ויניל כלוריד

הויניל-כלוריד מונומר (CHCl) הוא ממס מקבוצת הפחמימנים ההלוגניים האליפטיים. זהו גז חסר צבע בטמפרטורה ולחץ רגילים, בעל ריח מתקתק שבו ניתן להבחין רק בריכוזים גבוהים מאוד.

החשיפה התעסוקתית העיקרית היא בזמן הייצור של ויניל-כלוריד (מאתילן), וייצור הפולי-ויניל-כלוריד (PVC), אך גם בעבודות תחזוקה, ניקוי הדודים לעיקור ומילוי שקים. בעבודות הכרוכות בייצור והלחמה של מוצרי PVC (צינורות, לוחות שטוחים וגליים וכו') אין חשיפה של ממש לוויניל-כלוריד, הגבוהה מרמת הפעולה שנקבעה בארץ (0.5 חל״מ).

בעבר השתמשו בו כחומר מרדים, אך התגלה שחשיפה ממושכת לרמות גבוהות של החומר יכולה לגרום לסימפטומים של אי-שקט נפשי, חולשה, כבדות ברגליים, טשטוש החושים ורצון לישון (הסימנים האלה נעלמים במהירות, עם הפסקת החשיפה) ועד מצב של מצב נרקוטי עמוק וחוסר הכרה; להפרעות במחזור הדם ההיקפי ('תסמונת ריינו'); שינויים בעור הידיים (קרות, חיוורות או כחולות, רטובות ונפוחות בגלל בצקת קשה) ולשינויים בעצמות של אצבעות הידיים; לשינויים ברֵיאות לרבות תפקודי ריאות. בחשיפה של 20-2 שנים, לסרטן בכליות ובמיוחד בכבד (מוכר כחומר מסרטן לפי IARC ובישראל). הפגיעה מוויניל-כלוריד מוכרת כמחלת מקצוע.