Embedded Files
מה צריך לדעת בפרק
(1) הגדרה של הכרזת העצמאות (מגילת העצמאות).
(2) שלושת חלקי המגילה (אצלי זה ארבעה חלקים).
(3) שלוש הצדקות להקמת מדינת ישראל (מתוך המגילה).
(4) דוגמאות מהמגילה המבטאות מחויבות לאופי היהודי של המדינה.
(5) דוגמאות מהמגילה המבטאות מחויבות לאופי הדמוקרטי של המדינה.
(6) פניות לגורמים שונים מתוך המגילה.
הכרזת העצמאות
הכרזת העצמאות (מגילת העצמאות) - הגדרה: מגילת העצמאות היא מסמך אחד באורך של שלושה עמודים בערך (למרות שאין חלוקה לעמודים במגילה) שבו מכריז היישוב היהודי בארץ ישראל על הקמת מדינת ישראל. דוד בן-גוריון הקריא את המסמך והכריז על הקמת המדינה. ההכרזה הייתה בעיצומה של מלחמת העצמאות, ב-14 במאי 1948. על המסמך חתומים 37 חברי מועצת העם – נבחרים פוליטיים שייצגו את התנועות הפוליטיות השונות שהיו ביישוב היהודי בארץ ישראל, טרם הקמת המדינה. המגילה כוללת את ההיסטוריה של העם היהודי והקשר לארץ ישראל, את ההודעה על הבחירות שייערכו בקרוב ואת רשויות השלטון שיוקמו, את העקרונות המרכזיים שמצביעים על מחויבות למדינה יהודית ודמוקרטית, ופניות לגורמים פנימיים וחיצוניים מתוך מטרה להשיג שלום ושיתוף פעולה.
הכרזת העצמאות - רגע ההכרזה
דוד בן גוריון מקריא את מגילת העצמאות, ומכריז על הקמת מדינת ישראל - 14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח, יום שישי, 16:00 אחה"צ, תל אביב.
מגילת העצמאות (הכרזת העצמאות)
מגילת העצמאות שאותה הקריא דוד בן גוריון, ועליה חתומים 37 חברי מועצת העם.
בתמונה למעלה מימין ההזמנה האישית ששלחה מנהלת העם לכל אחד מ-37 חברי מועצת העם להגיע לטקס הכרזת העצמאות. בנוסף, קיבלו עוד מספר מצומצם של אנשים את ההזמנה. הכול היה אמור להיות שקט וחשאי... אבל לפי הקהל ההמוני שקיבל את מכוניתו של בן גוריון אפשר להבין שההזמנה עברה בקבוצות הוואטסאפ השונות.
חלקי המגילה
החלק המדיני (פניות לגורמים שונים) (פסקאות 14–17): בחלק זה יש פנייה לגורמים שונים: האו"ם, ערביי ישראל, מדינות ערב, יהודי התפוצות. בכל הפניות מדגישה ישראל את נכונותה לשתף פעולה, את כוונתה לממש את החלטת האו"ם, ואת רצונה בשלום.
החלק ההצהרתי (העקרונות של מדינה יהודית ודמוקרטית) (פסקה 13): חלק זה עוסק בערכים ובעקרונות עליהם תתבסס המדינה כמו עלייה יהודית; הזכויות הטבעיות של בני האדם, ובתוכן בין היתר ערכי החירות והשוויון: חופש דת ומצפון, שוויון זכויות לכל האזרחים; זכויות המיעוט שהמדינה מתכוונת לכבד, למשל שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות.
החלק הביצועי המעשי (פסקאות 11–12): בחלק זה יש הצהרה על הקמת מדינת ישראל, הכרזה על מוסדות השלטון והסמכויות שלהם, והודעה על כך שתהיינה רשות מחוקקת ורשות מבצעת זמניות עד לעריכת הבחירות וכינון החוקה. חלק זה מאפשר להקים רשויות שלטון, ולנהל באופן מעשי את המדינה.
