אינטרנט

הריון, אינטרנט וסיכון גבוה - סיפור של אישה אחת כזכוכית מגדלת לסיפורן של נשים רבות

היו היתה אישה אחת. היא חיה כמו שכולם חיים, התעסקה בעניינים שלה. פעם האישה נכנסה להריון, ומטבע הדברים הגיעה לרופא נשים כדי להיבדק.

הרופא בדק אותה ואת ההריון שלה, ובעקבות הבדיקה הוא פתאום אמר: "ההריון שלך לא בסדר. אני לא יכול לטפל בך יותר, אני מפנה אותך למרפאת הריון בסיכון גבוה".

האישה נדהמה – היא לא ידעה מה לעשות! היא קיבלה הפניה למרפאת הריון בסיכון גבוה ואפילו שלחה אותה בפקס, ונשארה להמתין עד שתקבל זימון. בינתיים היא החליטה להתייעץ עם המשפחה שלה. ומה היא שמעה? דעות שונות ומנוגדות אפילו!

מאמא שלה היא שמעה, שבזמנה לא עשו בכלל בדיקות, לא ידעו על שום סיכונים, והכל היה בסדר.

מאחותה הגדולה היא שמעה, שהיא עצמה עשתה את כל הבדיקות שהרופא המליץ, והכל היה בסדר – אז היא לא יודעת איך לעזור לאחותה.

מרוב יאוש האישה שלנו פנתה לשכנה שבחצר, ושמעה ממנה דבר מוזר אך מאוד מפחיד: לחברה של החברה שלה היה משהו לא בסדר, והיא איבדה את הילד!

אוי – חשבה האישה שלנו – זה בכלל לא עוזר להתייעץ ככה! אולי אכנס לאינטרנט ואתחיל לחפש?

החיפוש הראשון שהיא ביצעה היה לפי מילים "סיכון גבוה". ומה היא מצאה? שוב דברים שונים ומשונים:

- "כשאצלי היה משהו לא בסדר, מיד עשיתי הפלה, לא רציתי לגדל ילד לא בסדר"

- "הרופא אמר שמשהו לא בסדר, לא האמנתי לו, ותראו איזה ילד טוב יש לי!"

- "הרופא אמר שמשהו לא בסדר, הייתי במעקב צמוד, עשיתי המון בדיקות, בסופו של דבר ילדתי בניתוח כי פחדו שהילד שלי במצוקה. זו מתנה שקיבלתי את הילד הזה!"

- "הרופא אמר שמשהו לא בסדר, ניסיתי לקבוע תור למרפאת הריון בסיכון גבוה אבל התור היה מאוד ארוך. הרופא שלי לא הסכים לקבל אותי. לא הייתי במעקב בכלל...למזלי נולד ילד בריא" (או לחילופין: "...עכשיו יש לי ילד לא בסדר!! "

לא – חשבה האישה שלנו – החיפוש הזה ממש לא עוזר. אולי אחפש את ההסבר ל"לא בסדר" עצמו? בהכנסת המילים האלה האישה קיבלה רשימה ארוכה של מאמרים, רובם באנגלית, חלקם בשפות עוד יותר זרות. וגם אלא שהיו בעברית היו ארוכים, עם אותיות קטנות, וברובם המילים היו ממש לא מובנות (למרות שהיו כתובות באותיות עבריות). לאחר שעות ארוכות של חיפוש ומיון היא מצאה בכל זאת מידע בעברית שניתן היה להבין, אבל מה שהיא הבינה, לא עזר לה הרבה:

- "לא בסדר" היא תופעה נדירה, וברוב המקרים הילדים נולדים בריאים

- "לא בסדר" היא תופעה קשה, הילדים מתים ממנה

- "לא בסדר" היא תופעה שלא יודעים מה הסיבה שלה

כל כך הרבה מידע – חשבה האישה שלנו – אבל בקושי ניתן להבין אותו! מה נכון למקרה שלי? מה לעשות?

