חשיפה תעסוקתית למתכות

1. כספית (Hg)

מתכת, לרבות תרכובות אורגניות ואנאורגניות, אמלגמות (תמיסת מתכות בכספית) ותערובות המכילות כספית מתכתית. מתכת נוזלית מסוגלת להתאדות בכמות גדולה בטמפרטורת החדר, ולפיכך יכולה לגרום נזק בריאותי מצטבר. הכספית המתכתית היא בצורת כדורים ולכן קשה לאסוף אותם וההתאדות גדלה. בשני המקרים אפשרות החדירה לגוף העובד, שעובד אתה או נמצא לידה, גדלה. גם תרכובות אורגניות של כספית מתאדות ויכולות לגרום נזק בריאותי.

תהליכי עבודה (ייצור/פירוק/שימוש/תיקון/ליטוש/חידוש) שיש בהם סיכון לחשיפה (בעיקר דרך הנשימה, אך גם דרך מערכת העיכול והעור) הם, למשל:

· כספית מתכתית: נמצאת במדי-חום, ברומטרים, מדי-לחץ; בנורות אדי כספית; במכשירים מדעיים עם כספית. נוסף על כך יימצאו אמלגמות בציפוי זכוכית מלוטשת בייצור מראות; בחומר מילוי ל"סתימות" ברפואת שיניים; במעבדות; בייצור סוללות חשמליות. כמו כן משאבות ואקום על בסיס כספית משמשות, למשל, במלטשות אוטומטיות של יהלומים. כן תימצא כספית בייצור נורות ניאון ונורות פלורסנטיות. וכמובן, בתהליך זיקוק כספית לא נקייה.

· תרכובות אנאורגניות של כספית: יימצאו בפיגמנטים וצבעים על בסיס תרכובות כספית המשמשים, למשל, בצביעה פנימית של מבנים; במוצרים בענף הרוקחות; בחיסון ושימור עצים; בפיתוח תמונות.

· תרכובות אורגניות: בחיטוי זרעים וכספית רועמת בחומרי נפץ.

הכספית יכולה לחדור לגוף האדם בשלוש דרכים עיקריות: דרכי הנשימה (אדים ואבקות); דרכי העיכול (מתכתית, תרכובות מסיסות); דרך העור (חלק מהתרכובות האורגניות והאנאורגניות).

נזק בריאותי: הכספית מתרכזת בעיקר בכבד ובכליות, ויכולה לעבור דרך "מחסום" הדם למוח ולשליה (במיוחד מתיל הכספית) ומכאן שהיא יכולה להסב נזק רב לעוברים.

הרעלת כספית יכולה להיות חדה (חריפה) או כרונית, ויכולות להיות לה גם תופעות מקומיות. הרעלה חריפה נדירה בתעשייה ולרוב מתרחשת בעקבות תאונה של חדירת תרכובות מסיסות של כספית למערכת העיכול. ההרעלה גורמת להרס רקמות ונמק בפה ובמערכת העיכול, לבחילות ולהקאות עד אי-ספיקה של הכליות.

חשיפה קצרה לריכוז גבוה של אדי כספית יכולה לפגוע בדרכי הנשימה ולגרום לגירוי מלווה בקוצר נשימה, שיעול וחום, ולהפרשה מוגברת של רוק. הרעלה חריפה יכולה להסתיים לעתים נדירות במוות.