החלק ההיסטורי (פסקאות 1–10): סקירה היסטורית של תולדות העם היהודי, הקשר של העם היהודי לארץ ישראל וההצדקות להקמת מדינת ישראל: הצדקה טבעית המתבססת על זכותו של כל עם להגדרה עצמית, כלומר להקים מדינת לאום משלו; הצדקה היסטורית המתבססת על הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל, ועל כך שגירשו אותנו מהארץ ומאז חלמנו לחזור לכאן; הצדקה משפטית בינלאומית המתבססת על הצהרת בלפור המכירה בזכותו של העם היהודי להקים בית לאומי בארץ ישראל (הצהרת בלפור נכללה בכתב המנדט שניתן לבריטניה כדי לשלוט בארץ ישראל), ועל החלטה 181 של האו"ם המהווה אישור בינלאומי להקים מדינה.
הערה
בתוכנית הלימודים מחלקים את המגילה ל-3 חלקים בלבד – אני בחרתי לפצל את החלק השלישי, וכך נוצרו 4 חלקים. זה עניין של פרשנות ואין כאן נכון ולא נכון. מה שחשוב הוא לדעת להסביר כל חלק ומדוע הוא נקרא כמו שהוא נקרא. יכולה להיות שאלת אירוע בה מבקשים לציין את החלק של המגילה המופיע בקטע.
3 הצדקות להקמת מדינת ישראל, המופיעות במגילת העצמאות
הצדקה בינלאומית:
ההצדקה הבינלאומית, או המשפטית, או החוקית, היא ההכרה של מדינות העולם (או של גוף בינלאומי רשמי) בזכותו של העם היהודי להקים מדינה בארץ ישראל.
ההכרה הראשונה הייתה הכללתה של הצהרת בלפור במנדט שניתן לבריטניה על ארץ ישראל מטעם "חבר הלאומים". הצהרת בלפור ניתנה ב-1917, וכתב המנדט ניתן ב-1922.
ההכרה החשובה יותר ניתנה בהחלטה 181 של האו"ם (תכנית החלוקה) בתאריך 29 בנובמבר 1947. בהחלטה זו אושרה הקמת מדינה יהודית בחלק מארץ ישראל, ושורטטו גבולות המדינה היהודית.
הצדקה היסטורית:
ההצדקה ההיסטורית, או הזכות ההיסטורית, פירושה שלכל עם יש קשר היסטורי לשטח ארץ מסוים – זוהי המולדת שלו. במקרה של העם היהודי המולדת היא ארץ ישראל.
פסקאות 1–9 מתארות את הקשר של העם היהודי לארץ ישראל, וגם את האסונות שפקדו אותנו משום שסולקנו מהארץ: העם היהודי התגבש בארץ ישראל וחי כאן מתקופת התנ"ך; רוב היהודים גורשו מכאן בניגוד לרצונם. בכל הארצות שבהם שהו היהודים בתקופת הגלות (גירוש) הם לא הפסיקו לרצות לחזור לארץ ישראל ולהקים מחדש מדינת לאום עצמאית; בדורות האחרונים התחזקו התקוות והניסיונות לחזור לארץ; השואה קרתה לנו משום שלא הייתה לנו מדינה; יהודי ארץ ישראל התנדבו לצבא הבריטי ותרמו לניצחון על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. (חובה לציין בהגדרה 3 אירועים היסטוריים המופיעים במגילה)
הצדקה טבעית:
ההצדקה הטבעית, או הזכות הטבעית, משמעותה שלכל עם יש זכות טבעית להקים מדינה עצמאית משלו בשטח ארץ מסוים שאליו הוא קשור מבחינה היסטורית, וכך גם לעם היהודי יש זכות כמו לשאר העמים.
זכות זו מקבלת חשיבות גדולה עוד יותר כאשר עם מסוים נמצא במצוקה, כמו שהיה העם היהודי בעקבות השואה.
הצדקה זו מופיעה במגילה בפסקה 10.
מדינה יהודית ודמוקרטית
המאפיינים הדמוקרטיים בהכרזת העצמאות
-
הגדרה: במגילת העצמאות יש ביטויים רבים המעידים על מחויבות להקים מדינה דמוקרטית. דוגמאות לכך הן ההצהרה כי תהיינה בחירות, ההצהרה על מתן שוויון לכל התושבים, וההצהרה על הבטחת סוגי חופש שונים שהם חלק מן הזכות לחירות.
