Embedded Files
מיקום: קיבוץ עין המפרץ
מהות העסק: ייצור אריזות קרטון
סיווג: B
מנכ"ל: תובל צור
רשות מקומית: מוא"ז מטה אשר
בעלים: קיבוץ עין המפרץ
חברת י.מ.א. נוסדה בשנת 1963 ועוסקת בייצור ושיווק של מוצרי אריזה מקרטון גלי לצרכים תעשייתיים וחקלאיים. י.מ.א. מחזיקה 25% מנתח השוק לאריזות מקרטון גלי בארץ. מפעל י.מ.א. מעסיק 270 עובדים והשטח הכולל של מתחם המפעל הוא 46 דונם. לחברה יש שתי חברות בת בדרום הארץ העוסקות בייצור אריזות ומוצרי חקלאות.
בבדיקה שעשינו הסתמכנו על המסמכים האלה:
1. תנאי רישיון עסק מתאריך 7.9.08, וכן תנאים מתאריך 31.5.04, ואישור הקלה בערך נתרן מתאריך 1.3.09.
2. תוצאות בדיקות מתאריכים שונים, כמפורט בטבלת פירוט הבדיקות
ניתוח הממצאים
התאמת התנאים ברישיון העסק לתקנים ישראליים
תקן פליטות לאוויר מדוד קיטור: התנאים מתאימים לתקן איגוד גליל מערבי חוץ מהתנאים לגבי תחמוצות גופרית. התנאים מאפשרים ריכוז של 1700 מ"ג/מ"ק לעומת 850 המותרים בתקן.[1]
תקן פליטות לאוויר מקו ההדפסה: לא נדרש, אף שתנאי המסגרת של המשרד להגנת הסביבה לבתי דפוס, דורשים ניטור פליטות לאוויר (במפעל יש פעולות דפוס). לדעתנו, אם אין מקורות פליטה נקודתיים, צריך לפחות לדגום את חלל הייצור, או את איכות האוויר בסביבת המפעל.
שפכים: התנאים מקובלים. מתאימים לתקנים ישראליים כמפורט בטבלה המצורפת. יוצא דופן הוא הריכוז המותר של 1000 מ"ג/ל' של TSS, לעומת ריכוז של 30 בתקנות המים (מניעת זיהום מים)(מתכות ומזהמים אחרים), התשס"א-2000. הפעילות במפעל כוללת צביעה, השחזה וציפוי ומתאימה למהות התקן הנ"ל שדורש TSS של 30 ולא 1000 מ"ג/ל'. על פניו, אין הצדקה להקלה.
נוסף על כך, לבקשת המפעל, אישר המשרד להגנת הסביבה הקלה בריכוז נתרן מ-230 מ"ג/ל', ל- 600 מ"ג/ל' בין מאי 2009 לספטמבר 2009, ו- 900 מ"ג/ל' בין אוקטובר 2009 למאי 2010.
ההקלה בתוקף לשנה אחת בלבד. המפעל לא נדרש לעמוד בלוח זמנים מחייב לנקיטת פעולות לצמצום ריכוזי הנתרן.
התאמה לתקנים בינלאומיים
אוויר: אינו מתאים לדרישות חוק אוויר נקי. תקן TALUFT2002 מחמיר פי שתיים ושלוש מהפרמטרים הנדרשים בתנאים.
שפכים: התנאים מתאימים לכל הפרמטרים של ה-BAT חוץ מהתקן לגבי TSS שדורש 5-30 מ"ג/ל חלקיקים לעומת 1000 בתנאים.
עמידה בתקנים
אויר:
2009: התוצאות (בשתי הבדיקות) היו תקינות, למעט חריגה אחת ב- NO2 ב- (41%).
2010 : התוצאות בארובה אחת היו תקינות למעט חריגה ב-NOX ב- (38%).
שפכים
2008 : חריגות בנתרן של 125%, חריגה של 500% בשומנים, חריגה של 32% בכלל מוצקים מרחפים, חריגה של 188% ב-COD.
