א] מי ששערו נקמט ועולה: הוא בעל חרון אף ואין תוכו כברו .מעשיו אינם טובים ואין לעשות עמו שותפות כי היא לא תצלח.
ב] מי ששערו חלק ויורד השותפות עמו טובה ,והוא יצלח בהשתתפות עם זולתו ולא כן אם יהיה לבד שאז לא יצליח ,נאמן הוא בסודות חשובים אבל לא בסודות לא חשובים מעשיו טובים ולא טובים.
ג] מי ששערו יורד אבל לא חלק כי אם נוטה לצדדים אינו ירא חטא וזדונו גדול , כשר בעיניו וישר הוא המעשה הטוב ומשוכנע בלבו שכך ראוי לעשות אבל זדון לבבו השיאו לדרך הרע ,וכאשר יזקין תכנס היראת האלוהים בלבו ויתקן מעשיו לא יהיה נאמן בסודות עליונים אבל בסודות קטנים ישמור ויכסה דבר מדבר מעט ועושה הרבה ודבריו נשמעים.
ד] מי ששערו שחור הרבה ומזהיר (פירוש ,מבריק) יצליח בכל מעשיו ,נדיב לב יהיה ,ויצליח לבדו ללא שותפות ,ומי שישתתף עמו לא יצלח רק לפי שעה אבל ההצלחה לא תאריך לו ימים כי עשה תעשה לה כנפיים ותפרח מידו (פירוש, שאחרים ייקחו את מקומו).
ה] מי ששערו שחור אבל לא מזהיר לפעמים יצליח ולפעמים לא ,טוב הוא לעשות עמו שותפות אך לא לאורך ימים .יצליח בחכמת התורה אם יתעסק בה ,אינו נאמן רוח לרוב ימים כי הקיצתהו רוח בטנו לגלות את סודו ולאה לכלכל ולא יוכל להתאפק ,יראה בשונאיו ולא יוכלו אליו .
ו] מי ששערו מרוט והוא קרח על גב המוח במקום הנחת התפילין, יצחק במעשיו ורמאי הוא רעב בביתו ,נראה לעיניים ירא חטא ואיננו כי אין תכו כברו (פירוש אין פנימיותו כחיצוניותו)
ז]מי ששערו מרוט והוא קרח בשאר הראש איננו רמאי כמו הקרח הקודם אבל בעל לשון הרע בחשאי בלא הרמת קול הוא ,לפעמים ירא חטא הוא ולפעמים לא.