מידע סביבתי חופשי?
בדו"ח הראשון דיווחנו על הקשיים, החסמים והסרבול הכרוכים בהשגת מידע סביבתי מרשויות הסביבה במדינה, וניתן להיווכח בהם מקריאת הפרק תהליך איסוף המידע בדו"ח הראשון. בינתיים, נכנסו לתוקף ב־4 בספטמבר 2010 תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), התשס"ט- 2009 (להלן: התקנות). תקנות אלו חלות על כל הרשויות הציבוריות במדינה, ועל 58 רשויות מקומיות. ממרץ 2012 ואילך הן יחולו על כלל הרשויות המקומיות.
בהקשר זה ראויה במיוחד להערכה ההיערכות של המשרד להגנת הסביבה לקראת התקנות, חודשים רבים לפני כניסתן לתוקף. נכון להיום, המשרד להגנת הסביבה הוא הרשות היחידה שנערכה בצורה מקיפה לכך, ואף הקצתה לכך חלק מיוחד באתר שלה לפרסום הנתונים שיש בידה באינטרנט. כל אזרח יכול כיום להיכנס לאתר ולראותנתונים על בדיקות, דיגומים, סיורים ומדידות שונים שנעשו באזור מגוריו.
אולם רוב הרשויות המקומיות עדיין מסתירות מידע סביבתי מהציבור ואינן ממלאות את הוראות חוק חופש המידע והתקנות שהותקנו על פיו.
איגודי הערים לאיכות הסביבה, הגופים שמאגדים חלק גדול מהמידע הסביבתי במדינה, נמצאים במצב גרוע יותר מהיבט של מילוי הוראות החוק, ורובם המוחלט לא מינו עד היום ממונה על החוק, ואף אחד מהם עדיין אינו מפרסם מידע מלא על פי התקנות.[1]
אמנם חלק ניכר מהרשויות המקומיות ומהאיגודים מפרסמים מידע סביבתי כללי, מידע על אודות פעילויות סביבתיות שהם עושים, ולפעמים אף קישורים למידע באתר המשרד להגנת הסביבה או לאתרים אחרים, אולם הם עדיין אינם מפרסמים את המידע המחויב על פי התקנות החדשות.
גם משרדי הממשלה האחרים שבדקנו את אתריהם: משרד הבריאות, משרד החקלאות ומשרד התמ"ת, שככל משרדי הממשלה חייבים לפרסם מידע עפ"י התקנות, עדיין אינם עושים זאת.
גם לקראת כניסתו לתוקף של חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 בינואר 2011 נערך המשרד להגנת הסביבה בצורה מרשימה במישור התקינה, יישום החוק ופרסום נתונים לציבור. המשרד הקים אתר נפרד לפרסוםהנתונים הקשורים לחוק וליישומו.
אזרח הרוצה לדעת נתונים על מפעל שנמצא באזור מגוריו, יכול להיכנס לאתר המשרד להגנת הסביבה, לראות את תנאי הרישיון (בתחום איכות האוויר) של המפעל במערכת רישיונות והיתרים וגם למצוא נתונים על פליטות לאוויר של מפעלים על ידי כניסה למערכת נתוני פליטות.
אין ספק שאנחנו עדים בשנה האחרונה לשיפור ענק בכל הקשור לפרסום מידע סביבתי. אולם רק לאחר שכל רשויות האכיפה יפעלו על פי התקנות ויפרסמו מידע מלא, ולאחר שיהיה שיפור דומה גם בנוגע ליתר המידע הסביבתי [2] ולא רק בתחום איכות האוויר – נוכל לציין בסיפוק שהמהפכה כבר כאן.
שיתוף הפעולה של המפעלים והרשויות המקומיות
בעבודתנו הממושכת על ממצאי הדו"ח הנוכחי, זכינו לשיתוף פעולה חיובי מצד חלק גדול מהמפעלים. להבדיל מהדו"ח הראשון, המפעלים שפנינו אליהם לא נרתעו מהפנייה, וברוב המקרים הראו נכונות לחשוףאת המידע ברשותם, לעתים במלואו ולעתים בחלקו.
