DHCP - ICMP - DNS - NAT - Default gateway - ETHERNET

Post date: Jan 30, 2013 8:19:13 AM

DHCP – dynamic host configuration protocol.

זה הוא כלי תוכנה שקובעה באופן דינמי כתובות IP למארחים . תהליך זה מונע חילוק כתובות ידני וכך מונעה שגיאות ברשתות גדולות. יש בתוכו רשימה של כתובות פנויות שאותם מחלק.

נתונים שDHCP יכול לקבוע למארח :

• כתובת IP

• מסכת רשת subnet mask

• Default gateway

• DNS (domain name system)

שרת DHCP מקבל בקשה מהHOST , ואז מציין כתובת IP מסויימת מהמאגר השמור בו. כשהכתובת מצויינת שרת הDHCP מציע אותה לHOST ברשת. אם ההוסט מקבל את ההצעה , DHCP משחרר (מלווה) את הכתובת לפרק זמן מסויים.

(Discovery - Offer- Request - Acknowledge DORA)

בשלב הראשון, שולח המחשב (HOST) שרוצה לקבל את כתובת IP הודעת גילוי (DISCOVERY) באמצעות הודעת BROADCAST (פניה לפורט 68). השרת מחזיר "הצעה" (OFFER) באמצעות UNICAST לפורט 67. המחשב מחזיר "בקשה" (REQUEST) לשרת, והשרת מאשר ל-HOST את הכתובת IP שלו.

שימוש בDHCP מקל על המנהל , אוטומטית מגדיר TCP/IP ומקטין סבירות לכפילויות IP לא חוקיות.

לפני שמחשב יכול להשתמש בשירותיו של שרת זה הוא צריך לזהות את השרת ברשת LAN. "Obtain an IP address automatically" בהגדרת הכרטיס רשת.

אם המחשב לא מסוגל לתקשר עם השרת DHCP בכדי לקבל כתובת IP , מערכת ההפעלה מקצה למחשב זה כתובת בטווח 169.254.0.0 – 169.254.255.255 והמחשב יכול לתקשר רק עם מחשבים באותו טווח כתובות. כתובת זו ניקראת APIPA- Automatic Private IP Addressing . מבקש בהמשכיות כתובת כל 5 דקות מהשרת DHCP .

לגישה לDNS המחשב משתמש בכתובת IP המוגדרת בכרטיס רשת.

DNS - Domain Name System

הוא פרוטוקול המאפשר גישה לבסיס נתונים מבוזר (מחולק), על מנת שיחידות קצה ברשת האינטרנט יוכלו לתרגם שמות תחום (Domain name) הנוחים יותר לשימוש אנושי טבעי (ה-URL) לכתובות הנומריות האמיתיות (כתובות IP) אליהן הן יפנו בזמן ההתקשרות. באמצעות ה-DNS ניתן להציע שירותים מבוססי שם נוספים, כגון רישום של שרתי דואר.

*מתרגם כתובות IP ל (URL- Uniform Resource Locator) כתובת מילולית של אתר אינטרנט.

Default gateway

שער המאפשר מעבר הודעות החוצה מהרשת. מהשער הזה יוצאות הודעות המיועדות לרשת אחרת .

בדרך כלל מדובר בקישור בין מערכות הפועלת בתקנים ופרוטוקולים שונים, או נמצאות תחת אחריות של גורמים שונים.

אחת מהגדרות הרשת של מכשירים רבים היא "שער ברירת מחדל" (Default Gateway). בזכות הגדרה זו, יודע המכשיר מהי הכתובת של ציוד הרשת, שמאפשר תקשורת לכיוון כלל הרשת. לדוגמה, הגדרת שער ברירת מחדל במחשב שנמצא ברשת מקומית, תאפשר למחשב למצוא את הנתב שמחבר בין הרשת המקומית לבין כלל האינטרנט.

פרוטוקול NAT

שימוש בשיטת הכתובות IP הנוכחית (IPv4) מאפשר להקצות כ-4.5 מיליארד כתובות IP. אך הכמות זו אינה מספיקה על-מנת לספק את כל הצרכים של משתמשי הרשת. כבר בשנות ה-80 של מאה הקודמת זוההתה בעיה של מחסור הצפוי בכתובות ה-IP לשימוש ברשת. אחד הפתרונות שניתנו לבעיה זו, הוא פרוטוקול NAT.

Network Address Translation (NAT; בתרגום חופשי: תרגום כתובת רשת) היא טכניקת ניתוב ברשת מחשבים, בה נכתבות מחדש כתובות ה-IP מכתובת ציבורית לכתובת פרטית וחזרה.

כתובת IP ציבורית - כתובת אשר מקבלים כאשר רוכשים(שוכרים) קו אינטרנט.

כתובת IP פרטית - כתובת אשר נמצאת בשימוש של פרוטוקול NAT, ומשמשת מארחים ברשתות קצה (רשת פנימת LAN).