הרעלה כרונית אופיינית לחשיפה תעסוקתית בתעשייה וגורמת למחלת מקצוע, בעיקר לתופעות במערכת העצבים, בדפוסי ההתנהגות ובמערכת הכליות. כספית מתכתית ותרכובות אנאורגניות של כספית גורמות לתסמונת מוקדמת של בחילות, כאבי ראש, עייפות ושלשולים כרוניים; לתסמונת מאוחרת בפה (כגון טעם מתכתי, דימום בחניכיים, כיבים והתרופפות השיניים), לרטט בשרירים שמתחיל באצבעות ומתפשט, להפרעות נפשיות, להפרעות בכליות (בלא קשר לריכוז החומר), ולפגיעה במערכת החיסונית. תרכובות אורגניות של כספית גורמות לתסמונת של פגיעה אורגנית במערכת העצבים המרכזית. סימנים מוקדמים כוללים עייפות ותלונות על נימול באצבעות. סימנים מאוחרים כוללים רטט, היעדר קואורדינציה, קושי לדבר בבירור, היצרות שדה הראייה ואי-כושר גופי כללי.

כספית אנאורגנית הנפלטת אל הים עלולה להפוך לכספית אורגנית עקב פעילות של מיקרואורגניזמים ולהצטבר בדגים, ולכן בודקים את ריכוז הכספית בהם. צורה נוספת של הרעלה בכספית אורגנית היא אכילת בשרו של בעל חיים אשר ניזון מזרעים שטופלו בכספית אורגנית.

תופעות מקומיות בעור ובעיניים נגרמות בשל חשיפה במגע או לאדים של תרכובות אנאורגניות וכוללות פגיעה דלקתית בעור, שלפוחיות; גירוי בעיניים, ועד העלמת הצבע של עדשות העיניים.

תרכובות אורגניות של כספית, ובייחוד מתיל כספית, עוברות לעובר דרך השליה של אישה הרה, וגם דרך חלב ההנקה, וגורמות לפגיעה בעוברים וביילודים רכים. מתיל כספית מסווגת ב IARC בקבוצה מספר 2B (עלולה לגרום לסרטן בני אדם (possibly carcinogenic to human .

2. ארסן (AS)

הארסן התעסוקתי הוא רעיל מאוד, מוטגני (גורם לפגיעה בכרומוזומים), טרטוגני (עלול לגרום למומים קשים בעוברים) וקרצינוגני (מסרטן) שיכול לגרום לסרטן הריאות, העור והכבד.

הארסן (הזרניך) קיים בכמה צורות, והחשובה שבהן היא צורתו המתכתית בעלת ברק אפור-כסף. הארסן מופיע בעיקר בצורת תרכובות רעילות מאוד, אורגניות ואנאורגניות. השימוש התעסוקתי בארסן ובתרכובותיו: הוא מוליך טוב של חשמל וחום, לכן בצורתו המתכתית משמש בייצור נתיכים, כתוספת לעופרת בייצור תחמושת לירי ובייצור לוחות עופרת למצברים. ארסן מוסף לסגסוגות של מתכות (נחושת) ;משמש בייצור זכוכית וקרמיקה; משמש לייצור חומרי הדברה, שימור וחיסון עצים, עיבוד עורות.

הארסן חודר לגוף בעיקר באמצעות דרכי הנשימה, דרך העור, ובאירוע תאונתי בבליעה.

התופעות בהרעלה חריפה עקב בליעה: בחילות, הקאות ושלשולים (לפעמים גם עצירות); שינויים בעור (בעיקר על הבטן) כגון אדמומיות. החדירה דרך העור שכיחה יותר מהחדירה דרך מערכת העיכול ושכיחה פחות מהחדירה דרך מערכת הנשימה. החדירה דרך העור מתרחשת לאחר מגע וחשיפה ממושכים לריכוזים של החומר, לרוב דרך עור פצוע, אך חומצות ארסניות יכולות לחדור גם דרך עור תקין. החדירה גורמת לתופעות שונות בעור, בעיקר באזור החשוף ביותר, כגון דלקות עור למיניהן; פיגמנטציה באזורים שונים בגוף. אבדן פיגמנט באזור הפיגמנטציה יכול להתפתח זמן רב לאחר הפסקת החשיפה. במקרים קשים מופיעות יבלות וכן התעבות ויובש עד התפתחות של סרטן העור. החדירה דרך דרכי הנשימה היא העיקרית והשכיחה ביותר. חלקיקי אבק ונדפים של ארסן הם גדולים יחסית, ולכן מצטברים בדרכי הנשימה העליונות (מהאף ועד הסמפונות), חלקם מגיעים לדרכי העיכול לאחר שחדרו לחלל הפה ונבלעו; חלקיקים קטנים יותר חודרים עמוק לתוך הריאות ומשם נספגים במחזור הדם.

