.כאן תמצאו את "תאור המסלול" שעובר זוג הורים לקראת לידתו של הילד (או הילדה) שלהם

!לכל הבדיקות שמתבצעות במסגרת קופ"ח דרושה הפנית רופא נשים של הקופה

א. באתם לרופא נשים מטפל וגיליתם את ההריון. זה קורה בד"כ בשבועות 6-12 להריון. בדרך כלל בפגישה הזאת נקבע "תאריך חישוב הריון" - זה התאריך שכדאי לזכור בעל-פה, כי כל הבדיקות שתבצעו במהלך ההריון ייסתמכו על התאריך הזה. בדרך כלל התאריך נקבע על פי יום ראשון של הוסת האחרון שהיה לאישה. חשוב מאוד לשמור את המכתב של הרופא שמתעד את גיל העובר ביום הבדיקה!

ב. רופא הנשים המטפל מדריך אתכם להתחיל טיפול בויטמינים לאישה הרה. יש מספר סוגים של ויטמינים:

א)חומצה פולית בלבד – הדבר ההכרחי ביותר לאישה הרה מתחילת ההריון (עדיף אפילו חודשיים – שלושה לפני תחילתו). בד"כ מגיע במינון של 400 מיקרוגרם (0.4 מ"ג) ליום, אבל מותר לקבל עד 5000 מיקרוגרם (5 מ"ג) ליום.

ב)תכשירי ברזל עם תוספת של חומצה פולית – הדרישה המינימלית של משרד הבריאות לאישה הרה. התכשירים נבדלים בינהם במינון הברזל וגם הסוג של תרכובת הברזל. כל התכשירים האלה מגיעים ללא צורך במרשם, כך שהאישה יכולה לנסות תכשירים שונים עד שמוצאת את זה שעושה כמה שפחות תופעות לוואי, ואיתו ממשיכה עד סוף ההריון וגם לאחר הלידה.

ג) מולטי ויטמין לאישה הרה – כולל את הברזל והחומצה הפולית, אך גם תוספות של ויטמינים, מינרלים ומיקרואלמנטים למיניהם. רשימת התכולה מופיעה על גבי האריזה של כל תכשיר. התכשירים נבדלים במינוני התוספות השונות וגם לפי סוג הברזל שכלול בתוכם (ראה סעיף ב)'). ושוב, האישה יכולה לנסות מספר תכשירים, עד שמגיעה לתכשיר הנוח לה ביותר. יש דעה שאומרת, שבמציאות הישראלית יש מספיק ויטמינים ומינרלים באוכל, ולכן אין צורך בתוספת מולטי ויטמין לאישה הרה, אלא רק בתכשיר ברזל משולב עם חומצה פולית. אבל במידה והאישה חושבת שהדיאטה שלה לא מספיק עשירה, היא יכולה להוסיף לתפריט שלה את המולטי ויטמינים.

ד) תוספת של אומגה-3 – חומר שמקורו בשמן דגי ים. גם כן מגיע ללא צורך במרשם רופא. ההערה בסעיף ג)' לגבי תזונה ישראלית נכונה גם לגבי הסעיף הזה. אבל אם האישה פוחדת לאכול דגי ים עקב חשד לרמת כספית גבוהה בדג, היא יכולה להחליף את דגי הים בתפריט שלה בתכשיר אומגה-3.

ג. הרופא המטפל נותן לכם הפניות לבדיקות דם ושתן – מה שנקרא "שלב א'". הבדיקות כוללות ספירת תאי דם, סוכר בצום, סוג דם, שלילת זיהום בשתן וגם שלילת מספר זיהומים שכיחים שמומלצים לבדיקה ע"י משרד הבריאות או מוסדות אחרים.

