החומרים הלימודיים מערכות תקשוב ב'

כתובות IP (מתוך וויקיפדיה)

נהוג לחלק את כתובות ה-IP לחמש מחלקות (classes):

כתובות IP מיוחדות

ישנם מספר טווחים שנקבעו לשימושים מיוחדים:

שרת DHCP

שרת DHCP (בתרגום חופשי: פרוטוקול הגדרת מארחים דינמי) הוא פרוטוקול תקשורת המשמש להקצאה דינמית של כתובות IP למחשבים ברשת מקומית (LAN).

DHCP מתפקד בשכבת היישום של מודל ה-OSI ובשכבת היישום של מודל ה-TCP/IP. הוא משתמש בתקשורת לא מאומתת -UDP על גבי פורטים 67 (שרת) ו-68 (לקוח) כפרוטוקול לשכבת ה־Transport וב־IP לשכבת ה־Network, כאשר כל עוד הלקוח לא קיבלכתובת IP הוא משתמש באפסים (0) על־מנת לייצג את כתובותו והוא מזוהה על פי הכתובת הפיזית.

במידה והכתובת לא ניתנת בזמן מסוים, הלקוח רשאי להקצות לעצמו כתובת מסוג APIPA.

תהליך ההקצאה של כתובת דינמית מורכב מ-4 שלבים, שניתן זכרו באמצעותו ראשי התיבות DORA,

(Discovery - Offer- Request - Acknowledge)

בשלב הראשון, שולח המחשב (HOST) שרוצה לקבל את כתובת IP הודעת גילוי (DISCOVERY) באמצעות הודעת BROADCAST (פניה לפורט 68). השרת מחזיר "הצעה" (OFFER) באמצעות UNICAST לפורט 67. המחשב מחזיר "בקשה" (REQUEST) לשרת, והשרת מאשר ל-HOST את הכתובת IP שלו.

מודל 7 שכבות (OSI)

מודל 7 שכבות (OSI)

(מתוך ויקיפדיה)

מודל ה־OSI (קיצור של: Open Systems Interconnection) הוא מודל שכבתי אשר נוצר על ידי ארגון התקינה הבינלאומי. מטרת המודל היא להציג את הפעולות השונות הנדרשות על-מנת להעביר נתונים ברשת תקשורת, ואת הסדר בין הפעולות השונות. המודל מתייחס לחומרה, לתוכנה ולשידור וקליטת הנתונים, ובין השאר, מספק הסבר כללי על מרכיביה השונים של הרשת.

למרות שהמודל נוצר בעבור רשתות מחשבים, הוא יכול לייצג בקלות גם שיטות תקשורת אחרות, כגון שיחות טלפון או העברת מכתבים בדואר.

המבנה

מודל ה-OSI מורכב משבע שכבות. התפקיד של כל שכבה הוא לטפל בנתונים שנוצרו על ידי השכבה הקודמת (והשכבות שלפניה), על מנת שיהיה ניתן להעביר אותו לצד השני של ההתקשרות. הטיפול בכל שכבה כולל ניתוח וסיווג הנתונים שהוסיפה השכבה הקודמת, והוספת נתונים טכניים חדשים, אשר יסייעו לשכבה הבאה להמשיך לטפל בהעברת הנתונים אל היעד. לאחר שהנתונים הגיעו לצד השני, יש צורך לפענח את התוספות של השכבות הקודמות על מנת להגיע חזרה למידע המקורי. על מנת ששני הצדדים יוכלו לתקשר ביניהם - הם עובדים בדרך כלל על פי פרוטוקול מוסכם.

לחצו על שם השכבה למתן הסבר מורחב

משפט באנגלית המקל על זכירת השכבות הוא: All People Seem To Need Data Processing

תהליך העברת נתונים מצד לצד

שלבי תהליך העברת מכתב בדואר מפורטים על פי מודל ה-OSI

בצד המשדר יתבצעו פעולות הבאות:

1. המשתמש מפעיל תוכנה (לדוגמה מקיש שם של אתר אינטרנט בשורת הכתובות בדפדפן), שמודול התקשורת שלה מהווה את שכבת היישום.

