הסבא מנובהרדוק התייחס למופע הדוב המרקד. במופע היו מראים הצוענים דוב ענק מרקד לצלילי המוזיקה. הדוב אולף לכך באופן אכזרי. מהיותו גור הוכנס למקום עם רצפה רותחת גחלים לוחשות לצלילי מוזיקה מסוימת והיה מרקד מחמת הכאב. המוזיקה נקשר בכאב בנפש הדוב וגם כעת כשמושמעת המוזיקה הוא חש את הכאב ומרקד.
סיפור זה משקף את עקרון ההתניה – פעולה היוצר בנפש קשר מאכותי בין שני גורמים אקראיים.
הנפש תופסת כאילו הופעת האחד מחייבת גם את הופעת השני.
קישור הרגשה שלילית לפעולה סתמית (נייטרלית) מצד עצמה.
לדוגמה לימוד הגמרא מתוך סבל עלול להוביל ליצירת רגשות שליליים עזים והרגשת סבל למראה הגמרא גם שנים לאחר יצירת הקשר וגם כאשר האדם מבין כי אין קשר אמיתי בין ההרגשה לגמרא. זו עשוייה להיות תוצאה של הפעלה קיצונית ומתמדת לאורך זמן. אבל מי שעוסק רק בהפעלה עלול להגיע לידי כך מפני שכדי לשמר את ההתנהגות עליו להגביר את דרכי ההפעלה ולהקצינם.
הדבר יכול לקרות גם כאשר לילד יש קושי רב בתחום המסוים מעצמו ואז הקושי הנוסף מועצם אצלו עד מאד. הקושי מגביר את הכשלונות ואיתם גדלה עוצמת ההפעלה עד שהילד אינו מסוגל להתגבר ולבחור בטוב והוא נעשה אנוס לבחור ברע.
לעיל נאמר שהפעלה ללא חינוך יוצרת התנגדות ודחייה, כעת מתברר שהיא יוצרת גם התניה שלילית. שוב מובן מדוע הפעלה ללא חינוך מובילה לתוצאות הפוכות מן הרצוי.
חיבור רגש חיובי – נעימות, שלווה, רוממות, שמחה, כבוד, סיפוק – אל פעולות סתמיות מצד עצמן.
על כן אווירה חינוכית צריכה להיות אווירה קבועה של נעימות, שמחה ואופטימיות.