סוויטה רומנטית

בתקופה הקלאסית נעלמה סוויטת מחולות החצר כז'אנר קונצרטנטי.

במקומה שבה והופיעה סוויטה בתקופה הרומנטית במשמעות חדשה: הייתה עתה רצף קטעים היוצרים סיפור, והביאה אל בימת הקונצרטים תמצית של יצירה דרמטית אהובה – בלט או אופרה.

הסוויטות המפורסמות ביותר היו סיפורי הבלטים של צ'ייקובסקי – "אגם הברבורים", "מפצח האגוזים" ו"היפיפייה הנמה".הרומנטיקה אכן היתה תקופה שהחשיבה את הסיפור על פני המבניות.

סוויטה בתוך סוויטה

בתוך הבלטים היו משולבים מופעי ריקודים עממיים (בהם גם ריקודי סוויטה בארוקית), אשר יצרו סוויטה בתוך סוויטה. דרך ריקודי העמים ניתן ביטוי לנושא הלאומיות בבלטים. המוסיקה נכתבה בסגנון פולקלוריסטי, והשתמשו בתלבושות מסורתיות שהבליטו את הלאומיות באופן יותר חד.

היפיפייה הנמה

האגדה המפורסמת על היפהפייה הנמה, בלבוש מוסיקלי-דרמטי, בונה את מהלך הסיפור מקטעים תזמורתיים רבים, שכל אחד מהם מתאר התפתחות או דמות חדשה שנכנסת אל הסיפור. לאחר הפתיחה, שמציגה ע"י נושאים מוסיקליים מיוחדים את הדמויות המרכזיות; מופיע ואלס הנשף להולדת הנסיכה; כניסת הפיות הטובות; וכו'. כל קטע מצייר בצלילים, באופן חי וצבעוני את תכונות הדמות או אווירת האירוע.

אגם הברבורים

ריקוד ספרדי

ריקוד במשקל משולש, לתזמורת סימפונית עם תוף מרים וקסטנייטות. לכל אורכו מופיעה בו תבנית קצבית חוזרת. הניגודים בדינמיקה חזקים, המפעם "אנרגטי - לא יותר מדי" (Allegro non troppo). המלודיה מתפרסת על מנעד רחב. יש שימוש בסטקטו - בתבנית החוזרת, ובמנגינה בכלי הנשיפה מעץ, ובלגטו - כשהמנגינה בכלי הקשת.

צ'ארדאש

ריקוד הונגרי במשקל זוגי, לתזמורת סימפונית. חלקו הראשון במפעם איטי, מלא גאווה ויומרה - מורכב מצעדים עם הרמות רגליים. חלקו השני במפעם מהיר מאוד - קופצני, מלא שמחת חיים ועליז. בשני החלקים ישנן סינקופות רבות, שאופייניות לשפה ולמקצבים ההונגריים.

ריקוד נפוליטני

ריקוד איטלקי במשקל מרובע, לתזמורת סימפונית. לאורך חלקו הראשון מופיעה תבנית חוזרת בנגינת חצוצרה סולנית. בחלקו השני התבנית נעלמת. בדינמיקה ישנו קרשנדו תזמורתי, שמגיע לשיא בקטע הסיום. המפעם אנרגטי מתון (Allegro moderato).

המלודיה מתפרסת על מנעד רחב כשלאורך הריקוד יש שימוש גם בסטקטו וגם בלגטו.

מזורקה

ריקוד פולני כפרי, שנרקד בנעלי עקב ומגפיים ולכן נשמעות בו רקיעות על הרצפה. לריקוד אופי קצבי, קופצני ומלא מרץ וחיים, במשקל משולש. המפעם יכול לנוע מבינוני עד מהיר.חלקו הראשון חגיגי, מלא חיים, בדינמיקה חזקה, כל התזמורת הסימפונית מנגנת. חלקו השני הרבה יותר עדין, אוורירי, שקט למדי, מנגנים כלי נשיפה מעץ וכלי קשת.

מפצח האגוזים

ריקוד סיני

ריקוד "התה" הוא במשקל מרובע, במפעם אנרגטי מתון (Allegro moderato), מתוזמר לכלי קשת, כלי נשיפה מעץ עם חליל סולן, ופעמונים. לכל אורך הריקוד מופיעה תבנית חוזרת. הריקוד קליל, קופצני, מהיר ועליז, מבוצע בסטקטו. בדינמיקה אין ניגודים והמלודיה במנעד מאוד גבוה של החליל.

ריקוד רוסי

ריקוד "טרפק" במשקל זוגי, לתזמורת סימפונית מלאה, במפעם "חי" מהיר מאוד (Molto vivace), הדינמיקה מלאה בניגודים, והמקצבים מלאי סינקופות. הריקוד מלא שמחת חיים, מבוצע במגפיים וכובע מיוחד בשם "קוקושניק" לבנות. הרבה מאוד תנועות לקוחות מה"טרפק" העממי המקורי.

חדר בריחה

הקולאז' שנובע מהסוויטה הרומנטית

קולאז' (מצרפתית: הֶדְבֵּק) הוא אמנות החיבור של גזרי יצירות קיימות, עם חומרים טבעיים או מלאכותיים, כדי למסור אמירה אישית מסוימת של יוצר החיבור. השימוש בקולאז' במחול ובמוסיקה נעשה במאה ה-20 כהמשך והרחבה של התפתחות הסוויטה.

כוריאוגרפים יוזמים עבור עבודותיהם יצירה מוסיקלית שהם שותפים לה כעורכים, יחד עם יוצרי מוסיקות שונות (קונצרטנטית, רוק, ג'אז, אתנית וכו'). ביצירה יש מגוון התחברויות של מוסיקות מכל התקופות והמקומות, יחד עם סאונד-אפקטים, דיבורים ודומיות... היצירה מתקבלת כרצף של קטעים (ו/או שברירים) שהיא החלופה העכשווית של סוויטה.

משימה: חשבו על יצירת מחול שאתן מכירות שעושה שימוש בקולאז' מוזיקלי.

שלחו את הקישור ליצירה בקבוצת הוואטסאפ וכתבו בקצרה מדוע בחרתם בה.

דוגמה ליצירות בהן יש שימוש בקולאז'