2009 : חריגות בנתרן של עד 155% מהתקן המקורי בתנאים, אולם חריגה זו מתאפשרת על פי ההקלה שניתנה למפעל ב-1.3.2009.
תדירות הבדיקות
אוויר
2009 : מצאנו 2 בדיקות. הדרישה לשנים 2008-9 מולאה.
2010: מצאנו בדיקה אחת, כנדרש.
שפכים
2008 : מצאנו 2 בדיקות מתוך 3 שנדרשו.
2009 : מצאנו 3 בדיקות מתוך 6 שנדרשו.
שפכים - השוואת תקנים
* BAT, surface treatment of metals and plastics, p. 456
* BAT, surface treatment of metals and plastics, p.vi*
פליטה דודי קיטור– השוואת תקנים
שיתוף פעולה מטעם הנהלת המפעל
הנהלת המפעל שיתפה פעולה ושלחה חלק מהבדיקות המופיעות בדו"ח זה.
תגובת המפעל:
· תקן מוצקים מרחפים (TSS) בשפכים. ההקלה מוצדקת. כוונת התקנות TSS להתייחס למפעלים העוסקים בטיפולי פני שטח (מתכות כבדות) ושבין יתר התהליכים במפעל מבצעים צביעה. ברור כי אין הכוונה למפעל העוסק באריזות קרטון שבין היתר מבצע הדפס על האריזות. ה-TSS בשפכי המפעל רובו ככולו מורכב מחומרים אורגניים (דבק עמילן) שאינם מזיקים.
· ריכוזי נתרן – הקלה. מקור הנתרן בשפכי המפעל הינו מי נקז דוד הקיטור. הנתרן אינו מרכיב שמוסף לתהליך, אלא מרכיב שנמצא במי הרשת ורמתו עולה בשל התאיידות המים בדוד הקיטור והתרכזות כל החומרים המצויים במים. לא קיימת כיום טכנולוגיה אחרת זמינה וישימה כלכלית.
· ההדפסה בימא היא עם צבעי מים הנספגים בנייר ובלתי נדיפים.
· הגדרת בית הדפוס מטעה למרות פעולות ההדפסה. אלו צבעי מים בלתי נדיפים הנספגים בנייר. מבחינת הסביבה, אין הבדל בין ההדפסה בימא לפעילות שגרתית בגן ילדים, עם צבעי מים.
· ריכוז הנתרן לא ישתנה גם בעתיד, בגלל השימוש בדוד קיטור החיוני לתהליך היצור. אי הארכת האישור נובעת מאיחור בבקשת החידוש. הנושא מונח וממתין זה מכבר, לטיפול המשרד להגנת הסביבה.
חיים פרי, מנהל
_____________________________
טבלה מס' 1 פירוט הבדיקות שנתקבלו לעומת הדרישות בתנאי הרישיון של המפעלים
המשרד = המשרד להגנת הסביבה איגוד = איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי
טבלה מס' 2 אחוזי החריגות מהתקן המותר בכל הבדיקות
[1] לשם השוואה: בצינורות המזרח התיכון ומחלבות שטראוס נדרש תקן 35 מ"ג/מ"ק.
[2] תקנות המים (מניעת זיהום מים)(מתכות ומזהמים אחרים) התשס"א-2000
תקנות רישוי עסקים (ריכוז מלחים בשפכים תעשייתיים) התשס"ג-2003
חוק עזר לדוגמה לרשויות מקומיות (הזרמת שפכי תעשיה למערכת ביוב), התשמ"ב-1981
[3] חוק עזר לאיגוד ערים לאיכות הסביבה (מניעת זיהום אויר) התשנ''ה-1995
[4]הגשנו בקשות לקבלת בדיקות מהשנים 2008-9. בפועל קיבלנו בחלק מהמפעלים גם ל-2010.
Page updated
Google Sites
Report abuse