מתוך 22 המפעלים שבדו"ח, 13 מפעלים שיתפו פעולה באופן מלא/חלקי עם העמותה. שיתוף הפעולה כלל פגישות, סיורים במפעלים, מסירת מידע, התכתבויות וכיוצא באלה.
אשר לרשויות המקומיות שבתחומן נמצאים המפעלים: יישום חוק חופש המידע ברוב הרשויות עדיין בעייתי. אמנם היה שיפור ביחסן של חלק מהרשויות לבקשות שלנו לקבלת מידע על המפעלים, אבל ברוב המקרים המצב הוא שהרשות אינה מחזיקה ברוב המידע הרלוונטי ליישום תנאי רישיון העסק של המפעל, או שאינה מוכנה למסור אותו לאזרחים או לגופים כמו העמותה. להלן פירוט של תגובות הרשויות המקומיות לבקשות על פי חוק חופש המידע למידע על מפעלים שבדו"ח זה:
המידע שעליו הסתמך הדו"ח
לאור האמור, שיטת איסוף המידע לדו"ח השני הייתה שונה מעט. חלק מהמידע נתבקש מאיגוד ערים גליל מערבי כבר בשלב איסוף המידע לדו"ח הראשון. בעקבות ההתערבות של הקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית של אוניברסיטת בר אילן, קיבלנו את המידע בשלב מאוחר, רק בינואר 2010.
חלק נוסף מהמידע התקבל מהרשויות המקומיות, כפי שפורט לעיל, וחלק גדול נוסף התקבל מהמפעלים הנבדקים עצמם, בעקבות פנייה ראשונית לקבלת מידע ופנייה שנייה לקבלת תגובתם על חוות הדעת.
התגובה של כל מפעל ומפעל מובאת בשלמותה וכפי שנמסרה מהנהלת המפעל, בשינויי עריכה קלים, בדפי המפעלים.
בחודשים האחרונים מצאנו מידע נוסף שהתפרסם באתר המשרד להגנת הסביבה וגם הוא נכנס לרשימת המידע שנותח.
נבהיר שוב כי המונח "מידע" בדו"ח זה מתייחס ל"מידע" שקיבלנו על המפעלים, והוא המידע אשר חוות דעת זו מסתמכת עליו. ייתכן שבפועל קיים מידע נוסף ו/או מידע מעודכן יותר ו/או שונה, שלא נמסר לעמותה מסיבות שונות שאינן תלויות בה.
בכל הקשור לקבלת מידע עפ"י החוק (במסלול הרגיל של הגשת בקשה למידע), הרי מאז כניסת התקנות לתוקף, מבקש המידע יכול לקבל את המידע המבוקש מהמשרד להגנת הסביבה במייל אלקטרוני, בשונה מהמצב הקודם שהיה כרוך בשימוש בכמות נייר גדולה ומשלוח בדואר רגיל.
המידע שהתבקש הוא:
1. התנאים לרישיון עסק של כל מפעל.
2. תוצאות בדיקות סביבתיות, מהשנתיים האחרונות לפני הגשת הבקשה, המתחייבות על פי התנאים ברישיון העסק.
מאחר שתהליך איסוף המידע ארך תקופה ארוכה, מאז שנת 2006, מועד תחילת העבודה על הדו"ח הראשון, המידע המוצג כאן מתייחס לטווח משתנה של שנים בין שנת 2006 לשנת 2010.
[1] על פי סקר של העמותה מדצמבר 2010.
[2] על פי התקנות, על הרשויות הנ"ל לפרסם מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה ותוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה שלא ברשות היחיד. דוגמאות למידע מהסוג הזה: תוצאות ניטור אוויר, תוצאות דיגומי מי שתייה, תוצאות דיגומים ממפעלי תעשייה (אוויר ושפכים), תוצאות מדידות קרינה, רעש וריח במקומות ציבוריים, תוצאות דיגומים של קולחים ממכוני טיהור שפכים, תוצאות דיגומי מי השקיה, נתונים על אתרי פסולת פיראטיים ועל שריפות פסולת.