ד. עם תוצאות הבדיקות וסיכום הביקור הראשון אצל הרופא המטפל אתם פונים לאחות. האחות אמורה לבצע מעקב של בדיקות שתן שוטפות, לחץ דם, משקל האישה, בצקות, מאוחר יותר – הרגשת תנועות העובר. מתוקף תפקידה גם לברר את תקינות הבדיקות שהאישה ביצעה בהוראת רופא נשים מטפל, וגם להזכיר לאישה לגבי הבדיקות העתידות הקרובות, בהתאם לשבוע ההריון. בשלבים מוקדמים של ההריון המעקב מתבצע פעם בחודש, בשבועות 30-36 – כל שבועיים, משבוע 36 עד הלידה – פעם בשבוע. את האחות אפשר למצוא בשני מקומות:

א)במסגרת הקופה – דרך מוקד זימון תורים או דרך משרד המרפאה מזמינים תור לאחות ליווי הריון.

ב)בתחנה לבריאות המשפחה – מה שנקרא "טיפת חלב", ישירות דרך טלפון שאת מספרו אפשר לברר במשרד המרפאה שלכם.

ה. קיימות 3 בדיקות אולטרסאונד שמתבצעות במהלך ההריון למטרת שלילת התפתחות מבנית לא תקינה של העובר. את הבדיקות האלה מבצעים במסגרת הקופה, במכונים פרטיים או במסגרת יחידות אולטרסאונד נשים בבתי החולים, עם תשלום מלא או עם הנחות של ביטוחים משלימים, במידה ויש. לכל בדיקה יש טווח גילאי ההריון שבו היא מתבצעת, כי בשבועות האחרים לא ניתן לראות את מה שבודקים בצורה טובה. כל הבדיקות האלה מתבצעות ע"י רופא מומחה אולטרסאונד, שהוא לא חייב להיות הרופא המטפל של האישה. התוצאה של הבדיקה מתקבלת מיידית בתום הבדיקה. כדי לקבוע תור, צריך להתקשר למכון הספציפי שבחרתם (דרך זימון תורים של הקופה, או ישירות למכון הפרטי). לבדיקות שמתבצעות במסגרת קופ"ח צריך לקבל הפניה מרופא נשים מטפל.

א)שקיפות עורפית – מתבצעת בשבועות 11-14, דרך הבטן או דרך הנרתיק. בבדיקה נמדד עובי של אזור שקוף בעורף של העובר. המדידה הזאת מותאמת לשבוע ההריון, ובמידה והיא גדולה מהרגיל, מצביעה על הפרעה בכרומוזומים של העובר, או באיבר כלשהו של העובר שעדיין לא ניתן להדגים. במקביל לשקיפות עורפית מומלץ לבצע בדיקת דם בשם "סקר שליש ראשון" (ראה סעיף ו'). הבדיקה מתבצעת בקופ"ח עם הפניה מרופא נשים מטפל

ב)סקירת מערכות מוקדמת – מתבצעת בשבועות 14-17, בדרך כלל דרך הנרתיק. הבדיקה "כשמה היא" – מתבצעת סקירת אברים של העובר שכבר התפתחו לשלב הזה, במטרה לשלול מומים. במידה ושקיפות עורפית היתה מוגזמת, חשוב לספר זאת לרופא המבצע, כדי שהוא ירחיב את הבדיקה לחיפוש הפרעות הקשורות בכך (לפי הספרות הרפואית)

ג)סקירת מערכות מאוחרת – מתבצעת בשבועות 20-25, בדרך כלל דרך הבטן. הבדיקה די דומה לסקירה המוקדמת, אבל היא כוללת איברים שלא התפתחו בשבועות המוקדמים יותר. רשימת האיברים שנבדקים נקבעה ע"י החברה הישראלית לאולטרסאנד, והיא עומדת בתקן בין-לאומי. ושוב, כדאי לספר לרופא המבצע את כל מה שהיה לא תקין בהריון עד כה, כדי שתקבלו בדיקה כוללת יותר ומכוונת יותר לבעיות שיכולות להתעורר בהמשך. כדי לבצע את הבדיקה במסגרת קופ"ח, יש צורך בהפניית רופא מטפל, לכן כדאי להגיע אליו אחרי הסקירה המוקדמת עם כל התוצאות של בדיקות שבוצעו עד כה.

