סוויטה בארוקית

הסוויטה יצרה קשר טבעי ואמיץ בין מוסיקה קונצרטנטית למחול

בימה"ב ה"אסטמפי" מגיע מן הכפר לארמון, ומתעדן כנושא לווריאציות.

ברנסנס מתחלף ה"אסטמפי" ב"באס-דאנס" ונוצר הצמד פאוואן-גליארד' למעשה – ראשית היווצרות סוויטה

בתקופת הבארוק (ראשית מאה 17 – אמצע מאה 18) מתגבשת הסוויטה

מצרפתית: מַעֲקוֹבֶת (עוקב = en suite)

הסוויטה היא מחרוזת מחולות-ארמון המבוססת על שני עקרונות:

א. עקרון הניגודים בין מחולות עוקבים (כל מחול מנוגד לקודמו ולבא אחריו באחד או יותר מהמאפיינים: משקל, מפעם, אופי, מקור – אצילי או עממי, ארץ מוצא, תבניות מלודיות ו/או קצביות אופייניות)

ב. עקרון מבנה המחרוזת מריקודי חובה וריקודי רשות. רוב הסוויטות הבארוקיות כוללות 4 ריקודי חובה, אשר מופיעים בהן כסדרם (עם או בלי קטע פתיחה לפניהם, שאינו ריקוד). בין הריקוד ה-3 ל-4, יכול המלחין לשבץ אחד או יותר מבין ריקודי הרשות הרבים הקיימים.

4 ריקודי החובה הם:

* אָלֶמַנְד: ריקוד גרמני (בצרפתית: Allemande = גרמני)

משקל: זוגי, אופי: איטי/רציני/כבד, מפעם: מתון, איטי למדי.

•קוּרַנְט: ריקוד צרפתי (בצרפתית: Courante= בריצה)

משקל: משולש, אופי: קפיצות/ריצות/פנטומימה, מפעם: מהיר למדי.

•סָרָבַּנְד: ריקוד ספרדי (מוצאו מן המזרח לאמריקה ולספרד...)

משקל: משולש, אופי: איטי, שירתי, מפעם: איטי.

•גִ'יג: ריקוד אנגלי-סקוטי (שמו כשם כינור עממי-כפרי) משקל: זוגי עם חלוקת פעמות ל-3, אופי: זריז, סוחף טמפו: מהיר.

אלמנד

אלמנד הוא ריקוד חגיגי, ממוצא גרמני-אצילי, שפותח את הסוויטה (מיד בתחילתה או לאחר קטע פתיחה). הוא נרקד כתהלוכת זוגות עם הרבה חילופי מקומות והחזקות ידיים בין בני הזוג הרוקדים, על כן הוא ריקוד שקט יחסית ומתון, במשקל זוגי של הליכה.

קוראנט

קוּרָנְט הוא ריקוד צרפתי אצילי. הריקוד מבוסס על סצינת חיזור בין בני זוג שממוקמים בתחילתו בפינות נגדיות של החדר ובמהלכו הגבר מתקרב אל בת זוגו בצעדי ריצה קלים (כשם הריקוד "בריצה"), ועמֵל להזמין אותה במחוות שונות להצטרף אליו לריקוד עד שהיא "מתרצה" ו"מסכימה" לרקוד איתו. על כן אופיו של הריקוד קליל ומשחקי, והוא מהיר למדי, במשקל משולש.

סרבאנד

הסרבנד הוא ריקוד עממי שהגיע לספרד מפנמה, ומוצאו הקדום כנראה מפרס.

במקורו העממי היה ריקוד מהיר ופרוע למדי, אך בחצרות האצולה התעדן והיה לריקוד האיטי והרציני בסוויטה, במשקל משולש, עם הטעמה על הפעמה השניה, שיוצרת בו סינקופה.

הסרבנד הוא ריקוד חושני מפלרטט, שזוכה תמיד למנגינה היפה בסוויטה.

ריקודי רשות

בין הסרבנד לג'יג, יכלו מלחיני הסוויטות לשבץ אחד או יותר ממחולות הרשות הרבים שהיו מקובלים בתקופת הבארוק באירופה. אופיו המיוחד של כל אחד מהריקודים הללו מקרין על הסוויטה כולה. לכן, בחירתו של מלחין בריקודי הרשות היתה משמעותית מאוד לגבי אופיה של הסוויטה.

למשל:

מינואט

מְנוּאֶט הוא מחול כפרי צרפתי שהובא במאה ה-17 לארמונו של לואי ה-14. שמו נגזר מן המלה menu בצרפתית: זעיר, ומתייחס לצעדים הקטנים של הריקוד. משקלו משולש, מהירותו מתונה ואופיו אלגנטי וקל, שופע קידות וגינוני חן, אשר הקנו לו מעמד כסמל האצולה בכל רחבי אירופה.

מאפייני ריקודי הסויטה

רשמי במחברת עבור כל ריקוד- שם הריקוד, משמעות השם, מקור, משקל, מהירות ואופי.

חדר בריחה- גוליאמו בארץ הבארוק

* המידע בפרק זה מבוסס על הרצאתה של גברת גליה רגב