היכל התלמוד  מאת דני רכט

ביום קיץ חם בשנת 1933, בשעת אחר הצהריים, התכנס המון רב בפינת רחובות יהודה הלוי ומיכאל (רחוב היכל התלמוד כיום) לטקס הנחת אבן הפינה לבית היכל התלמוד.  בלוח זיכרון עשוי האבן הקבוע בקיר המבנה הפונה לרחוב יהודה הלוי, נכתב כי אבן הפינה הונחה ביום ג' ט"ו תמוז תרצ"ג על ידי יעקב ב"ר זאב וואלך אברמוביץ' ורעייתו נחמה, בצלאל הכהן לאפין, ישראל יוסף פינס, אברהם מרדכי אהרונסון. מתכנן הבית הוא האדריכל פנחס (פיליפ) היט (1888-1949) שעיצב את המבנה בסגנון הבינלאומי. לימים הוכרז הבית שהוא מופת לסגנון האדריכלות הזה כבית לשימור. 

הבית נחנך בחג חנוכה תרצ"ו: "זה הבית הנהדר ונאדר בקודש שזכינו בחסדי השי"ת להקימו ולשכללו לתפארה ולתהילה לשם מטרה קדושה ונעלה בתור מרכז לתורה ולתעודה בעיר העברית הראשונה. ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה לראות את ההיכל בנוי לתלפיות מתנוסס בהדרו, כולו אומר כבוד לד' לתורתו ולארצנו הק". 

המגרש הפינתי בגבול אדמת המגרש המאחד היה לפני מלחמת העולם הראשונה חלק מהשטח בו אמור היה להיבנות בית הכנסת הכללי. בהמשך החליף ידיים עד שנרכש על ידי משפחת פולק ממייסדי אחוזת בית. בית מיכאל פולק ניצב עדיין ברחוב אחד העם 20 פינת רחוב הרצל 1. בראשית שנות העשרים הודיעה המשפחה לוועד תל אביב כי בכוונתה לתרום את המגרש לזכרו של מיכאל פולק שנפטר לפני המלחמה בתל אביב. הבניין נבנה במקור במטרה לשמש כבית כנסת, כבית מדרש ועבור ספריה תלמודית גדולה.

בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה התפללו תושבי תל אביב הקטנה בצריף שעמד על מגרש עירוני ממול למגרש ברחוב יהודה הלוי עליו יבנה היכל התלמוד. מגרש זה שימש לימים את הגן הזואולוגי של ד"ר מרגולין. בתום המלחמה ולאחר שהגולים חזרו אל תל אביב המשיכו המתפללים להשתמש בצריף ששימש כבית כנסת כללי זמני. בתוכנית אחוזת בית הוקצה כידוע שטח רחב לטובת גימנסיה עברית הרצליה אך לא הוקצה שטח לטובת בניין בית כנסת ומצב זה הפריע לתושבים רבים. 

אהרון פולק, אחיו של מיכאל, אחותו רבקה וגיסו זלמן אוליצקי, החליטו לעשות מעשה ותרמו במתנה את המגרש שהיה בבעלותם בשביל בניין בית כנסת שישמש את המתפללים תושבי תל אביב. אלא שבמקביל נרכשו מגרשים באדמת  חברה חדשה  לצד רחוב אלנבי במטרה לבנות שם את בית הכנסת הגדול של תל אביב. הצורך בבניין בית כנסת במגרש משפחת פולק התייתר והוחלט שהבניין החדש ישמש ישיבה תורנית גבוהה.  

שנתיים לפני הנחת אבן הפינה, בשנת 1931, הוקם 'היכל התלמוד', מראשוני מוסדות התורה בעיר העברית. המוסד נוסד כבית מדרש גבוה שנועד להעניק לאברכים מצטיינים, בוגרי ישיבות, את המעטפת הרוחנית והכלכלית הנדרשת להשתלמות תורנית מעמיקה במשך מספר שנים. לאורך שנות פעילותו, הפך 'היכל התלמוד' לחממה למנהיגות יהודית. רבים מבוגריו השתלבו בתפקידי מפתח בעולם התורני בארץ ובתפוצות, ובהם כשישים בוגרים שכיהנו בהמשך כרבני ערים וקהילות, דיינים בבתי הדין וראשי מתיבתא (ר"מים) בארץ ובחוץ לארץ.

לצד הישיבה הגבוהה פעלה בבניין גם 'ישיבת אור התלמוד', ישיבה לצעירים לצידה פעלה פנימייה.  בשנות הארבעים של המאה הקודמת החלה לפעול בבניין זה גם 'ישיבת פליטת סופרים' . ישיבה זו נוסדה עבור עולים חדשים אשר הצליחו להימלט מארצות אירופה הכבושה. חלק מבני הישיבה עלו לארץ על פי רישיונות עליה סרטיפיקטים שהיכל התלמוד קיבל עבורם מממשלת ארץ ישראל המנדטורית. תלמידים אחרים הגיעו לארץ ישראל בדרכים לא דרכים.  תלמוד התורה אוהל יעקב בבית קופיליס בשכונת נורדיה פעל  משנות הארבעים תחת  פיקוחה הרוחני ותמיכתה החומרית של הנהלת היכל התלמוד.  

תודה לשולה וידריך