שלושה עורבים
הדודאים וסוזן ופראן
מילים: יעקב שבתאי
לחן: עממי
שלושה עורבים על עץ ישבו,
דורי דורי דורי דו.
שחורים משחור שלשתם היו,
דורי דו.
לשני רעיו אמר אחד:
היכן בבוקר זה נסעד?
דורי דו דרי דרי דרי דו דו.
שדה ירוק אי שם ישן,
דורי דורי דורי דו.
אביר הרוג עוטה מגן,
דורי דו.
כלביו רובצים מרגלותיו,
מכל משמר לשמור עליו.
דורי דו דרי דרי דרי דו דו.
הנץ יחוג על אדוניו,
דורי דורי דורי דו.
לבל שום עוף אליו יקרב,
דורי דו.
ואז תרד תבוא עלמה,
את בנו נושאת היא ברחמה.
דורי דו דרי דרי דרי דו דו.
ראשו שותת הדם זקפה,
דורי דורי דורי דו.
ואודם פצע היא נשקה,
דורי דו.
היא על גבה נשאה אותו,
באופל בור קברה אותו.
דורי דו דרי דרי דרי דו דו.
קברה אותו לפני זריחה,
דורי דורי דורי דו.
ומתה טרם ערב בא.
דורי דו.
אשרי האיש שבחלקו,
כלבים ונץ ואישה כזאת.
דורי דו דרי דרי דרי דו דו.