047 - גישות

גישה – העמדה שלנו מול העולם בסיטואציה מסוימת - נוצרת מתוך אמונות היסוד שלנו – הסכמות והכללים האישיים שלנו לגבי העולם, עצמנו ואחרים.אמונות הן עתירות כוח ומהולות ברגשות. לפעמים אמונות הן כל כך חזקות שהן מעוורות את עינינו מלראות את המציאות כפי שהיא ולא מאפשרות לנו להבחין בסתירות ושגיאות בתמונת העולם שבנינו לעצמנו.

מי שסובל מחרדה בדרך כלל מחזיק בראשו אמונות רבות שאינן נכונות. אנחנו יכולים לומר שאמונות אלה אינן רציונליות, אבל אם נרצה להיות כנים למעשה האמונות האלה לא רק שאינן נכונות, הן שקר. האמונות האלה הן שגויות ולא מאפשרות לנו לצאת ממעגל החרדה.

להלן מספר היגדים שיעזרו לכם לזהות מה אמתי ורציונלי. אמרו את המשפטים האלו לעצמכם (למוח) בקול רם:

• אני בוחר להמשיך הלאה. אני פותח את עיני על מנת שאוכל להבחין במה שנכון

• אני בוחר להיות בריא בנפשי

• אני בוחר להאמין המחשבות הרציונליות שלי

• אני בוחר להאמין באמת ולזנוח את המחשבות האוטומטיות השליליות הישנות שלי

ייתכן שהאמונות השליליות שלכם כל כך חזקות שהן לא מאפשרות לכם להבחין באור שבקצה המנהרה. זה בסדר וזה לגמרי נורמלי. גם לי היה קשה להאמין בהתחלה בכל דבר אמתי והגיוני שנוגע לעצמי וליחסי עם העולם. הייתי נגוע במחשבות שליליות כל כך הרבה זמן שהמחשבות נראו לי קבועות ובלתי ניתנות לשינוי. למרבית המזל, הן לא. המוח הוא איבר גמיש. המוח יכול להשתנות. מדענים קוראים לתכונה זו של המוח: "הפלסטיות של המוח".

כדי להשתנות ולהרגיש טוב יותר עליכם לשנות את האמונות שלכם לאמונות נכונות ואמתיות יותר מאלו שאתם מאמינים בהן כרגע. כדי לסייע לתהליך הזה אנחנו יכולים להטיל ספק ולהתעמת עם אמונות היסוד שלנו באמצעות היגדים טעונים רגשית – גישות.

לדוגמה:

למי אכפת?

אז מה?

למה אני חופר בזה?

נמאס לי לעשות פיל מעכבר

יש לי דברים טובים יותר לעשות מלהתעסק בזה.

זה לא כל כך חשוב

היגדים אלו טעונים ברגש. אנחנו יכולים להשתמש בגישות כאלה כדי להילחם בחרדה חברתית.

הנה מספר דוגמאות לשימוש בהיגדים טעונים רגשית:

אם מישהו לא אוהב אותי אני יכול לומר לעצמי: מה אכפת לי? זה בעיה שלו. אני בסדר גמור והוא לא מבין מי ומה אני. זו בעיה שלו והפסד שלו. אם הוא טיפוס כזה שאינו מסוגל להעריך נכונה את אופיו של אדם גם ככה אין לי רצון להכיר אותו.

אז לא עשיתי עבודה מושלמת. אז מה? עדיין הצלחתי הרבה יותר מאחרים. אני יכול לעשות כמיטב יכולתי ולא יותר מכך. אני לא יכול להיות מושלם. אי אפשר שכולם יהיו חברים שלי וגם לא הייתי רוצה להיות חבר של כולם. אז מה אכפת לי? אז מה?

לא עשיתי שום דבר כל כך מוזר או מביך!

האירוע הזה הסתיים. הגיע הזמן להמשיך הלאה.

אז למה אני בעצם ממשיך לחפור בזה? כל מה שעשיתי הוא לשוחח עם מישהו לכמה דקות. אין שום צורך לנתח כל מילה שאמרתי ואין צורך לשחזר את האירוע שוב ושוב. דברים כאלו כבר קרו בעבר ואף אחד מלבדי אפילו לא זוכר אותם.

אין לי צורך לנבור בעבר. אז למה אני עושה את זה? זהו. עבר. המחשבות האלה רק הורסות את חיי. מה אכפת לי. אז מה.

למה בעצם אכפת לי כל כך ממה שאחרים חושבים עלי? יש לי דברים טובים יותר לעשות עם הזמן שלי. אם הם לא אוהבים אותי, חבל. שיהיה להם לבריאות. למה שיהיה לי אכפת לי מדעתם של אחרים.

רציונלית, מה שחשוב זו הדעה שלי על עצמי. אין שום צורך להשתחוות לפני אדם אחר או להתחנן לאהדתו. לא אכפת לי! אז מה!

אז יש לי בעיות בחיים. למי אין? עייפתי מלעשות פיל מעכבר. אין צורך להגדיל את הבעיות שלי מעבר לגודלן האמתי. זה לא כל כך חשוב. לכל אחד בעיות משלו וכל אחד ממשיך בדרכו עם קשייו. גם אני יכול להתגבר על הקשיים שלי ואין שום טעם להיות מתוסכל מכך. אני מוציא דברים מפרופורציה. זה לא כזה עסק גדול.

מין הסתם כבר השתמשתם במשפטים שכאלו בעבר בהקשרים שונים בחייכם, למה שלא תשתמשו באותה הגישה גם בהקשר של חרדה חברתית.

אם אתם סובלים מחרדת ציפייה לגבי אירוע בעתיד – אז מה? זה לא כל כך חשוב! לא מדובר בעניין של חיים ומוות.

עדיף למצוא הסחת דעת כלשהי מאשר להיכנע למערבולת המחשבות האוטומטיות השליליות והדאגה. בסופו של דבר מדובר בשטויות ואין טעם לעסוק בכך. יש לי דברים טובים יותר לעשות מלהאזין לשקרים של המחשבות האוטומטיות השליליות.

אם מה שעשיתי לא מוצא חן בעיני מישהו, אז מה! מה אכפת לי. הם לא מעניינים את התחת שלי. אני יכול לעשות כמיטב יכולתי ולא יותר מכך. הדאגות והחששות מעולם לא עזרו לי. נמאס לי לעשות פיל מעכבר.

נסו לתרגל את רשימת ההיגדים הרשומים כאן, רק על מנת לזכור אותם וללמוד את טון הדיבור הנכון. לאחר חזרה היגדים כאלו יתחילו להופיע באופן טבעי במחשבותיכם.

שימו לב לטון הדיבור – השתמשו בנימה החלטית וישירה כך שהמוח יבין את כוונתכם הרגשית.

כשאתם אומרים "למי אכפת?" או "זה לא כל כך חשוב" – זכרו שהמוח לא רק מבין את המסר אלא גם מפרש את ההיגד ברמה הרגשית. לכן חשוב לשלב את נימת הדיבור הנכונה. אנחנו רוצים להשפיע על המוח בשתי הדרכים – גם מילולית וגם רגשית – שתי הדרכים חשובות על מנת להתקדם.

לאחר תרגול, היגדים אלו יתחילו לצוץ במחשבותיכם גם בסיטואציות אמתיות בחיי היום יום שלכם.

השתמשו במחשבות האלה, חזרו עליהן, והגבירו את עוצמת הרגש הצמודה להן. עם כל חזרה, תתחזקנה המחשבות והרגשות הצמודות להן.