ו. מבדיקות דם מיוחדות של אישה הרה אפשר ללמוד הרבה על התפתחות העובר ועל תהליכים שמתרחשים ההריון. אפשר למדוד רמות של חומרים שונים המופרשים משליה לזרם דם האם, להשוות אותם בהתאם לשבוע ההריון ולשקלל סיכוי או סיכון לבעיה כלשהי. אפשר לנבא סבירות של תסמונת כרומוזומלית אצל העובר, אפשר לחזות התפתחות של רעלת הריון או דימום בהריון מתקדם. התוצאה מתקבלת בצורת סיכוי לתסמונת כרומוזומלית (לדוגמא, 1:20000, כלומר, מתוך 20000 עוברים עם תוצאות כאלה אחד יסבול מתסמונת כאזת). ישנן מספר סוגים של בדיקות דם כאלה:

א)סקר שליש ראשון – מתבצעת בקופות החולים עד שבוע מביצוע השקיפות העורפית, וגם במעבדות פרטיות (ראה מעבדות). היא כוללת בדיקת שני חומרים בדם האישה בשילוב עם ערך השקיפות העורפית (ראה סעיף ה' א)'). אין טעם לבצע את הבדיקה הזאת כאשר לא מבצעים שקיפות עורפית! באותו הזמן במעבדות פרטיות ניתן לבצע בדיקה נפרדת להערכת סיכון לרעלת הריון.

ב)סקר שליש שני – מה שמכונה "חלבון עוברי", מתבצע בשבועות 16-20 (עדיף עד 18). במסגרת קופ"ח הסקר כולל מדידה של 3 חומרים בדם האם, במסגרת מעבדות פרטיות ניתן להוסיף בדיקת חומר נוסף (אינהיבין, ללא הפנית רופא)

ג) סקר אינטגרטיבי – שילוב של סקר שליש ראשון ושני. מתבצע גם בקופ"ח וגם רק במעבדות פרטיות. בגרסה של המעבדות הפרטיות האישה לא מקבלת תוצאה נפרדת של סקר השליש הראשון, אלא ממתינה לתוצאה הכוללת – שקלול של כל המדידות יחד. לאור הכנסת 6 גורמים למשוואת השקלול התוצאה של הסקר האינטגרטיבי היא הקרובה ביותר לאמת של ההריון הנוכחי. הבדיקה מומלצת במיוחד לנשים בנות 34+, שאצלן הסיכוי להיווצרות של תסמונת כרומוזומלית יותר גבוהה מאשר אצל צעירות יותר.

ד)בדיקת דנ"א עוברי בדם האם – מתבצעת החל משבוע 10 במעבדות פרטיות בלבד. מאפשרת בדיקת המטען הגנטי של העובר בדם האם, ולכן רק בנוגע לבעיות גנטיות. את הפרטים וצורת התשלום אפשר לברר ברשימת החברות המצורפת (ראה דף "מעבדות").

ז. האישה עוברת את הבדיקות שהוסברו בסעיפים ה' ו-ו' במהלך שבועות 11-25, כאשר בערך כל חודש יש לה בדיקת "חיות" העובר תוך כדי בדיקות אולטרסאונד, ובמקביל כל חודש היא נבדקת ע"י האחות. לכן במהלך השבועות האלה אין חובה במעקב רופא נשים מטפל. לצורך הוצאת ההפניות שבדרך ניתן לפנות לאחות המלווה שתקשר בינכם לבין הרופא המטפל. את הפגישה בפועל עם רופא נשים מטפל מומלץ לקבוע מיד לאחר ביצוע הסקירה המאוחרת, כלומר, בסביבות שבוע 24-25. לפגישה צריך להביא את כל תוצאות הבדיקות שבוצעו עד כה, כדי שהרופא יוכל לסכם אותן בצורה מסודרת ולתת לאישה הפניות לבדיקות המשך. לעומת זאת, במידה ובאחת מהבדיקות הנ"ל מתקבלת תוצאה לא תקינה, האישה צריכה ליצור קשר עם רופא נשים מטפל בהקדם האפשרי, על מנת לקבל הסבר מפורט על העניין וגם את ההכוונה לבדיקות המשך (ראה סעיף ח'). אותו הדבר יכול להיות בעקבות גילוי יתר לחץ דם או בדיקות דם "שלב א'" לא תקינות במסגרת מעקב אחות, לכן למעקב אחות יש חשיבות מאוד גדולה. *במידה והאישה לא מעונינת בסקירה מוקדמת, יש לפנות לרופא נשים מטפל בסביבות שבוע 15-17 לבדיקה והוצאת הפניות מתאימות.

