מבוא


הדף עבר לכתובת חדשה

כיום ידוע שבריאות האדם מושפעת מהמטען הגנטי שלו ומהחשיפות הסביבתיות במהלך חייו. הסביבה משפיעה על בריאות האדם, מעצבת את אורחות חייו ואת התנהגותו, הרבה יותר ממה שהיה ידוע עד כה. הערכות עדכניות של ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות הישראלי גורסות שלפחות שליש מכלל התחלואה נגרם מחשיפה לזיהום סביבתי.

על פי הערכות ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), קרוב לשני מיליון בני אדם מתים כל שנה בשל מחלות מקצוע, ועשרות מיליונים נוספים חולים בהן. סטטיסטית, מדובר בכ-24 מקרי מחלה תעסוקתית או חשד למחלה תעסוקתית לכל 10,000 עובדים מדי שנה. המשמעות היא שבישראל, שיש בה יותר משלושה מיליון עובדים, כ-8,000 עובדים צפויים לחלות, בכל שנה, במחלות מקצוע על רקע חשיפה תעסוקתית.[1]

חשיפה סביבתית כוללת חשיפה לגורמי סיכון כימיים ופיזיקליים בסביבה הביתית בעקבות צריכת מוצרים (כגון עישון וקרינה מטלפונים סלולריים), חשיפה לכימיקלים בסביבה (כגון מזיהום אוויר) וחשיפה תעסוקתית חשיפה לגורמי סיכון כימיים (כימיקלים למיניהם וסוגי אבק) ופיזיקליים (רעש וקרינה) בשעות העבודה.[2]

אופיין של מחלות המקצוע משתנה במהירות: שינויים טכנולוגיים וחברתיים, בצירוף תנאי הכלכלה הגלובלית, מחמירים את הסיכונים הבריאותיים הקיימים ויוצרים סיכונים חדשים. לעומת תחום החשיפה הביתית והסביבתית, תחום איכות מקום העבודה, והמידה שבה מקום העבודה משפיע על בריאות העובד, תופסים פחות מקום בשיח הציבורי בישראל של 2013.

תחום אחר הדורש טיפול ונוכחות בציבוריות הישראלית הוא תחום שקיפות המידע הנאגר אצל רשויות המדינה. המידע שייך לציבור, אך פעמים רבות הוא מנוכס למדינה בלבד ולפועלים מטעמה, ואילו הציבור הרחב אינו מודע לקיום המידע, ובכך נפגעת יכולתו לפעול לקידום נושאים חשובים.

הדו"ח הנוכחי הוא השישי בסדרת הדו"חות "שקט תעשייתי" שעמותת אזרחים למען הסביבה מפרסמת. הדו"חות נערכים במסגרת פרויקט "תעשייה מקיימת", שמטרתו לעודד התנהלות מקיימת של התעשייה בישראל.  הדו"ח מנסה לבחון או לענות על כמה שאלות:

לאילו חומרים מסוכנים העובדים במפעלים חשופים וכיצד הם באים לידי ביטוי בסביבת העבודה או בגופם? האם המפעלים מקפידים לנטר את החומרים המסוכנים בסביבת העובדים על פי הוראות החוק? האם ישנן חריגות מהתקנים בחומרים אלה? מה פוטנציאל הפגיעה של חומרים אלה בבריאות העובדים? מה אומר החוק? מה רמת התקינה? איזה מידע מגיע לציבור העובדים או לאחראים לבריאותם ולבטיחותם? ומהי מידת יכולתו של הציבור לבחון את המידע ולפעול לשינוי המצב.

במהלך הכנת הדו"ח התברר שההגנות המסופקות לעובדים בחוק ובתקנים הן מתקדמות למדי. במרבית המקרים, התקנים של החשיפות בישראל הם מחמירים ביותר בהשוואה לתקנים הקיימים בעולם (תקנים המעודכנים לשנת 2011) ויש תקנים מעטים המקלים יותר בהשוואה לתקנים הנהוגים בחו"ל; זאת ועוד, ניכר  שמשרד הכלכלה (לשעבר משרד התמ"ת התעשייה, המסחר והתעסוקה), שהוא הרגולטור של תחום בריאות העובד ובטיחותו, עשה עבודה טובה בשנים האחרונות בכל הקשור לתקינה, הכנת מסמכי רקע מפורטים, הקמת גופים ומערכות חדשות לאיסוף מידע ועוד. עם זאת, התבררו מגמות מטרידות וקשות הדורשות שינוי של ממש בפעולת הרגולציה של משרד הכלכלה ומשרדי ממשלה נוספים.

