חוקים ותקנות בנושא בטיחות סביבתית תעסוקתית

החוקים והתקנות במדינת ישראל ^[1], בתחומי הבטיחות והבריאות, מחייבים לשמור על בריאותו של כל עובד. רוב המחלות נגרמות מכישלון פעולות המניעה שהמעסיק יכול וצריך לנקוט, ולפיכך האחריות לקיום הוראות החוקים והתקנות הנ"ל מוטלת על המעסיקים ובעלי מקומות העבודה, והם שאחראים להבטיח את סביבת העובד, לספק לו אמצעי בטיחות, לשלוח אותו לבדיקות תקופתיות ועוד, והם גם שנושאים באחריות ליישום הוראות כל דין. החוק מתיר להטיל עליהם, באמצעות צווי שיפור וצווי בטיחות, סנקציות כספיות ואחרות הכוללות אף הפסקת תהליך/תהליכי עבודה מחשש לפגיעה ממשית ומיידית בבריאות ובבטיחות של העובדים בשל אי-עמידה בדרישות החוקים והתקנות.

עם זאת, גם העובד מחויב לציית לחוקים ולתקנות הנ"ל, ומוטלת עליו האחריות להשתמש באמצעי הבטיחות שסיפק לו המעביד ולהיבדק בבדיקות שנשלח אליהן.

תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011 מטילות על המעביד (סעיף מס' 4 בתקנות) חובה לבצע בדיקות ניטור סביבתי של חומרים מזיקים בסביבת העובד במפעל עצמו. הניטור הסביבתי כולל ניטור של עובד מסוים בתהליך מסוים או של עמדה ושל תהליך וכן אזור במפעל שבו עובדים כמה אנשים.

נוסף על כך, העובדים מחויבים, על פי סעיף 7 בתקנות הנ"ל, להיבדק בבדיקות רפואיות תעסוקתיות – בדיקות כניסה ובדיקות תקופתיות. בדיקות אלה הן אישיות לעובד המסוים בתהליך מסוים בעבודה. עוד נקבע בחוק שעובדים בחומרים מסוימים מחויבים לעבור ניטור ביולוגי (ניטור של דגימת שתן או דם) בתדירות מסוימת (לרוב אחת לשנה). החוקים והתקנות במדינת ישראל, בתחומי הבטיחות והבריאות, מחייבים לשמור על בריאותו של כל עובד. חובה זו מוטלת הן על המעביד הן על העובד עצמו. לכן העובדים מחויבים להיבדק בבדיקות רפואיות תעסוקתיות:.

• בדיקות כניסה לעובדים חדשים

• בדיקות תקופתיות לעובדי קרינה מייננת

• בדיקות תקופתיות לעובדים בסביבת רעש

• בדיקות לעובדים שנחשפו לגורמי היזק.

ואלה עיקרי הדרישות והשינויים בתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים) שנכנסו לתוקף בשנת 2011 והחליפו את התקנות הישנות ^[2] :

· יש בתקנות דרישות כלליות, שמטרתן לצמצם את רמת הסיכון להיחשף לגורמים מזיקים בכל מקומות העבודה שבהם משתמשים בגורמים אלה. הדרישות אינן חדשות, אולם הן חלו בעבר רק על רשימה מצומצמת של חומרים שהופיעו בתקנות הייחודיות (לכל חומר בנפרד), ועתה הן חלות גם על חומרים אחרים.

· שונתה הגדרת גורמים מזיקים. גורמים מזיקים: "גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, הנמצאים במקום העבודה, ואשר העובדים עלולים להיחשף אליהם בזמן העבודה והם רשומים בספר, בתוספת הראשונה ובתוספת השנייה". גורמים מזיקים טעוני ניטור: "גורמים מזיקים המפורטים בתוספת הראשונה, שלגביהם מתחייב ביצוע בדיקה סביבתית תעסוקתית [..]". עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור: "עובד החשוף לאחד או יותר מן הגורמים המזיקים טעוני הניטור, בחשיפה העולה על רמת הפעולה, בעבודה חלקית או מלאה, במשך שלושים ימים בשנה לפחות".

