמים שואל את עצמו האם יש כוונה שלא לממש את אותן זכויות שלא זכו להופיע בחוק? כי איזו סיבה יש שלא לצרף אותן לחוק?
בנוסף, ב"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" קיימת פסקת הגבלה שמגבילה את האפשרות לחוקק חוק המנוגד לחוק זה, אך אין שריון לאף אחד מסעיפי החוק. כמו כן, יש בחוק סעיף "שמירת דינים" שקובע כי אסור לפסול חוקים אחרים שכבר קיימים, גם אם הם פוגעים בזכויות אדם שמופיעות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עצמו. ב"חוק יסוד: חופש העיסוק" יש שריון לכל החוק, ויש גם פסקת הגבלה, אך מצד שני יש פסקת התגברות שבאופן מעשי מבטלת את פסקת ההגבלה. שוב נשאלת השאלה מדוע אין שריון ומדוע הקשו על קיום פסקת ההגבלה. עושה רושם שבכוונה תחילה השאירו אפשרות נוחה לשנות את תוכן חוקי היסוד הללו, כדי לא לקיים באופן מלא את הזכויות הטבעיות שכן זכו להופיע בחוקים הללו.
(ג) ציון: נימוק לעמדה המנוגדת מתבסס על חוקי היסוד.
הצגה: חוקי יסוד הם חוקים בעלי מעמד חוקתי, וחלקם ניתנים לשינוי רק ברוב מוחלט בכנסת. חוקי היסוד אמורים להיות מעל החוקים הרגילים, ולהנחות את המערכת הפוליטית. חוקי היסוד שונים מחוקים רגילים במעמד, בתוכן ובצורה. הם עוסקים בעניינים חוקתיים כמו הסמכויות של מוסדות השלטון המרכזיים, זכויות אדם ואזרח וכדומה – בסה"כ נחקקו בישראל 13 חוקי יסוד. בהיעדר היכולת להגיע להסכמה לגבי חוקה, חוקי היסוד מהווים פרקים נפרדים של מה שצריך להיות חוקה שלמה. קיימת מחלוקת האם חוקי היסוד מהווים חוקה, וב-1995 הכריז בית המשפט העליון שחוקי היסוד הם בעלי מעמד חוקתי.
הסבר: שני חוקי היסוד מהווים מהפכה חוקתית משום שלראשונה בישראל זכויות אדם עוגנו בחוקי יסוד. חוקי יסוד הם חוקים בעלי מעמד חוקתי, וחלקם ניתנים לשינוי רק ברוב מוחלט בכנסת. עיגון זכויות האדם בחוקי היסוד, אִפשרו לבית המשפט לקבוע שזכויות אלה הן בעלות מעמד חוקתי, כלומר מעל החוקים הרגילים. בית המשפט יכול כעת להרחיב את פרשנותו בנוגע למימוש זכויות האדם.
שאלה 12 (שאלת עמדה)
במדינות אירופיות כמו אוסטריה, בלגיה, דנמרק, צרפת ושווייץ חל איסור על חבישת כיסוי פנים מלא, כולל כיסוי פנים לנשים דתיות. יש הטוענים כי זה מוצדק לאסור על אנשים לכסות את פניהם בציבור, ויש המתנגדים לכך.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לעמדתכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
(א) טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
(ב) הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
(ג) הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
תשובה לשאלה 12
(א) טענה: אני תומך באיסור על חבישת כיסוי פנים לבני אדם.
(ב) ציון: נימוק לעמדתי מתבסס על הזכות לכבוד.
הצגה: הזכות לכבוד היא הזכות של כל אדם לשמור על כבודו העצמי, להימנע ממצב של בושה, ולא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב.
הסבר: אדם ללא פנים מאבד צלם אנוש ואין לו זהות. הוא למעשה כמו חפץ. כבודו הבסיסי כבן אדם נפגע.
(ג) ציון: נימוק לעמדה המנוגדת מתבסס על חופש הדת.
הצגה: הזכות של כל אדם להאמין בכל אמונה דתית, ולקיים את כל המנהגים והמצוות הקשורים באותה דת, באופן פרטי ופומבי, ולהצטרף לכל קבוצה דתית שהוא רוצה.
הסבר: כיסוי פנים לנשים בחלק מהקהילות המוסלמיות הוא מנהג דתי, ולפיכך איסור על כיסוי פנים כזה מהווה פגיעה בחופש דת.
אזרחות לבגרות עם ארנון בן-דור
Page updated
Google Sites
Report abuse