היישום הנפוץ ביותר של NAT כיום הוא חיבור מחשבים רבים לרשת האינטרנט באמצעות כתובת IP אחת בלבד. יישום זה שימושי לשם חיבור לאינטרנט של רשת בעלת יותר ממחשב אחד, באמצעות חשבון אחד של חיוג או חיבור מהיר לאינטרנט. לצורך ביצוע NAT כזה, נותנים כתובות IP פרטיות למחשבים ברשת. הנתב שמתחבר לאינטרנט גם מקבל מהחיבור כתובת IP חוקית ציבורית אחת. אותו נתב בדרך כלל גם יבצע את הניתוב עם NAT, ועל כן יקרא שער הגישה של הרשת הפנימית אל רשת האינטרנט. הניתוב מתבצע באופן הבא:

1. כאשר מתקבלת מנת מידע מהרשת הפנימית, המיועדת לרשת האינטרנט:

* כתובת המקור של מנת המידע מתורגמת כאילו שהמנה נשלחה מהנתב עצמו לאינטרנט.

* מנת המידע מנותבת מהרשת הפנימית אל חיבור האינטרנט בצירוף מס' פורט של המנה.

2. כאשר מתקבלת מנת מידע מהאינטרנט אשר מיועדת לאחד ממחשבי הרשת הפנימית:

* כתובת היעד מתורגמת כאילו מנת המידע נשלחה אל המחשב המתאים עם הכתובת הפנימית.

* מנת המידע מנותבת מחיבור האינטרנט אל החיבור של הרשת הפנימית בצירוף מס' הפורט שאיתו יצאה המנה מהרשת הפנימית.

תקשורת ETHERNET .

המסגרות (FRAMES) נקראות גם: PDU protocol data units

FRAME האטרנט מכיל את השדות הבאים:

· Preamble- אות המשמש לסנכרון.

· Start of frame- מציין את תחילת מסגרת הנתונים.

· MAC של היעד. הכתובת יכולה להיות של מחשב אחד, קבוצת מחשבים, או כל המחשבים ברשת.

· MAC של המקור (המחשב המשדר את ההודעה).

· אורך- מספר בביטים של המידע וסוג המסגרת.

· המידע עצמו.- מכיל PACKET בגודל של: 46-1500 ביטים.

· FCS - frame check sequence- בדיקת המסגרת כדי לגלות שגיאות.

ICMP – internet control message protocol.

הודעת פרוטוקול בקרת האינטרנט משמש התקנים ברשת כדי לשלוח הודעות שגיאה ושליטה על מחשבים ושרתים. יש כמה שימושים שונים לICMP , כגון :

- הכרזה על שגיאה ברשת.

- הודעה על עומס ברשת.

- ופתרון בעיות.

משמש בדרך כלל לבדיקת קשרים בין מחשבים PING (protocol internet groper). פינג הוא כלי שורת פקודה פשוט אך שימושי מאוד המשמש כדי לקבוע אם כתובת IP מסוימת נגישה. באפשרות זו אפשר להשתמש במסך שורת פקודה עם הפקודה PING.

אפשר לאותת לכתובת ה-IP כדי לבדוק את קישוריות ה-IP. פינג עובד על ידי שליחת בקשת הד ICMP למחשב יעד או להתקן רשת אחרת. המכשיר מקבל ושולח בחזרה הודעת תשובת הד ICMP כדי לאשר הקישוריות. ארבע בקשות הד (ICMP pings) נשלחות למחשב היעד. אם זה נגיש, מחשב היעד מגיב עם ארבע תגובות ICMP. אחוז התגובות מוצלחות יכול לעזור לך לקבוע את האמינות והנגישות של מחשב היעד.

בתשובה מראה הPING :

כמה ביטים נישלחו, כמה זמן לקח להם להגיע ליעד, את תכולת החיים של המנה, כמה התקבלו וכמה נימחקו, ואת הסטטיסטיקה במילי שניותMS)).

· ניתן גם להשתמש בפינג כדי למצוא את כתובת ה-IP של מארח כאשר השם ידוע. אם לאותת לשם של אתר אינטרנט.

· הודעות ICMP אחרות באות לדווח על הודעות שלא נימסרו, נתונים על רשת הIP שכוללים את כתובות הIP של המקור והיעד, והאם המכשיר עסוק מדי כדי להתמודד עם מנת הנתונים.

· נתונים בצורה של מנות מגיעים לנתב, שהוא התקן רשת שמעביר חבילות נתונים ברשתות לקראת יעדיהם. אם הנתב לא יודע לאן לשלוח את החבילה, הוא מוחק אותה.

· הנתב אז שולח הודעת ICMP חזרה למחשב השולח ליידע אותו כי הנתונים נמחקו. כאשר הנתב הופך להיות מאוד עסוק, הוא עלול לשלוח הודעת ICMP שונה למחשב השולח המציין כי הוא צריך להאט כתוצאה מגודש ברשת.