"חברם! ישנן עתים ומשתדל אדם להשקיף על חייו וחיי הסובב אותו מהצד. ברגעים אלו, נראה לנו כי הסך הכל החברתי והאידאולוגי חסר אצלנו והן זה יסוד שבלעדיו נשמטת הקרקע מתחת רגלינו. בכל זאת, בהסתכלנו עמוק יותר ולאחר בדיקה יסודית, רואים אנו, או יותר נכון מרגישים, את הגרעין שבגרעיננו שיוכל להוות נושא חזק להקמת מפעל התיישבותי. לנו, דרוש נושא חברתי חזק היודע כי לא די לו בהכרה מעמדית בהירה, אלא היודע לבנות את הארץ ולקוממה, אשר ידע לבנות משק לעם ולעצמו - נושא חברתי שידע בלעדיו לבנות ולהבנות. עוד לא הגענו למה שאנו רוצים להגיע בחיים החברתיים, גופנו מחולק כיום לכמה אברים ובתוכו ישנה עוד נין גאווה של גוף אחד כלפי השני.

מי האשם בכך? איננו יודעות אם חשוב לדבר על אשמה, אבל האשמה נמצאת וזהו הגורם המפריע להתקרבות. אם כן, מהם הדברים החסרים לנו? חסר הוי משותף, אי הכרות וכל אלה, מראים את השפעתם.

על כל פרט בחברה, מוטל התפקיד להוות חלק בלתי נפרד בחברה. על אף כל התנאים הקשים אשר אנו נתונים בהם, כל משבר אשר נעבור עליו, יגבש את החברה. אך אם כל אחד ואחד מאתנו לא ידע לתת את ההוי האמיתי הדרוש, תהרס החברה כולה כי "הפטיש מחשל את הפלדה ומנפץ את הזכוכית" .