ח. במידה ובאחת מהבדיקות שבוצעו בסעיפים ה' ו-ו' נמצא סיכון גבוה לתסמונת גנטית או כרומוזומלית, הרופא המטפל ימליץ לבני הזוג לבצע בדיקה פולשנית לאבחון סופי של התסמונת הנ"ל. קיימים שני סוגים של הבדיקות האלה:

א) דיקור מי שפיר – מתבצע בד"כ בשבועות 16 – 20. תחת הנחיית אולטארסאונד מוחדרת מחט דקה דרך בטן האישה אל תוך חלל הרחם, ונשאב הנוזל שסובב את העובר (מי השפיר). הנוזל נשלח למעבדה הגנטית לביצוע הבדיקה האבחנתית. התוצאה מתקבלת 3-5 שבועות אחרי הבדיקה.

ב) בדיקת סיסי שליה – מתבצע בד"כ בשבועות 11 – 13. תחת הנחיית אולטרסאונד מוחדרת מחט דקה לרקמת השליה (דרך הבטן או דרך הנרתיק של האישה), נשאבים תאי השליה ונשלחים למעבדה הגנטית. התוצאה מתקבלת אחרי כ-3 שבועות.

מידע מפורט יותר לגבי שתי הבדיקות ניתן לקבל אצל רופא הנשים המטפל במידת הצורך.

ט. השלב הבא – בדיקות "שלב ב'". השלב הזה כולל ספירת דם ותרבית שתן חוזרות, העמסת סוכר, ולנשים עם סוג דם מינוס(-) – גם בדיקת נוגדנים. בספירת דם אפשר לראות, האם יש לאישה מספיק ברזל בגוף, או שהיא צריכה להעלות את מינון תכשיר הברזל שהיא נוטלת (לשיקול דעת רופא הנשים המטפל). העמסת הסוכר היא בדיקה לשלילת סכרת הריונית. בבדיקה האישה שותה תמיסת סוכר ענבים בכמות מדודה, ובעקבות פרק זמן מדוד מתבצעת בדיקת דם לרמת הסוכר. בישראל העמסת הסוכר מתבצעת בשני שלבים:

א) העמסת סוכר רגילה – 50 גרם – מתבצעת ע"י כל אישה שאין לה גורמי סיכון לסכרת. הבדיקה מתבצעת משבוע 24 להריון, עדיף עד שבוע 28. לא מומלץ לאחר את מועד הבדיקה, אבל אם איחרתם – זה לא תרוץ לוותר! במסגרת הבדיקה האישה שותה תמיסה של 50 גרם סוכר ענבים במים, וכעבור שעה אחת עושים לה בדיקת דם לסוכר בוריד. ניתן להוסיף לתמיסה הזאת מיץ של לימון סחות טרי וגם קוביות קרח, וזה הופך את התמיסה לסוג של לימונדה. את התמיסה יש לשתות במשך כדקה (לא בבת אחת, אבל גם לא למשוך הרבה זמן). במידה והבדיקה הזאת תקינה, בירור הסכרת מסתיים.

ב) העמסת סוכר גדולה – 100 גרם – מתבצעת לנשים שהעמסת סוכר רגילה אצלן היתה לא תקינה, או לנשים שיש להן גורמי סיכון אחרים לסכרת (לפי המלצת רופא נשים מטפל). בניגוד להעמסה של 50 גרם, העמסה הגדולה כוללת 4 דקירות: בצום, ולאחר שתיה של 100 גרם סוכר ענבים (עם אותו העיקרון של לימון וקוביות קרח) – כעבור שעה אחת, שעתיים ושלוש שעות. מספיק שאחת מארבע הבדיקות האלה יוצאת לא תקינה, האישה אמורה להיכנס למערך מעקב סוכר מיוחד, בדרך כלל במסגרת מרפאת הריון בסיכון גבוה.