-
לבגרות יש חובה לזכור לפחות 3 דוגמאות לגבי האופי הדמוקרטי:
בפסקה 12 כתוב שיהיו מוסדות שלטון נפרדים של אסיפה מכוננת וממשלה, כתוב שיהיו בחירות וכתוב שהאסיפה המכוננת הנבחרת תכונן חוקה עד תאריך מסוים. כל אלה הם מרכיבים חשובים בדמוקרטיה הכוללים בחירות, חוקה והפרדת רשויות.
בפסקה 13 כתוב: "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין." בהמשך כתוב: "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות." שוויון וחירות הם ערכים בסיסיים בדמוקרטיה.
בפסקה 13 כתוב שהמדינה "תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות." מגילת האו"ם כוללת עקרונות דמוקרטיים והתייחסות לזכויות אדם.
בפסקה 16 כתוב: "אנו קוראים לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל [...] על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים." אזרחות שווה מבטאת את עקרון השוויון. נציגות מתאימה מבטאת הכרה במיעוט ורצון לתת זכויות קבוצה.
בפסקה 13 כתוב: "תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". שמירה על המקומות הקדושים מתייחסת באופן ישיר לזכויות מיעוט (זכויות קבוצה) ובאופן עקיף גם לזכויות פרט כמו חופש דת.
בפסקה 13 כתוב: "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה." המילים "כל תושביה" מעידות על כך שהמדינה רואה את כל התושבים בצורה שווה.
המאפיינים היהודיים בהכרזת העצמאות
-
הגדרה: במגילת העצמאות של ישראל יש ביטויים רבים המעידים על מחויבות להקים מדינה יהודית. דוגמאות לכך הן התיאור של הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל, ההצהרה כי מי שמייסדים את המדינה הם נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, וההכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
-
לבגרות יש חובה לזכור לפחות 2 דוגמאות לגבי האופי היהודי:
בפסקה 11 כתוב: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל." כלומר, המדינה מוגדרת כמדינת לאום יהודית, ולא כמדינת כלל-אזרחיה.
בפסקה 13 כתוב: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות." לא מדובר כאן על עלייה של לא-יהודים, למרות שיש אזרחים לא יהודים במדינה.
בפסקה לפני האחרונה כתוב: "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל." פנייה אל יהודי כל העולם משמעותה שהמדינה מייצגת את העם היהודי כולו, ולא עמים אחרים.
בפסקה 13 כתוב: "תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל." כלומר, הערכים מבוססים על ערכיהם של חכמי העם היהודי בעת העתיקה.
דוגמאות נוספות המבטאות מאפיינים יהודיים במגילה:
פסקאות 1–4 מדברות על הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל. אין אזכור של עמים אחרים, למרות שהיו וישנם בארץ עמים אחרים.
פסקאות 5 ו-9 מציינות את הזכות החוקית וההכרה הבינלאומית בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. אין אזכור במגילה לעמים אחרים.
פסקאות 6–7 מציינות את הסבל היהודי בשואה ואת הדחיפות בדבר הצלת שארית הפליטה. אין אזכור לסבלם של עמים אחרים מידי הנאצים במלחמת העולם השנייה.
בפסקה 11 כתוב: "לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית..." כלומר, רק נציגים של העם היהודי מקימים את מדינת ישראל, ואין נציגים לעמים נוספים.
מדינה יהודית ודמוקרטית
פסקה 13 במגילת העצמאות כוללת את כל העקרונות שעליהם תתבסס מדינת ישראל. יש בה שילוב של מאפיינים יהודיים (עלייה יהודית, העלאת קרנם של חכמי ישראל בעבר והערכים שלהם) עם מאפיינים דמוקרטיים (חירות, שוויון, פעילות למען כל התושבים).
מדינה יהודית
בפסקה 11 של מגילת העצמאות מכריזים על הקמת המדינה. שימו לב למשפטים הרבים המבהירים שהמדינה החדשה היא מדינת הלאום היהודי.