2. שכבת הישום מורידה את הנתונים לשכבת הייצוג - שקובעת את שיטת יצוג הנתונים, לעתים דוחסת אותם ולעתים מקודדת אותם. לדוגמה, שכבה זו מקודדת את כתובת האתר שהוקשה בדפדפן האינטרנט בקידוד ASCII.

3. שכבת הייצוג מעבירה את הייצוג של פעולת המשתמש לשכבת השיחה, שכבת השיחה קובעת מתי ניתן לפנות בבקשה לשכבות התחתונות לצורך העברת הנתונים הלאה. בדוגמת שם אתר בדפדפן, יפעל ברמה זו שירות ה-DNS, אשר יתרגם את שם האתר לכתובת בשכבת הרשת.

4. מכאן יורד המידע לשכבת התעבורה, השכבה שולחת את הנתונים על פי פרוטוקול השיחה. השכבה אחראית על יצור שיחה (לחיצת יד).

5. שכבת הרשת אחראית על הדרך שהנתונים יעברו עד להגעתם ליעד. את היעד היא מקבלת מהשכבות העליונות. בדוגמה של פנייה לשרת DNS שכבת הרשת תייצר הודעה שיעדה הוא שרת ה-DNS.

6. שכבת הקו אחראית להעביר את אוסף הסביות שהתקבלו משכבת הרשת לנקודה הבאה - בדרכו של המידע ליעדו. השכבה תעביר לשכבה הפיזית סביות שיגרמו למידע להיקרא על ידי צומת התקשורת הבא בדרך לשרת.

7. השכבה הפיזית מתרגמת מידע סיביות למשל למתחים חשמליים או אותות אופטיים, ומשדרת את הנתונים על קו מוגדר.

בצד הקולט, כל הפעולות מתבצעות בכיוון השני:

1. שכבה פיזית קולטת את המתחים החשמליים או אותות אופטיים, מתרגמת אותם לביטים ומעבירה אותם לשכבת הקו.

2. שכבת קו מפענחת את חלק ההודעה שהוא "הכתובת", אם הכתובת היא הצומת הזה - ההודעה עוברת לשכבת הרשת.

3. שכבת הרשת מפענחת את המשך ההודעה - אם ההודעה היא לפעולת הצומת הזה - ההודעה עוברת הלאה לשכבת התעבורה. אם ההודעה רק צריכה לעבור בצומת הזה - ההודעה חוזרת ומשודרת לכיוון היעד האמיתי שלה.

4. שכבת התעבורה בודקת האם זו ההודעה שציפו לה ברצף השיחה עם הצד השני. אם כן - ההודעה עולה לשכבת השיחה. אם לא - נשלחת בקשה לשידור חוזר לשכבת הרשת.

5. שכבת השיחה מסנכרנת את ההודעה עם האפליקציות שמעליה.

6. שכבת הייצוג פורסת דחיסה ומפענחת קידוד ומעבירה לשכבת הישום נתונים בצורה בה הישום דורש.

7. שכבת הישום מעבירה לשאר היישום את הנתונים, והם מוצגים כאתר האינטרנט המבוקש.

עטיפה

נתונים שעוברים ברשת עוברים תהליך של עטיפה (encapsulation), בצד השולח כל שכבה מוסיפה נתוני בקרה שונים למידע המועבר, ובצד המקבל נתונים אלו מוסרים, שלב אחר שלב. במהלך שלבי העטיפה נהוג לכנות את הנתונים בשלבים שונים -

בשלוש השכבות העליונות הפרוטוקולים השונים מוסיפים פתיח ו/או סוגר לנתונים, והם מכונים "רצף נתונים" (Data Stream).

בשכבת התעבורה הנתונים מחולקים למקטעים (Segments) כדי שאפשר יהיה לבצע בקרה על ההעברה שלהם ברשת.

בשכבת הרשת כל מקטע מחולק לחבילות (Packets) ולכל חבילה מוצמדת הכתובת הלוגית של היעד.

בשכבת ה-Data Link לכל חבילה מוצמדת הכתובת הפיזית של היעד, והחבילות מכונות מסגרות (frames).

השכבה הפיזית עוסקת רק בייצוג הבינארי של המסגרות, ולכן מכונים - רצף בינארי (binary stream).