חשיפה ממושכת יכולה לגרום לגירוי חזק ופגיעה בחלקים שונים של האף, קנה הנשימה ו הסמפונות. מכאן יכולה להתפתח ברונכיטיס כרונית והצטלקות של הריאות. לאחר תקופת חביון של 30-15 שנים יכול להתפתח סרטן הריאות ודרכי הנשימה. הארסן עלול לפגוע בעיניים. במקרים קלים יכול גם לגרום לפגיעה תחושתית, בעיקר בגפיים העליונות, ובמקרים קשים – לפגיעות מוטוריות. נוסף על כך חשיפה ממושכת יכולה לגרום להפרעות בלב; נזק לכבד ולכליות; פגיעה ושינויים במערכת הדם הטבורי ושינויים של כלי הדם.

החשיפה לגז הארסן נעשית דרך מערכת הנשימה וגורמת לתופעות אופייניות כגון: הפרעות בדרכי העיכול (בחילות, הקאות, התכווצויות וכאבים בבטן); פירוק תאי הדם האדומים במערכת הדם (אנמיה, צהבת). פגיעה במערכת העצבים ההיקפית יכולה להתפתח כסימן מאוחר.

רק התרכובות האנאורגניות של הארסן עלולות לגרום לסרטן של הריאות, העור, הכבד או הקיבה. רוב המדינות, במערב ובמזרח, כללו את הארסן ברשימותיהן כגורם מסרטן ודאי לבני אדם. ה-ACGIH סיווג אותו כ-A1. גם במדינת ישראל הארסן ותרכובותיו האנאורגניות מופיעים ברשימה א1.

ארסן במי השתייה ידוע כסיכון החמור ביותר לסרטן שהתגלה אי פעם וישנה גם אפשרות לפגיעה המונית במצבי חירום מסוימים (הדוגמה הבולטת היא ההרעלה ההמונית בבנגלדש בשנת 1998).

3. מתכות אחרות (קדמיום, כרום, ניקל, קובלט, בריליום, מתק"ש [מתכות קשות])

מתכות קשות (מתק״ש) הן תערובת מוקשית בעיקר של טונגסטן, טיטניום, טנטלום, וונדיום ושל מתכות אחרות, כלרבות קדמיום, כרום, ניקל וקובלט.

סוגי העבודות ותהליכי העבודה האופייניים שיש בהם חשיפה תעסוקתית למתכות הללו הם רבים ובהם: ציפוי מתכות למניעת חלודה; ייצור פיגמנטים לצבעים ולזכוכית; סגסוגות לייצור מטבעות וכלי עבודה; ייצור מלט ושימוש בעבודות בנייה; עבודות דפוס וגרפיקה; ייצור מצברים; הפרדת מתכות; דיסקים לליטוש יהלומים; בתעשיית המטוסים והחלל, מכשירים מדויקים ומחשבים, עיבוד שבבי; ייצור שיניים תותבות, גשרים וכתרים לשיניים, בעבודת טכנאות שיניים.

החדירה לגוף נעשית בשלוש הדרכים: בליעה (תאונה), חדירה דרך העור, ובעיקר נשימה. הפגיעות נעות מפגיעות חריפות ועד מחלות מקצוע. בשל ריבוי החומרים, תודגש כאן הפגיעה הקלינית עקב החשיפה הממושכת למתכות השונות, אשר יכולה להסתיים במחלת מקצוע, כמפורט בטבלה הבאה.