המידע

פעם המידע היה מסודר בספרים. הספרים נכתבו על סמך מידע בדוק ומסודר, ואוכסנו בספריה. כאשר לאדם היה צורך במידע, הוא היה מגיע לספריה ומגדיר את השאלה שלו לספרנית. הספרנית היתה מתרשמת מתחום ומידת ההשכלה של השואל, משלבת אותם עם השאלה עצמה ומפנה את האדם למדור ספציפי של הספרים. כך כל שואל היה מקבל את המידע המובן והמתאים לו.

לעומת זאת היום בעזרת האינטרנט המידע גם בשפע וגם נגיש לכל מי שמבקש, ללא מיון לפי הרקע של השואל וללא הכוונה למדור הנכון ברחבי הרשת. בנוסף מידע נכבד באינטרנט מסתמך על שמועת בלבד, לא עבר שום בדיקה ולכן לא ממש אמין. מה לעשות כדי בכל זאת לא לטבוע בים כזה של מידע? קודם כל צריך להבין את מה שקוראים – אם אתם מבינים, זה אומר שהמידע מתאים לרמת ההשכלה שלכם. בנוסף צריך לוודא שמקור המידע הוא בדוק ואמין. אפשרות אחת שבסוף הפסקה שקראתם מצוין המאמר המדעי שממנו בא המידע – שם המאמר, שם העיתון המדעי, שנת פרסום, מספר כרך ואפילו עמודים. בד"כ הציון בא באנגלית. אפשרות נוספת – המידע מוצג על ידי מומחה בתחום: פרופסור ידוע, מנהל מחלקה, אחראי על תחום ההתעניינות שלכם. בנוסף, המידע האמין חייב להתבסס על ניסיון של מאות ולעתים אלפים של מטופלים – ולא על ניסיון של אישה אחת, אפילו אם היא ילדה פעמיים.

דרך נוספת לקבל מידע אמין ובדוק, היא לפנות למומחה ישירות. במקרה של הריון בסיכון גבוה אפשר למצוא את המומחים בבתי החולים, במרכזי בריאות האישה, וגם במרפאות הפרטיות. היתרון ברור – לא צריך להתאמץ, לא צריך להבין- יסבירו לכם הכל. רק מה – התור מאוד ארוך... וזאת מכיוון שבשנת 2011 משרד הבריאות פרסם הגדרות חדשות למה שנקרא "הריון בר סיכון". הינה לכם הציטוט המדויק: "הריונות המוגדרים כברי-סיכון הם הריונות לגביהם קיימים נתונים מוקדמים או נתונים המתגלים במהלך ההיריון עצמו, אשר מגבירים את הסיכון לתחלואה או לתמותה של האם ו/או העובר".

הסיכון

הנתונים שמכניסים את האישה או את ההריון שלה לסיכון מוגבר מתחלקים לשלוש קבוצות:

1. מחלות אימהיות כרוניות

לשאלתכם, בי-אם-איי הוא יחס בין משקל לבין גובה האדם בריבוע. לדוגמה, אישה בגובה 160 ס"מ ששוקלת 78 ק"ג נחשבת עם השמנת יתר, ואישה באותו הגובה ששוקלת 45 ק"ג נחשבת בתת-משקל.

2. עבר מילדותי או גינקולוגי:

- שלוש הפלות טבעיות מתחת לשבוע 12

- 2 או יותר הפלות טבעיות מעל שבוע 12 ועד שבוע 16

- הפלה טבעית אחת, או יותר, מעל לשבוע 16

- הריון עם עובר בעל מום מולד (בעבר)

- לידת פג או תינוק קטן לגיל ההריון

- סוכרת הריונית (בעבר)

- רעלת הריון או יתר לחץ דם הריוני (בעבר)

- מות עוברי תוך רחמי (בעבר)

- אי ספיקת צוואר הרחם (בעבר)

- ליקוי במבנה הרחם

- שני הריונות עם "מולה"