מצב הנתונים

שכבה

Application

Presentation

Session

Transport

Network

Data Link

Physical

נתונים שונים, למשל טקסט כמו זה...

רצף נתונים

מקטעים

חבילות

מסגרות

רצף בינארי

0110011011001100101...

מודל 4 שכבות

מודל 4 שכבות (TCP/IP)

מודל TCP/IP (על שם חבילת הפרוטוקולים TCP/IP שעומדת בבסיס המודל) הוא מודל שכבתי המתאר תקשורת ברשתות מחשבים. מודל זה נבנה לאחר שהצטבר ידע נרחב באשר לחלוקה הדרושה במודל שכזה, והוא מבוסס במידת מה על מודל ה־OSI. מודל TCP/IPמורכב מארבע שכבות: שכבה מספר 1 היא הנמוכה ביותר, ושכבה מספר 4 היא הגבוהה ביותר, והיא מספקת שירותים למשתמש הקצה. כל אחת מהשכבות מקיימת את העקרונות הבאים:

כל שכבה מספקת שירותים לשכבה שמעליה;

כל שכבה משתמשת בשירותים שמספקת השכבה שמתחתיה;

כל שכבה מקיימת דיאלוג עם השכבה המקבילה לה במערכת שאיתה היא מתקשרת.

השכבות במודל

4. שכבת היישום (Application) - פרוטוקול התקשורת שמופעל על ידי תוכנת הקצה, עיבוד נתונים, ניהול תהליכים.

3. שכבת התעבורה (Transport) - שמירה על סדר הנתונים ובקרת זרימה. בניגוד לפרוטוקול TCP, המבטיח גם כי כל הנתונים שנשלחו מצד אחד יגיעו אל הצד השני, שכבת התעבורה של המודל לא מתחייבת לספק שירות זה. למשל פרוטוקול UDP, המממש שכבה זו, לא מוודא הגעה של הנתונים.

2. שכבת הרשת (network) - העברת נתונים על פי כתובות לוגיות.

1. השכבה הפיזית (Physical) - העברת אותות בינאריים, וחלוקת נתונים על פי כתובות פיזיות.

תרגול המרת מספרים בינארי עשרוני.pptx

פורטים

פורט (Port) או פִּתְחָה הוא ערוץ לוגי שדרכו יכולות תוכנות להעביר נתונים באופן ישיר, במקום אמצעים אחרים כגון העברת קובצי נתונים. השימוש הנפוץ ביותר בפורט הוא בתקשורת מחשבים במסגרת הפרוטוקולים הנפוצים בשכבת התעבורה: TCP ו-UDP.

TCP (Transmission Control Protocol)

הוא פרוטוקול בתקשורת נתונים המבטיח העברה אמינה של נתונים בין שתי תחנותברשת מחשבים באמצעות יצירת חיבור מקושר

(User Datagram Protocol) UDP

הוא פרוטוקול המאפשר העברת נתונים לא אמינה. UDP אינו מספק אמינות או שימור סדר כפי שקורה ב-TCP.

הארגון האחראי על תיאום ורישום הפורטים המוכרים הוא IANA (קיצור של Internet Assigned Numbers Authority) המחלק את מרחב הפורטים לשלושה:

0 - 1023 - פורטים מוכרים, Well Known Ports

1024 - 49151 - פורטים רשומים, Registered Ports

49152 - 65535 - פורטים פרטיים או דינמים, Dynamic or Private Ports

דוגמאות לפורטים רשומים:

21 - פרוטוקול העברת קבצים (FTP).

22 - פרוטוקול SSL.

23 - פרוטוקול Telnet.

25 - דואר יוצא (SMTP).

53 - פרוטוקול DNS

67,68 - פרוטוקול הקצאת כתובות דינמית (DHCP).

80 - פרוטוקול העברת דפי אינטרנט HTTP.

110 - דואר נכנס (POP3).

161,162 - פרוטוקול SNMP.

443 - פרוטוקול HTTPs להעברת דפי אינטרנט מאובטחים.

1433 - פרוטוקול גישה לשרתי בסיסי נתונים.

