שיעור 9 לדצמבר
Post date: Dec 10, 2013 9:58:18 AM
כתובות IP מיוחדות
ישנם מספר טווחים שנקבעו לשימושים מיוחדים:
כתובת APIPA
כתובת APIPA (ראשי תיבות של Automatic Private Internet Protocol Address) היא כתובת IP אקראית אותה יכולים מחשבים ורכיבי רשת שונים להקצות לעצמם, אם לא קיבלו מענה לבקשתם להקצאת כתובת משרת DHCP.
רכיבי רשת (כדוגמת תחנות עבודה או שרתים, ולעתים רחוקות גם נתבים ומתגים) יכולים לקבל את ההגדרות הדרושות לפעולה באופן אוטומטי, באמצעות פרוטוקלים כדוגמת DHCP. אם רכיב מסוים שולח בקשה ולא מקבל מענה לאחר 60 שניות, רכיב זה רשאי "להעניק" לעצמו כתובת בטווח 169.254.0.1 עד 169.254.254.254.
במצב זה, הרכיב שולח תשדורת broadcast על מנת לוודא שאף תחנה אחרת אינה משתמשת בכתובת בה הוא מתעתד להשתמש; אם לא מתקבלת תשובה, מניחים כי כתובת זו פנויה ורכיב הרשת מגדיר אותה בתור הכתובת שלו עצמו.
כתובות APIPA משמשות לתקשורת מינימלית רק אם שרת DHCP אינו פעיל; ניתן להשתמש בשירותי broadcast על מנת לאתר מחשבים אחרים ברשת, שגם כן משתמשים באותו רגע בכתובת APIPA; עם זאת, בדרך כלל לא ניתן יהיה לאתר שרתים (כדוגמת שרת DNS) או תחנות אחרות המוגדרות באופן סטטי.
בזמן השימוש בכתובת APIPA, תחנת העבודה תמשיך לנסות ולקבל כתובת DHCP, ותשתמש בכתובת זו לכשתתקבל.
כתובת LOOPBACK
כתובת IP 127.0.0.1 הנה כתובת המיועדת לבדיקה עצמית של המחשב (LOOPBACK)
Loopback הנו עיקרון שבו רכיב פונה לעצמו. במקרה הנידון ניסית להשתמש במימוש Loopback של כרטיס רשת, כך שהמחשב יהיה בעל כרטיס רשת שמוחבר תמיד לרשת שאינה ממשית. בד"כ שימוש בכרטיס רשת Loopback הינו למטרת בדיקות, ואינו משמש (בד"כ) בסביבות יצור.
טווח הכתובת: 127.0.0.0-127.255.255.255 אינו מיועד לחלוקה ואינו מאפשר גלישה ברשת !!!
כתובת IP קבועה ומשתנה
על-מנת שהתקן רשת יוכל לעבוד ברשת כלשי, עליו להיות בעל כתובת IP. מי שבאחריותו לתת להתקן רשת כתובת IP, הוא מנהל הרשת אשר לבחירתו עומדות שני סוגים של הכתובות IP: סטטית (קבוע) ודינמית(משתנה).
כתובת סטטית (STATIC IP) היא כתובת אשר מוקצת באופן ידני להתקן רשת כלשו וצמודה לו עד להחלפתו היזומה על-ידי מנהל הרשת. התקנים אשר זקוקים לכתובת IP סטטית הם התקנים, אשר התקנים אחרים צריכים לדעת כיצד לפנות אליהם ולנצל/להשתמש בשירותים שהם מאפשרים. בין ההתקנים שחייבים להיות בעלי IP סטטי: שרתים (מכל הסוגים), מדפסות רשת, ראוטרים, סוויצים וציוד קריטי אחר.
התקנים אחרים, אשר לא זקוקים לכתובת IP סטטית מנוהלים לרוב על-ידי שרת כתובות IP - שרת DHCP
שרת DHCP
שרת DHCP (בתרגום חופשי: פרוטוקול הגדרת מארחים דינמי) הוא פרוטוקול תקשורת המשמש להקצאה דינמית של כתובות IP למחשבים ברשת מקומית (LAN).
DHCP מתפקד בשכבת היישום של מודל ה-OSI ובשכבת היישום של מודל ה-TCP/IP. הוא משתמש בתקשורת לא מאומתת -UDP על גבי פורטים 67 (שרת) ו-68 (לקוח) כפרוטוקול לשכבת ה־Transport וב־IP לשכבת ה־Network, כאשר כל עוד הלקוח לא קיבלכתובת IP הוא משתמש באפסים (0) על־מנת לייצג את כתובותו והוא מזוהה על פי הכתובת הפיזית.
במידה והכתובת לא ניתנת בזמן מסוים, הלקוח רשאי להקצות לעצמו כתובת מסוג APIPA.
תהליך ההקצאה של כתובת דינמית מורכב מ-4 שלבים, שניתן זכרו באמצעותו ראשי התיבות DORA,
(Discovery - Offer- Request - Acknowledge)
בשלב הראשון, שולח המחשב (HOST) שרוצה לקבל את כתובת IP הודעת גילוי (DISCOVERY) באמצעות הודעת BROADCAST (פניה לפורט 68). השרת מחזיר "הצעה" (OFFER) באמצעות UNICAST לפורט 67. המחשב מחזיר "בקשה" (REQUEST) לשרת, והשרת מאשר ל-HOST את הכתובת IP שלו.
