אביו יליד הארץ, התחנך במקווה-ישראל ולאחר השתלמות בחו"ל, חזר לביה"ס כמורה ואגרונום מומחה לגידול גפנים. אמו שימשה כמורה בבי"ס עממי.

למד בבית-החינוך לילדי עובדים בחולון ובתום לימודיו עבר לגימנסיה "הרצליה" בת"א. "היה מלבב בפשטותו ובתום ליבו", מעיד עליו אחד ממוריו, "בעל שכל ישר והגיון נוקב ומעמיק מתמיד בלימודיו ואינו מעבד טיפה מהם. מתאווה לדעת". לא הסתגר בעולם ההלכה, כספורטאי, היה בנבחרת כדור-יד של כיתתו ושש לכל יום של חג"ם (חינוך גופני מורחב - מעין הכשרה טרום צבאית). הצטיין בלימודי הטבע ויחד עם זה היה בעל כשרון ספרותי. שאף להגשמה חלוצית, שנא את המלחמה והאמין בעולם טוב יותר בעתיד, עולם סוציאליסטי. היה מגיל 12 בגדנ"ע ואח"כ כאיש חי"ש, היה חוזר ואומר: אני מוכן למסור את כל היקר לי ואף את חיי כדי להבטיח קיום לעם המעונה הבונה את מולדתו, כדי להציל את חיי מאות האלפים שרידי ההשמדה העתידים לעלות ארצה. בארץ ישראל, לא נובל כצאן לטבח ע"י פראי העמים המוסלמים כפי שקרה באירופה הנאצית". בחורף תש"ח, בשנתו האחרונה בגימנסיה, שרת בשירות הקשר של ה"הגנה". לפני חג הפסח תש"ח, סיים לימודיו בהצטיינות יצא עם קבוצת נוער מקוואי להכשרה בקבוצת גבע שבעמק יזרעאל. במאי, יצאה הקבוצה לאימונים בגליל המערבי וצורפה לאחד מגדודי הפלמ"ח. לפני מבצע "דני", השתתף בקרב מלכיה.