בית קופיליס (ביה"ס אהל יעקב)  מאת דני רכט

הסמטאות הקצרות היוצאות מרחוב בוגרשוב הן חלק מהפרצלציה של שכונת נורדיה. אחת מהן, רחוב המליץ, מנציחה את העיתון העברי הראשון שיצא לאור ברוסיה הצארית החל משנת 1860. בעבר היו בעיר רחובות נוספים שהנציחו עיתונים עברים מהמאות השמונה עשרה והתשע עשרה (הלבנון, המאספים) אולם שמם הוחלף. את עיתון המליץ ערך אלכסנדר צדרבוים (1816-1893) וכתבו בו אחד העם, משה לייב ליליינבלום, יהודה לייב גורדון ונוספים. העיתון היה קשור לתנועת חיבת ציון והטיף לציונות.

הבית ברחוב המליץ 3 נבנה באמצע שנות העשרים על ידי ליפא קופיליס עבור משפחתו. לפי מפקד האוכלוסין מ-1928, בבית קופיליס התגוררו ליפא, בנאי בן 29, רעייתו מרים, עקרת בית בת 27, והבנות ברניקה, בת 4, וחנה בת שנתיים. אחרים ממשפחת קופיליס המורחבת בנו את ביתם בחלק אחר של שכונת נורדיה. 

גידול האוכלוסין בשנות העשרים בתל אביב הביא איתו גם אוכלוסיה חרדית ואת הצורך בתלמודי תורה לחינוך ילדיהם. ראשיתו של תלמוד התורה אהל יעקב בראשית שנת 1924 (לעיתים נרשם 'בית יעקב'. נא לא להתבלבל עם רשת החינוך החרדית לבנות שנוסדה עשור אחר כך). בשנים הראשונות פעל בית הספר הקטן בדירות שכורות. לקראת סוף אותו עשור נרכש בית קופיליס שבשכונת נורדיה והותאם לשמש כבית חינוך וגן ילדים חרדי. לאחר הרכישה הורחב המבנה בן הקומה ונוספו לו חדרים. 

בספטמבר 1940 בהפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב נפגעו קשות רבים מבתי שכונת נורדיה. גם בית קופיליס ניזוק מההפצצה. דו"ח נזקים שהגיש הקבלן צבי פכטהולד לוועדה העירונית שהוקמה על מנת לאמוד את הנזקים ולפצות את בעלי הבתים קבעה שיש לפצות את בעלי הבית על תיקון סדקים ותיקוני טיח בכל החדרים, על תיקון הגג, על החלפת הזכוכיות בכל הבית ועוד.

בשנת 1944 כבר הקיף מפעל החינוך התלמודי אהל יעקב חלק ניכר ממוסדות החינוך התורנים בעיר ובפגישה בראשות הרב הראשי עמיאל הוחלט להעמיד בראש המפעל את הראב"ד ברונרוט. כתב עיתון הצופה שסיקר בעתונו (5 ביולי 1944) את ההחלטה כתב כי "יש לקוות שהראב"ד ח. מ. ברונרוט שנתפרסם בפעליו הרבים, ידע להוציא למרחב את החינוך התורני בתלמודי התורה שמורגש בהם תהליך של הצטמקות עקב ההתחרות מצד בתי הספר המודרנים". ארבעה חודשים קודם לכן במרץ 1944 נחנך גן מאיר שהשער הצפוני שלו נמצא מטרים ספורים מבית הספר. 

בשנת 1948 נוספה לתלמוד התורה אהל יעקב קומה שניה וחזית המבנה המקורי הוסוותה עם חזית חדשה בסגנון הבינלאומי. הקומה החדשה הוקדשה לזכרו של הרב אברהם מרדכי גולדין (1871-1938), רב שכונת נורדיה שהתגורר בסמוך ותמך בתלמוד התורה מיום היווסדו. באותה השנה זכו תלמידי בית הספר לחידוש נוסף, ראשון מסוגו בתל אביב. מכיוון שהתלמידים הגיעו משכונות שונות של העיר ועד אז  נאלצו ללכת מרחק רב מבתיהם אל בית הספר ובחזרה, הוקם שירות הסעות עצמאי של בית הספר - מיניבוס שאסף והסיע את התלמידים מכל קצות העיר אל בית הספר.

בראשית שנות החמישים פעלו במבנה שמונה כיתות לימוד ובהם כמאה וחמישים תלמידים. בשנת 1956 נבנתה הקומה השלישית בבית החינוך החרדי אהל יעקב. נכון לכתיבת שורות אלה (2025) משמש המבנה את בית הספר התיכוני החרדי 'בית יעקב'. על קיר בחזית המבנה קבוע לוח אבן ישן בו נכתב כי: "תלמוד תורה בית יעקב נוסד בשנת תרפ'ג על ידי ר' יעקב משה בר אליעזר דוב שפירא ז'ל".