- ניתוח קיסרי בגוף הרחם או שלושה ניתוחים קיסריים בגובה צוואר הרחם

3. מצבים שמתגלים או מתפתחים תוך כדי ההריון הנוכחי:

- הריון אי-וי-אף (IVF)

- הריון תאומים או יותר

- עיכוב בצמיחה תוך רחמית

- עובר שמשקלו מוערך > 4,500 גר'

- סקר נוגדנים חיובי

- עובר בעל מום

- מצבים המצביעים על סיכון מוגבר לקיומו של עובר בעל מום

- אישה שנחשפה למחלה זיהומית חריפה העלולה לפגוע בבריאות העובר

- אי ספיקת צוואר הרחם

- רעלת הריון

- סכרת הריונית

לא פלא שהתורים למרפאות הריון בסיכון גבוה כל כך ארוכים – רוב הנשים ההרות ימצאו לעצמן לפחות גורם סיכון אחד מתוך הרשימות הנ"ל.

מרפאת הריון בסיכון גבוה

כאשר האישה מגיעה למרפאת הריון בסיכון גבוה, היא קודם כל מקבלת הסבר על מהות הבעיה והשפעתה על תוצאות ההריון – כן לאם וכן לעובר. בנוסף, המעקב שמתבצע במרפאת הריון בסיכון גבוה הינו צמוד יותר, הבקורות יותר תכופות, התקשורת עם הרופא יותר פעילה. הרופא של המרפאה מפנה את האישה למומחה למחלה שלה – לדוגמה, קרדיולוג אם מדובר במחלת לב, נפרולוג במידה ומדובר בבעיה בכליות של העובר, מומחה דם אם מדובר באנמיה וכו'. חלק מהתפקידים של מרפאת הריון בסיכון גבוה הוא תכנון מועד וצורת הלידה – האם ניתן להמתין עד שהלידה תתרחש לבד? או שצריך לעשות זירוז לידה בשבוע מסויים? או בכלל צריך להזמין תור לניתוח קיסרי מתוכנן? צוות המרפאה היה שמח גם לפגוש את המטופלות עם התינוקות אחרי הלידה, אבל עקב חוסר תורים אדיר הבדיקה שאחרי הלידה מתבצעת כבר ע"י רופא נשים רגיל, בתקווה שהוא יממש את ההמלצות של צוות המרפאה שניתנו עוד לפני הלידה.

ומה אמורות לעשות נשים שעדיין מחכות לתורן במרפאת הריון בסיכון גבוה? קודם כל צריך לדרוש מרופא הנשים המטפל להמשיך את המעקב עד שהתור מגיע. באחראיות של רופא הנשים המטפל לספק למטופלת הפניות לכל הבדיקות הרגילות של ההריון (בדיקות דם, שתן, שקיפות עורפית, סקירת מערכות וכו') ולבדוק אותה במקרים דחופים. בנוסף, במידה ומדובר במעקב שדורש ציוד (כגון מד סוכר ביתי במקרה של סכרת, או מד לחץ דם כאשר מדובר ביתר לחץ דם), הרופא המטפל אמור לספק לכך מרשם ואחות מרפאת האם אמורה להדריך את המטופלת כיצד להשתמש בציוד. כך אישה שאמורה להיות במעקב צמוד יותר מאשר נשים רגילות לא תיפול בין הכיסאות, תבצע גם בדיקות שגרה וגם מעקב, ותגיע למרפאת הריון בסיכון עם כל המסמכים הדרושים. מכאן והלאה הרופא המומחה לתחום יוביל אותה בהתקדמות ההריון עד הלידה.

ומה עם גיבורת הסיפור שלנו? היא נכנסה לאינטרנט ומצאה מספר אתרים של מרפאות שונות להריון בסיכון גבוה, בחרה לאן לפנות, הגיעה למרפאה, קיבלה הסבר מפורט על ה"לא בסדר" של ההריון שלה, התקדמה בהריון וילדה במזל טוב.

זכרו: המידע שאתם מקבלים חייב להיות בדוק ואמין!

ד"ר סופיה סולצמן