מסקנות והמלצות

• החומרים שנמצאו בהם חריגות, הן בניטור הסביבתי הן בניטור הביולוגי החלקי, משפיעים על מצב בריאותם של העובדים. חשיפה לחומרים אלה בכלל, ולרמות גבוהות מהתקן בפרט, עלולה להביא לפגיעה בבריאות העובדים, לתחלואה כרונית שבסופו של דבר עלולה להביא אף לתמותה בטרם עת. תחלואה ותמותה אלה מסבות עלויות רגשיות, נפשיות וכלכליות לעובד, למשפחתו ולמערכת הבריאות בישראל. במקרה של חריגה שאינה מייצגת מקרה יחיד אלא חריגות חוזרות ונשנות במשך שנים במפעל אחד או חריגות במפעלים שונים, נדרש טיפול מערכתי בעיקר בתחום האכיפה והשימוש בסמכויות הנתונות למפקחים של משרד הכלכלה.

• בדו"ח בחנו קבוצה מדגמית של מפעלים, אבל המסקנות שעולות ממנו חשובות לכלל המפעלים בכל הארץ.

• נדגיש שוב, גם כאשר הניטור הסביבתי מראה ערכים שאינם חורגים מהתקנים או ששיעור הבדיקות החריגות קטן ביחס לכלל הבדיקות שנערכו, העובדים עדיין חשופים לרמות מסוימות, לפעמים גבוהות, של חומרים מסוכנים. חלק מהחומרים האלה גורמים לתחלואה גם בכמויות קטנות מאוד, שמתחת לסף הבדיקה. צריך לזכור שהבדיקות נעשות על ידי המפעלים עצמם (באמצעות מעבדות פרטיות מורשות ממשרד הכלכלה) והמפעלים הם שקובעים את עיתוי הבדיקה. גם התדירות הנדרשת בתקנות לביצוע בדיקות היא נמוכה יחסית (ברוב המקרים פעם אחת או פעמיים לשנה), ולכן התוצאות של הבדיקות מוגבלות לזמן ביצוען ולא בהכרח משקפות את המצב בשאר ימי השנה.

• שנת 2011 הייתה שנה של קידום נושא בריאות העובד במשרד הכלכלה, שבא לידי ביטוי בשני צעדים מרכזיים: הקמת רשם המחלות התעסוקתיות בישראל ואישור התקנות החדשות לניטור תעסוקתי שמחליפות את התקנות הישנות. התקנות החדשות נועדו להפחית את הסיכון להיחשף לחומרים מזיקים במקומות העבודה שבהם משתמשים בחומרים מסוכנים, לרבות הרחבת רשימת החומרים הנחשבים למזיקים. עם זאת, הפעילות של רשם המחלות התעסוקתיות עדיין מצומצמת מאוד ולא נעשית עבודה מספקת להעלאת המודעות בקרב המעסיקים והעובדים לסמכויותיו.

• תחום הידע של בריאות העובד אמנם התפתח בשנים האחרונות, אך נותר בידיים של משרד הכלכלה ואינו מגיע לציבור הרחב ובייחוד לציבור העובדים. משרד הכלכלה אינו פועל מספיק להפצת המידע, להנגשת המידע, לרבות פרסומו ברשת לשימוש הציבור הרחב. חשוב לציין שלחלק מהעובדים השכלה בסיסית בלבד, ועל כן יש להנגיש להם את המידע המקצועי בשפה ברורה, ולעתים אף לתרגם אותו לשפות נוספות כגון ערבית ורוסית.

לפיכך אנו ממליצים לציבור העובדים לקבל אחריות לבריאותם ולבריאות בני משפחותיהם, ובין השאר לעמוד על זכויותיהם לביצוע בדיקות כניסה למקום העבודה וכן בדיקות תקופתיות; להכיר את סביבת העבודה ואת החומרים שבה ואת השפעותיהם על הבריאות; להקפיד על שימוש באמצעי המגן והביגוד שמסופקים על ידי המעסיק ולדרוש אותם ממעסיק שאינו מספק אותם; להקפיד על רחצה ועל החלפת בגדי עבודה לפני שהם באים במגע עם בני משפחה אחרים ובמיוחד ילדים.

