מילים: ירון לונדון
לחן: נורית הירשבואי נמלט מן האספלט ומן הערים המקומטות בואי נמלט אל הלגונות השקטות בואי לאילת לאילת בבירת השמש מנומש בנמש למול הרקיעים נחטוף תנומה והרוח שיישוב ישיאנו לא לחשוב על מאומה עצומי עיניים נמלט בשניים
למים אל גני האלמוגים
בין כחול לבין ירוק
את בגדי הים נזרוק
נשליך אותם אל הגלים
בואי נמלט מן האספלט...
בשיער פרוע
שפרע הרוח
אני סרוח לי כמו לטאה
כמו דולפין אשר נפלט
מעמקי מפרץ אילת
כמו הפתעה
תנו לי רק חודשיים
על המגלשיים
ועל גלי המים לא אמעד
בין ירוק לבין כחול
בן אדם אני יכול
אני יכול לחיות לעד
בואי נמלט מן האספלט...
בואי נגלה את
מחוזות הפלא
ואת הקסם שבמפרצים
כמו קולומבוס כך פתאום
בספינה קלת חרטום
של מפרשים
אם הפעם באת
שוב תשוב אילתה
כי בכשפים היא אחוזה העיר
ומכושף הוא המחבוא
ואתה אליו תבוא
תבוא אליו יותר צעיר
בואי נמלט מן האספלט...