עמותת אזרחים למען הסביבה היא אחד הארגונים היחידים, ואולי אף העמותה היחידה, שהתחילה בשנתיים האחרונות לחקור את הנושא, לשאול שאלות ולנסות לקבל מידע. הדו"ח הנוכחי אינו מתיימר לענות באופן מלא על השאלות הנ"ל, ובוודאי לא לפתור את הבעיות. מבחינת העמותה, הדו"ח הנוכחי הוא בבחינת זריקת כדור לתוך המגרש תוך קריאה לכל 'השחקנים' בתחום לרתום את הידע, יכולת הפעולה ובעיקר את הוראות החוק לשיפור המצב הקיים: משרד הכלכלה על כל זרועותיו (מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, המוסד לבטיחות ולגיהות ורשם המחלות התעסוקתיות), משרד הבריאות, המעסיקים והמפעלים וציבור העובדים.

לפני סיום כתיבת דו"ח זה, החליטה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לדון בממצאיו ובבעיות שהועלו בו, וב-4 ביוני 2013 הצגנו את עיקר ממצאי הדו"ח לפני הוועדה. בסיום הדיון החליט יו"ר הוועדה, חבר הכנסת מיקי רוזנטל, לקיים דיון נוסף בעניין בקרוב. הוא גם פנה לכל הגורמים הקשורים לנושא בדברים אלה:



קודם כול, אני מבקש לברך את כל העמותות שעוסקות בעניין הזה, במיוחד את "אזרחים למען הסביבה", שיזמו את הדיון הזה, על פעילותם המבורכת בכלל בנושא הבטיחות בעבודה ובריאות העובדים.

מעבר לדיון הנוסף, אני כבר ממליץ מאוד שתפרסמו דוח שנתי על הפעילות שלכם, של המינהל, ותנגישו את המידע לציבור, כך שכולנו נצא נשכרים בעליית המודעות לנושא.

מעבר לזה, אני מבקש שהוועדה תפנה לשר הכלכלה, האוצר, הבריאות והסביבה, פנייה דחופה   להגדיל את מספר המפקחים במינהל, להעלות גם את רמת פיקוח וגם את רמת האכיפה וגם את רמת התודעה, ולתקצב את העניין הזה. כי המשמעות של מה שדיברנו עליו כאן, זה שלמדינת ישראל זה עולה הרבה מאוד כסף, כל אדם שהולך אחר כך, ואנחנו מטפלים בו בבית-חולים, וכל התחלואות שהוא עובד, והסבל, והמשפחה, עולה למדינת ישראל הרבה יותר כסף.  באוצר חושבים כל הזמן איך לחסוך – זאת הדרך לחסוך, בלהשקיע בדבר החשוב הזה שנקרא: מניעת פגיעה של אנשים בסביבת העבודה שלהם. 


הציבור, נציגי המפעלים וכל מי שהנושא חשוב לו ויקר ללבו מוזמנים לפנות אלינו בדוא"ל ולהציע הצעות או למסור מידע רלוונטי. אנו נדאג שתוכלו להשתתף בדיון הבא של ועדת הכנסת או שדבריכם                    והצעותיכם לטובת שיפור המצב יובאו לידיעתה.




 [1] מדברי ד"ר אלי רוזנברג, מנהל המחלקה לבריאות העובד במשרד הבריאות, בכנס השני של רשם מחלות המקצוע.

 [2] ניתן למצוא מידע מפורט על הסיכונים התעסוקתיים לפי ענף העבודה ב"גליונות מידע על סיכונים תעסוקתיים לעובדים במקצועות שונים" שפרסם המוסד לבטיחות ולגיהות.



________________________________

כתיבה: עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, ד"ר קרן אגאי שי                                                                         

גרפיקה, מיפוי ובניית האתר: אילה חודרה ayala@cfenvironment.org.il

עריכה לשונית: דפנה שוופי   

איורים: נדב רוזנבלום