ארבע פניות לגורמים שונים
בפסקאות האחרונות של מגילת העצמאות יש פנייה לארבעה גורמים שונים, מתוך רצון ומחויבות ליצור שיתוף פעולה:
פנייה לאו"ם לסייע לעם היהודי להקים מדינה, ולשתף פעולה עם מדינת ישראל.
פנייה ליהודי העולם לעלות לישראל, ובכל מקרה לסייע למדינת ישראל במלחמה וגם לאחר מכן.
פנייה למדינות ערב השכנות לכונן שלום ושיתוף פעולה.
פנייה לערביי ישראל לשיתוף פעולה ויצירת שותפות לצורך קידום כל תושבי המדינה, על בסיס שוויון אזרחי מלא.
שאלות ותשובות
כדי לראות את התשובה יש ללחוץ על החץ הקטן מימין לשאלה.
שאלה 1 (שאלת אירוע כפול) (שאלה 2 בבגרות קיץ תשפ"ה) שאלה זו מופיעה גם בפרק 13 של זכויות האדם
שאלה 1 (שאלת אירוע כפול) (שאלה 2 בבגרות קיץ תשפ"ה) שאלה זו מופיעה גם בפרק 13 של זכויות האדם
בשנים האחרונות, תושבי פריפריה רבים מתלוננים על מחסור חמור ברופאים באזור מגוריהם. לדבריהם, בשל מחסור זה נוצר פער גדול באיכות השירותים הרפואיים בין אלה שהמדינה מספקת לתושבי הפריפריה ובין אלה הניתנים לתושבי אזור המרכז.
בשנים האחרונות, תושבי פריפריה רבים מתלוננים על מחסור חמור ברופאים באזור מגוריהם. לדבריהם, בשל מחסור זה נוצר פער גדול באיכות השירותים הרפואיים בין אלה שהמדינה מספקת לתושבי הפריפריה ובין אלה הניתנים לתושבי אזור המרכז.
כדי לסייע לפתרון בעיה זו התקיים בחו"ל כינוס ביוזמתם של משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות וארגון העלייה "נפש בנפש". הכינוס נועד לעודד כאלפיים רופאים יהודים מרחבי העולם לעלות לארץ. שר הבריאות אמר בכינוס: "אני מברך על מהלך זה, שיסייע לתגבר את מערכת הבריאות בבעלי מקצוע איכותיים, זכאֵי שבות, ערכיים וציוניים, המעוניינים לעלות לארץ ומבקשים לקשור את גורלם בגורלה של מדינת ישראל. זהו מימוש של החזון הציוני".
כדי לסייע לפתרון בעיה זו התקיים בחו"ל כינוס ביוזמתם של משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות וארגון העלייה "נפש בנפש". הכינוס נועד לעודד כאלפיים רופאים יהודים מרחבי העולם לעלות לארץ. שר הבריאות אמר בכינוס: "אני מברך על מהלך זה, שיסייע לתגבר את מערכת הבריאות בבעלי מקצוע איכותיים, זכאֵי שבות, ערכיים וציוניים, המעוניינים לעלות לארץ ומבקשים לקשור את גורלם בגורלה של מדינת ישראל. זהו מימוש של החזון הציוני".
א. -- ציינו והציגו את הזכות מזכויות האדם שנפגעת לדברי תושבי הפריפריה.
א. -- ציינו והציגו את הזכות מזכויות האדם שנפגעת לדברי תושבי הפריפריה.
-- צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
-- צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
-- הסבירו כיצד זכות זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
-- הסבירו כיצד זכות זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
ב. -- ציינו והציגו איזו פנייה מן הפניות לגורמים השונים בהכרזת העצמאות באה לידי ביטוי בדברי שר הבריאות.
ב. -- ציינו והציגו איזו פנייה מן הפניות לגורמים השונים בהכרזת העצמאות באה לידי ביטוי בדברי שר הבריאות.
-- צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.
-- צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.
-- הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
-- הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
תשובה לשאלה 1 סעיף א'
ציון: הזכות לשוויון.
