האהבה הראשונה - איימיש

Post date: May 30, 2011 10:21:57 PM

אני רוצה לשתף ברגשות וזיכרונות מתקופת הנערות אולי זה יעזור לי להשתחרר קצת.

אז מדובר בסיפור אהבה הראשון והאחרון שלי ואני תקוע איתו עד היום באופן שאני מתנהג. הייתי ילד ביישן ולא הרגשתי שאני שייך לחברה ולמשפחה וזה קשה כי גדלתי ביישוב קטן ואף אחד לא הבין מה קורה איתי ולמה אני שותק ולא מתקרב למרות שמסביבי דווקא אהבו אותי, אבל החרדה הרחיקה אותי וזה היה בשבילי אסון, לא השתתפתי במשחקי החברה ולא פיתחתי יכולות חברתיות וכך עד שמתרגלים להיות לבד ובמועקה. וכאן מגיעה הנערה, שגרה כמה בתים ממני וההורים שלי היו חברים טובים של משפחתה, גדלנו באותם מסגרות בתנועה, בבית ספר, אני עם החרדות שלי והיא רגילה, אהבתי אותה מאוד, לא בילדות, מגיל 12 והלאה נראה לי אבל לא הייתי מסוגל לדבר איתה הרבה והיא לא ניסתה וחבל שלא, רציתי ופשוט לא יכולתי, לא ידעתי למה וזה שיגע אותי. ככול שאהבתי אותה יותר כך התרחקתי יותר וזה מאוד אופייני לי לברוח במקום להתמודד אבל החרדה תפסה אותי חזק כאילו היא הגיע מאיזה כוכב אחר בלתי נגישה בשבילי. פגשתי באחת הפעולות משהי שממש הייתה דומה לה ואיתה הייתי בקשר, אחת מהשבט שסיפרתי לה על כך אמרה לי "אז אתה ממש אוהב אותה" ולא הבנתי אז את המצב, ממש טיפשי מצידי!

בגיל מאוחר יותר היא עברה ליישוב אחר אבל לא הפסקתי לחשוב עליה ולא עברתי את המחסום הזה להתקשר או להיפגש, זה היה פחד גדול שכזה, פחד שנותר עד היום מלהתקרב למצב אינטימי, לדבר ולרצות פשוט לאהוב בלי להתבייש ברגש הזה. אז נשארתי עם אותם רגשות עד היום ואני יורד עדיין על עצמי ולא סולח על מה שקרה באובססיביות טיפשית כי אולי זה היה יכול להיות סיפור אהבה גדול.

אופי החיים שלי וחוסר בחיי רגש וידידות עם בחורה השפיעו עלי חזק, הרגשתי בלי "גב רגשי" בצבא, בלימודים ובעבודה, אילו רק היה לי קשר ואילו לא הייתה לי חרדה אז...

אני יודע שאני לא צריך לחשוב על זה וזה לא יעזור לי ואני צריך ללכת לטיפול, וזה יותר מדי רומנטי, אולי דמיוני, וסה"כ אהבת נעורים כמו שיש לרבים, אבל מה לעשות שסיפור האהבה הזה שקוע עמוק בתוכי ותחושת ההחמצה של ידידות וחברות חזקה כל כך שזה השפיע עלי במשך שנים בדיכאון מסוים ופסיביות כי לעולם אני לא אוכל לחזור ולהכיר את הבחורה.

היום במבט יותר עמוק נראה לי שהחרדה משחקת תפקיד מרכזי בסיפור שלי וגרמה לי להקצין מצבים בלי יכולת להתמודד, וכאילו אני לא אוכל למצוא עוד אהבה וזה הסוף ואם לא הצלחתי להתקרב אז לעולם לא אוכל.

עד היום נראה לי שהרגשות הציפו אותי ולא חשבתי ולא ניסיתי אחרת, אני מתפלל שאני ישתנה.

איימיש