פרוטוקול תקשורת

פרוטוקול הוא מערכת של חוקים. פרוטוקולי אינטרנט הם מערכות חוקים המנהלות את התקשורת בתוך רשתות ובין מחשבים.

פרוטוקולים כוללים כללים לייצוג המידע, איתות, אימות, ותיקון שגיאות לצורך העברת המידע בערוץ תקשורת.

הפרוקטוקלוים הנפוצים:

התקני מרחיבי רשת.docx

כבל ישר או כבל מוצלב?

כבל ישר או כבל מוצלב:

מתי כל אחד מהם נדרש?

קיימים שני סוגים עיקריים של כבלי אינטרנט – כבלים ישרים (Straight) וכבלים מוצלבים (Cross). על מנת לחבר ציודי רשת שונים נדרש ברוב המקרים כבל ישר, אבל ישנם מקרים – במיוחד כאשר מחברים שני מחשבים אחד לשני – בהם נדרש כבל מוצלב.

כאשר יש צורך להרחיב את הרשת ונדרש שימוש ב-hub-ים או switch-ים, השאלה הופכת למורכבת יותר. במקרים אלה סוג הכבל הנדרש הופך להיות תלוי בסוג הנקודה אליה הוא מתחבר -- נקודה רגילה או נקודת uplink.

uplink היא נקודה מיוחדת, שקיימת על חלק מה-hub-ים וה-switch-ים שמיועדת לשימוש במקרה ויש צורך לשרשר את הציוד לציוד רשת אחר. בדרך כלל נקודת uplink מצוינת במפורש על הציוד. במקרים אחרים, יש על הציוד מפסק שהופך את אחת מנקודות החיבור הרגילות לנקודת uplink.

בהקשר זה יש לציין שחלק מה-router-ים וה-switch-ים תומכים במנגנון המכונה Auto MDI-X. מנגנון זה הופך את הציוד לאדיש לסוג הכבל שבאמצעותו נעשה החיבור. במידת הצורך מנגנון זה "הופך" את קוטביות הכבל על מנת שיתאים לסוג הציוד אליו הוא מתחבר.

כבל ישר (straight) הינו כבל שבו כל הגידים מחוברים בסדר המקורי. כבל זה מכיל את אותה סדרת גידים צבעוניים בכל קצה כאשר אוחזים בהם זה לצד זה. רוב חיבורים נועדו לשימוש בכבל ישר.

איור 4: חיווט כבל רשת ישר (4 גידים)

כבל מוצלב (crossover) הוא כבל שבו אנו מחברים את גידי השידור בצד אחד לגידי הקליטה בצד השני תוך הקפדה על הקוטביות: (+) ל (+) ו (-) ל (-). כבל זה מכיל סדרת גידים צבעוניים שונה בכל קצה כאשר אוחזים בהם זה לצד זה. כמו כן, מקובל לסמן כבלים מוצלבים בצבע אדום (או כיסויי הפלסטיק בקצוות או הכבל כולו). כבל מוצלב משמש במקרים בהם כבל ישר אינו מתאים. הסבר מדוייק יותר ינתן בהמשך.

איור 5: חיווט כבל רשת מוצלב (4 גידים)

הטבלה הבאה מציגה את סוגי החיבור הנפוצים ואת סוג הכבל הנדרש בכל אחד מהם, מתוך הנחה שמנגנון ה-Auto MDI-X אינו נתמך בהם.

* בטבלה זו נעשה שימוש במילה hub אך לצורך העניין ניתן להחליפה על פי הצורך ב-switch.

מקור: http://www.netcheif.com/Articles/Cabeling/cabeling.htm#DEF

מבחן פרק: מחשבים ניידים

תוצאות המבחן מפורסמים במערכת משו"ב

סוגי כבלים.docx
פרק 6 מחשבים ניידים.pptx

סימולטור LAPTOP

לכניסה לסימולטור פירוק והרכבה LAPTOPS

לחץ כאן

תוכנות לעבודת סיכום PC

תוכנות אלה יעזרו לכם בכתיבת הפרק השני

שתי התוכנות נמצאות באתר: www.download.com

Everest

CPUID

סימולטור PC

לכניסה לסימולטור פירוק והרכבה PC

לחץ כאן

סימלטור הרכבה PC