הצגה: הזכות לשוויון היא הזכות של כל אדם לקבל יחס שוויוני, ללא הבדל דת, מין, שיוך אתני, שיוך לאומי, דעה פוליטית, נטייה מינית וכדומה. לכל אדם יש זכות לשוויון בחוק, לשוויון בפני החוק, לשוויון פוליטי, ולשוויון הזדמנויות בתחום החברתי-כלכלי. קיימת מחלוקת לגבי אופן היישום של השוויון בתחום החברתי-כלכלי.
ציטוט: בקטע כתוב: "לדבריהם, בשל מחסור זה נוצר פער גדול באיכות השירותים הרפואיים בין אלה שהמדינה מספקת לתושבי הפריפריה ובין אלה הניתנים לתושבי אזור המרכז."
הסבר: כלומר, היחס שמקבלים תושבי הפריפריה אינו שוויוני לעומת תושבי אזור המרכז, וזה לדברי תושבי הפריפריה פוגע בזכות שלהם לשוויון.
תשובה לשאלה 1 סעיף ב'
ציון: הפנייה בהכרזת העצמאות ליהודי התפוצות.
הצגה: בהכרזת העצמאות יש פנייה ליהודי העולם (יהודי התפוצות) לעלות לישראל, ובכל מקרה לסייע למדינת ישראל במלחמה וגם לאחר המלחמה לסייע בפיתוח המדינה.
ציטוט: בקטע כתוב: "שר הבריאות אמר בכינוס: אני מברך על מהלך זה, שיסייע לתגבר את מערכת הבריאות בבעלי מקצוע איכותיים, זכאֵי שבות, ערכיים וציוניים, המעוניינים לעלות לארץ ומבקשים לקשור את גורלם בגורלה של מדינת ישראל. זהו מימוש של החזון הציוני".
הסבר: כלומר, שר הבריאות אומר ששילוב רופאים יהודיים מהעולם יגשים את החזון הציוני כפי שנכתב כבר בהכרזת העצמאות, של עליית יהודים לישראל.
שאלה 2 (שאלת אירוע כפול) (שאלה 1 בבגרות חורף תשפ"ו) שאלה זו מופיעה גם בפרק 20 של עקרון הגבלת השלטון
שאלה 2 (שאלת אירוע כפול) (שאלה 1 בבגרות חורף תשפ"ו) שאלה זו מופיעה גם בפרק 20 של עקרון הגבלת השלטון
בחודשים האחרונים נחתמה עסקת הייצוא הגדולה ביותר בתולדות המדינה. בעסקה זו סוכם כי ישראל תמכור גז טבעי למצרים. ישראלי בעל תפקיד בכיר המעורב בעניין מסר כי מדובר בעסקה החשובה והמשמעותית ביותר בתולדות משק הגז בישראל, וכי עסקה זו תגביר את היציבות באזורנו. הבכיר הוסיף ואמר כי הוא סבור שעסקה זו תתרום לחיזוק הקשרים של ישראל עם מדינות נוספות באזור, ולא רק עם מצרים.
בחודשים האחרונים נחתמה עסקת הייצוא הגדולה ביותר בתולדות המדינה. בעסקה זו סוכם כי ישראל תמכור גז טבעי למצרים. ישראלי בעל תפקיד בכיר המעורב בעניין מסר כי מדובר בעסקה החשובה והמשמעותית ביותר בתולדות משק הגז בישראל, וכי עסקה זו תגביר את היציבות באזורנו. הבכיר הוסיף ואמר כי הוא סבור שעסקה זו תתרום לחיזוק הקשרים של ישראל עם מדינות נוספות באזור, ולא רק עם מצרים.
בסדרת כתבות שפורסמו באחד העיתונים בישראל נטען כי בחודשים האחרונים הציבו המצרים כוחות צבא בקרבת הגבול עם ישראל. עוד פורסם בעיתונות כי ארצות הברית הפסיקה לעקוב אחרי הימצאותו של הצבא המצרי בגבול עם ישראל, כפי שעשתה עד לאחרונה. עקב כך אותו העיתון דורש מן הממשלה שתבחן מחדש את העסקה שנחתמה, לפני שתאשר אותה סופית.