יודגש כי ברוב המקרים ההשפעה איננה מיידית, והמחלות הקשות נגרמות עקב חשיפה מתמשכת, ולו קטנה, וכי מלבד מחלות המקצוע המוכרות על ידי מוסדות המדינה, המחקרים היום מצביעים על קשר בין חשיפה תעסוקתית לחומרים כימיים מסוכנים שונים ובין נזקי בריאות קשים לעוברים ויילודים של עובדים, שעל פי רוב אינם נבדקים על ידי הרשויות כיום: מומים מולדים, משקל לידה נמוך, בעיות נוירולוגיות, סוכרת, השמנת יתר, לידה בטרם עת ותמותת תינוקות. כמו כן יש קשר בין החשיפה לחומרים אלה לבין הפרעה בפוריות והפלות.

אנו ממליצים למשרד הכלכלה, משרד הבריאות והכנסת:

· לפעול במגוון דרכים להגדלת כוח האדם המקצועי בתחום בריאות העובדים ולהוספת כוח אדם למערך הפיקוח והאכיפה במשרד הכלכלה. יודגש שלא תמיד מדובר בסכומים גדולים מאוד. למשל, לפי אומדן עלות שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע בכנסת, העלות של הכפלת מספר המפקחים התקניים מ-48 (בשנת 2011) ל-96 תהיה כ-9.8 מיליון ₪ בשנה. כמו כן יש לפעול להוספת כוח אדם במקצועות הרפואה ובמיוחד לתת לסטודנטים לרפואה תמריצים להתמחות ברפואה תעסוקתית, לרבות תחומי התמחות חדשים שבהם אין רופאים במדינה.

· להגביר את הפעולות להפצת המידע ולהנגשתו, הן לציבור העובדים והן למעסיקים, לרבות פרסומו ברשת לשימוש הציבור הרחב. חשוב לציין שלחלק מהעובדים השכלה בסיסית בלבד ועל כן יש את המידע המקצועי בשפה ברורה, ולעתים אף לתרגם אותו לשפות נוספות כגון ערבית ורוסית.

· להקים מנגנון, בגוף קיים או בגוף חדש (למשל, הרחבת הסמכויות של "רשם המחלות התעסוקתיות"), שינהל רישום מסודר של הנהלים לכל תחום ומעקב של יישום הנהלים, שינגיש את המידע לכל עובד/ת, ויפקח גם על המעקב הבריאותי של עובדים שנחשפו בעבר. מדי פעם משרד הכלכלה פותח "קו חם" בנושאים שונים כגון חשיפה לאבק מזיק ועבודה בתנאי חורף. אנו ממליצים להפעיל דרך קבע "קו חם" גם בנושאים של חשיפות עובדים לחומרים מסוכנים; מעקב רפואי ובדיקות; הפחתת חשיפות וסיכונים, הן לעובד והן למשפחתו. ראוי שהמידע על אודות "קו חם" כזה יופץ בכלי התקשורת.

· לחייב בחוק בעלי מקצוע נוספים להיות נתונים לפיקוח רפואי. על המשרד לחבור למשרדי ממשלה שונים (פנים – מערך הכיבוי, חינוך – מורות ועובדות מעבדות במוסדות החינוך) כדי להסדיר שינוי זה. ראוי גם לקיים פעילות הסברה בקרב איגודי העובדים של כיבוי האש, ארגון המורים והסתדרות המורים.

כמו כן יש לחייב מקומות עבודה לספק לעובדי קבלן אמצעי מיגון שווים לאלה הניתנים לעובדים מן המניין.

· להגביר את התיאום ושיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה העוסקים בתחום (משרד הכלכלה על אגפיו הרבים ומשרד הבריאות) ובינם לבין קופות החולים.

· לחוקק חוק המחייב מפעלים למסור מידע רפואי על עובדיהם, וכן לנקוט הליכי אכיפה מוגברים, כגון קנסות, כלפי מפעלים ומקומות עבודה המשמידים/מעלימים תיעוד של חשיפת עובדים לחומרים מסוכנים או של תנאי עבודה שיש בהם סיכון. אין הצדקה שלא לחייב מפעלים לעשות זאת, בין השאר משום שעלות הטיפול במחלות מקצוע הנגרמות מחשיפות תעסוקתיות אינה מוטלת על מקומות העבודה.

· מאחר שהחשיפה של עובדים לחומרים מסוכנים משפיעה במקרים רבים על בריאות משפחות העובדים, מומלץ לחייב מקומות עבודה לתת שירותי מקלחות ומכבסות במקומות העבודה שבהם העובדים חשופים לחומרים מסוכנים (בכללם חומרי הדברה) ולחייבם ליידע על שירותים אלה את כלל העובדים. חיוב מפעלים ומקומות עבודה יכול להיעשות במסגרת התנאים לרישיון עסק.