י. נשים שסוג הדם שלהן שלילי (מינוס) וסקר הנוגדנים שלהן תקין בבדיקות "שלב ב'", אמורות לקבל זריקת חיסון מיוחד שמונע מהעובר לגרות את המערכת החיסונית של האם. את המרשם לחיסון יש לקבל מרופא נשים מטפל, ואת הזריקה עצמה אפשר לבצע אצל כל אחות בקופ"ח בסביבות שבוע 28 - 30. במידה ולאישה מתגלים נוגדנים חדשים במסגרת הבדיקה הנ"ל, הרופא המטפל ישקול להפנות אותה למרפאת הריון בסיכון גבוה, ויחליט האם יש צורך במתן זריקת החיסון.

יא. חיסון נגד שעלת – רובינו קיבלנו חיסון כזה בילדות, אבל לקראת הורות החיסון הזה "פג תוקף". לכן, אימא טריה יכולה לחלות בשעלת ואפילו להדביק את הילוד שלה, שעדיין לא הספיק לקבל את החיסון של עצמו. לילודים צעירים שעלת היא מחלה מאוד מסוכנת, לכן משרד הבריאות החליט לחסן את כל הנשים ההרות בשבועות 27 – 36, כדי שלקראת הלידה הנוגדנים של האמא המחוסנת יגנו על העובר / הילוד, עד שהוא מקבל את החיסון של עצמו.

יב. לזוגות בהריון ראשון מאוד מומלץ לעבור קורס הכנה ללידה. יש להירשם לקורס בחדר הלידה שבו אתם מתכננים ללדת, או בקופ"ח שלכם, או דרך רשימת הטלפונים המצורפת. הקורסים מתחילים בד"כ לקראת שבוע 30. לזוגות מנוסים שמתכננים "להחליף" חדר לידה, מומלץ להירשם לסיור בחדר הלידה המועדף.

יג. הערכת משקל העובר מתבצעת בערך בשבוע 30-32, לעתים ע"י רופא נשים מטפל , אך לעתים ע"י טכנאית אולטרסאונד במכון אולטרסאונד של הקופה (עם הפנית רופא נשים מטפל ). אם הבדיקה בוצעה ע"י טכנאית, יש לגשת עם התוצאה לרופא נשים מטפל על מנת לוודא שהבדיקה תקינה ולא דורשת בירור נוסף. בביקור הזה מומלץ לקבל מרופא מטפל הפניה לספירת דם נוספת, כדי לבצע אותה בסביבות שבוע 36 ולהתעדכן לגבי רמת הברזל בדם. את התוצאה אפשר לבדוק אצל אחות מעקב הריון.

יד. במידה ומעקב ההריון תקין, רוב הרופאים מזמינים את המטופלות שלהם לבקורת אחרונה לקראת שבוע 38 - 39. בפגישה הזאת מתבצעת הערכת משקל נוספת ובדיקת חיוניות העובר, ניתנים מסמכים מסכמים לקראת פניה לחדר הלידה. בתקופה הזאת חשוב מאוד להקפיד על מעקב אחות (ראה סעיף ד').

טו. תאריך לידה משועה – תאריך שנוח לשימוש ע"י הצוות הרפואי, אבל לא תאריך קדוש. במידה ולא ילדתם עד תאריך לידה משוער, אין שום בעיה! רק שבשבוע שאחרי התאריך מומלץ לבצע מוניטור במרכז בריאות האישה הקרוב או במסגרת חדר לידה שבו האישה מתכננת ללדת.

הדרך אומנם נראת ארוכה ומסובכת, אבל הרבה מאוד זוגות עברו אותה בשלום.

אז בהצלחה!

ד"ר סופיה סולצמן