בסדרת כתבות שפורסמו באחד העיתונים בישראל נטען כי בחודשים האחרונים הציבו המצרים כוחות צבא בקרבת הגבול עם ישראל. עוד פורסם בעיתונות כי ארצות הברית הפסיקה לעקוב אחרי הימצאותו של הצבא המצרי בגבול עם ישראל, כפי שעשתה עד לאחרונה. עקב כך אותו העיתון דורש מן הממשלה שתבחן מחדש את העסקה שנחתמה, לפני שתאשר אותה סופית.
א. -- ציינו והציגו איזו פנייה מן הפניות בהכרזת העצמאות באה לידי ביטוי בדברי הישראלי בעל התפקיד הבכיר.
א. -- ציינו והציגו איזו פנייה מן הפניות בהכרזת העצמאות באה לידי ביטוי בדברי הישראלי בעל התפקיד הבכיר.
-- צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.
-- צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.
-- הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
-- הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
ב. -- ציינו והציגו את סוג מנגנון הפיקוח והביקורת שבא לידי ביטוי בדרישה מן הממשלה.
ב. -- ציינו והציגו את סוג מנגנון הפיקוח והביקורת שבא לידי ביטוי בדרישה מן הממשלה.
-- צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי מנגנון פיקוח וביקורת זה בא לידי ביטוי בקטע.
-- צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי מנגנון פיקוח וביקורת זה בא לידי ביטוי בקטע.
-- הסבירו כיצד מנגנון פיקוח וביקורת זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
-- הסבירו כיצד מנגנון פיקוח וביקורת זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
תשובה לשאלה 2 סעיף א'
ציון: הפנייה בהכרזת העצמאות למדינות ערב.
הצגה: בהכרזת העצמאות יש פנייה למדינות ערב השכנות לכונן שלום ושיתוף פעולה, ולקדם ביחד את המזרח התיכון.
ציטוט: בקטע כתוב: "הבכיר הוסיף ואמר כי הוא סבור שעסקה זו תתרום לחיזוק הקשרים של ישראל עם מדינות נוספות באזור, ולא רק עם מצרים."
הסבר: כלומר, הבכיר מדבר על שיתוף פעולה אזורי בכל המזרח התיכון, כמו הפנייה בהכרזת העצמאות.
תשובה לשאלה 2 סעיף ב'
ציון: מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמליים.
הצגה: מנגנוני (מוסדות) פיקוח וביקורת בלתי פורמליים הם אנשים, קבוצות וארגונים שמפקחים ומבקרים את רשויות השלטון בצורה חופשית שלא מוסדרת לפי חוק ברור. הם לא פועלים מטעם רשויות השלטון, אלא עושים זאת בצורה לא רשמית ומתוך יוזמה פרטית. מדובר בכלי התקשורת, רשתות חברתיות, דעת הקהל, מוזיקה ואמנות וארגונים אזרחיים. הם פועלים באמצעות הפעלת לחץ פוליטי, יצירת דיון ציבורי, חשיפת מידע וכדומה, מתוך מטרה להשפיע על ההחלטות השלטוניות.
ציטוט: בקטע כתוב: "עקב כך אותו העיתון דורש מן הממשלה שתבחן מחדש את העסקה שנחתמה, לפני שתאשר אותה סופית."
הסבר: כלומר, מי שדורש מן הממשלה לבחון את העסקה הוא עיתון שמהווה גוף תקשורת פרטי ועצמאי, ולכן מנגנון פיקוח וביקורת בלתי פורמלי.
שאלה 3 - שאלת אירוע
שאלה 3 - שאלת אירוע
בשלוש הפסקאות הראשונות של הכרזת העצמאות של ישראל כתוב: "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי; לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית; מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית."
בשלוש הפסקאות הראשונות של הכרזת העצמאות של ישראל כתוב: "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי; לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית; מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית."
- ציינו והציגו את המאפיין (מאפיין יהודי או מאפיין דמוקרטי) שעל בסיסו נשענות שלוש הפסקאות הראשונות בהכרזת העצמאות.