· חידוש חשוב בתקנות הוא הקביעה שלפני ביצוע ניטור סביבתי תעסוקתי, יבוצע סקר מקדים במקום העבודה שיכלול זיהוי והערכה של הגורמים המזיקים, ועל פיו יתוכננו וייקבעו המשך הבדיקות והחומרים שייבדקו. במהלך הסקר הבודק המוסמך (רק בודק מעבדתי מוסמך רשאי לבצע סקר מקדים) מאתר מקורות חשיפה העלולים לפגוע בבריאות העובדים. המידע שנאסף ומתועד כולל נתונים על סביבת העבודה, על תהליכים, חומרים בשימוש, תדירות השימוש, אמצעי מיגון אישי שקיימים, אוורור ויניקות, האפשרות לחשיפה עורית. תכנון הניטור הסביבתי, הגורמים שיש לבדוק ומספר הדגימות נקבעים בהסתמך על נתוני הסקר שנאספו ועל פי שיקול הדעת המקצועי של הבודק המוסמך.

בתקנות החדשות עודכנו ערכי רמות החשיפה המותרות באוויר (TLV) וערכי המדדים הביולוגיים לחשיפה תעסוקתית BEI) ^[3]) והתאמתם לערכים של ה - ACGIH (American Conference of Governmental Industrial Hygienists). כך, לדוגמה, עודכנו תקני החשיפה המותרים לעופרת, כספית, בנזן וקרינה מייננת, ושונו המדדים הביולוגיים של עופרת, כספית, בנזן וארסן.

· נוספו תשעה גורמים חדשים לרשימת הגורמים (שבתוספת הראשונה) שיש לבצע בעניינם בדיקות סביבתיות, ובהם: מנגן, נוזלי קירור, חומצה גופרתית, אבק כותנה, קרוסין ואבק קמח.

· לראשונה רוכזו כל תקני הניטור הסביבתי והביולוגי תחת קורת גג אחת בתקנת ניטור מרכזית. ריכוז זה יאפשר גישה נוחה יותר לתקנים שנקבעו וכן עדכון תקני החשיפה בתוך זמן קצר יותר, ושמירה על המסגרת שתגן על בריאות העובדים.

החקיקה בתחום מתן שירותי בריאות תעסוקתית לעובדים

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-2004 קובע חובת מתן שירות רפואי תעסוקתי (החוק אימץ את סל השירותים התעסוקתיים שסיפקה קופת חולים כללית אז), ותקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל"ג-1973 מפרטות את סוגי השירותים המניעתיים והטיפולים שיש להגיש, את הגורמים האחראים לספקם ואת סמכותם.

[1] פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

[2] תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ"א-1990 התקנות, תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001 , תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס"ה-2005 , תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ"ד-1984,תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במסיסים פחמימניים ארומטיים מסויימים, התשנ"ג-1993, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים), התשנ"א-1990, תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים), התשמ"ה-1984.

[3] ערך החשיפה הביולוגי הוא שיקול חשוב בהחלטה אם בריאות העובד שנחשף לחומר נתונה בסיכון, ואם הוא יכול להמשיך ולעבוד תוך חשיפה לחומר. ערך הסף נקבע בתקנות הבטיחות בעבודה והפירוט לעניין ניטור ביולוגי נמצא בתקנות הייחודיות בגין כל חומר וחומר. ערך BEI הוא ערך מחייב ואי-אפשר לעדכנו אלא באמצעות שינוי התקנה בהליך הרגולטורי המקובל. יש בספרון ערכי BEI בעניין חומרים שאינם נמצאים בשימוש בארץ, או לחלופין חומרים הנמצאים בשימוש, אך ששיטות הבדיקה בעניינם לא הוסדרו בתקנות בארץ, או אפילו שאין בארץ תשתית (ציוד וידע) לבצע בדיקות אלה. כל ערכי ה-BEI המפורטים בתקנות הניטור הנ"ל, נדרשים על פי התקנות הייחודיות והם חלק מדרישות המעקב הרפואי התעסוקתי המעוגן בתקנות. ניתן לראות כאן את העדכון האחרון משנת 2013 שפורסם באתר משרד הכלכלה.

ייתכן שייתוספו בעתיד ערכי BEI של חומרים שאין בעניינם תקנות ייחודיות, כדי שישמשו את הרופאים התעסוקתיים (כלומר הרופא התעסוקתי יכול להחליט על ביצוע בדיקה מסוימת, גם אם אינה מופיעה בתקנות הייחודיות). [הדברים לקוחים מהרצאתה של גב' ורדה אדוארדס, ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, שנישאה בכנס רשם מחלות תעסוקתיות, פברואר 2012.]