- ציינו והציגו את המאפיין (מאפיין יהודי או מאפיין דמוקרטי) שעל בסיסו נשענות שלוש הפסקאות הראשונות בהכרזת העצמאות.
- צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי מאפיין זה בא לידי ביטוי בקטע.
- צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי מאפיין זה בא לידי ביטוי בקטע.
- הסבירו כיצד מאפיין זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
- הסבירו כיצד מאפיין זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
תשובה לשאלה 3
ציון: המאפיין היהודי בהכרזת העצמאות.
הצגה: במגילת העצמאות של ישראל יש ביטויים רבים המעידים על מחויבות להקים מדינה יהודית. דוגמאות לכך הן התיאור של הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל, ההצהרה כי מי שמייסדים את המדינה הם נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, וההכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
ציטוט: בשלוש הפסקאות הראשונות של הכרזת העצמאות מתואר הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל, יצירת התנ"ך כאן בארץ, הגירוש מהארץ שלא הפסיק את התקווה לשוב לכאן ועוד.
הסבר: כלומר, שלוש הפסקאות מתייחסות אך ורק לקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל, ומתארות אירועים בתולדות העם היהודי בלבד. כל זה מדגיש את המחויבות להקמת מדינה יהודית.
שאלה 4 - שאלת אירוע
שאלה 4 - שאלת אירוע
בפברואר 2020 אירחה ישראל את תחרות הגרנד פרי הבינלאומית בג'ודו, אליה הגיעו ג'ודוקאים ממדינות שונות בעולם. ספורטאים ממדינות ערב לא הגיעו לתחרות משום שממשלותיהם מחרימות את ישראל בתחרויות ספורט. יו"ר איגוד הג'ודו אמר כי "היינו קרובים להביא ספורטאים ממדינות ערב לכאן. אולי עוד נצליח בתחרויות הבאות". שרת התרבות והספורט אמרה כי "צר לי על כך שספורטאים ממדינות ערב לא לוקחים חלק בתחרות הזו בשל לחצים מהמדינות שלהם, למרות מאמצים אדירים שעשינו כדי לעודד את הגעתם לארץ. אולי בעתיד הם יפתיעו אותנו".
בפברואר 2020 אירחה ישראל את תחרות הגרנד פרי הבינלאומית בג'ודו, אליה הגיעו ג'ודוקאים ממדינות שונות בעולם. ספורטאים ממדינות ערב לא הגיעו לתחרות משום שממשלותיהם מחרימות את ישראל בתחרויות ספורט. יו"ר איגוד הג'ודו אמר כי "היינו קרובים להביא ספורטאים ממדינות ערב לכאן. אולי עוד נצליח בתחרויות הבאות". שרת התרבות והספורט אמרה כי "צר לי על כך שספורטאים ממדינות ערב לא לוקחים חלק בתחרות הזו בשל לחצים מהמדינות שלהם, למרות מאמצים אדירים שעשינו כדי לעודד את הגעתם לארץ. אולי בעתיד הם יפתיעו אותנו".
- ציינו והציגו את הפנייה בהכרזת העצמאות (מתוך ארבע פניות שיש בהכרזה) שעליה מבוססים דבריהם של יו"ר האיגוד ושרת התרבות והספורט.
- ציינו והציגו את הפנייה בהכרזת העצמאות (מתוך ארבע פניות שיש בהכרזה) שעליה מבוססים דבריהם של יו"ר האיגוד ושרת התרבות והספורט.
- צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.
- הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
- הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
תשובה לשאלה 4
ציון: פנייה למדינות ערב.
הצגה: במגילת העצמאות יש פנייה למדינות השכנות במזרח התיכון, כמובן מדינות ערב, לשלום ושיתוף פעולה.
ציטוט: יו"ר איגוד הג'ודו ושרת התרבות והספורט מדברים על הניסיון להביא לארץ ספורטאים ממדינות ערב, ועל המאמצים שעשו לשם כך.
הסבר: יו"ר האיגוד ושרת התרבות והספורט מנסים לקדם שיתוף פעולה בין ישראל למדינות ערב.
אזרחות לבגרות עם ארנון בן-דור
Page updated
Google Sites
Report abuse