האם כיום ניתן לקבל מידע בצורה קלה יותר?
השגת המידע הנוגע למפעלים בדו"ח הראשון הייתה קשה מאוד, כפי שניתן להיווכח מקריאה בפרק תהליך איסוף המידע של הדו"ח הראשון.
בדקנו, לגבי המפעלים של הדו"ח הראשון בלבד, איזה מידע פורסם עליהם בעקבות כניסת תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), התשס"ט-2009 (להלן: התקנות) לתוקף ב-4 בספטמבר 2010.
האתרים שנבדקו:
אתר המשרד להגנת הסביבה, אתר איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי, אתר עיריית כרמיאל, אתר המועצה האזורית משגב, (שלגביהם התקנות כבר בתוקף). כמו כן נבדקו אתרי הרשויות המקומיות שיצוינו להלן, אף שהתקנות יחולו עליהן רק במרץ 2012:
אתר עיריית נהריה, אתר מועצה מקומית שלומי, אתר המועצה האזורית מטה אשר ואתר המועצה האזורית מעלה יוסף.
תוצאות
פרסום תנאי רישיון העסק: ניתן למצוא פרסום באינטרנט של תנאי רישיון העסק של 5 מתוך 25 המפעלים שנבדקו (לא תמיד יש חובה לפרסם אותם).
תוצאות דיגומים:
אתר המשרד להגנת הסביבה: מצאנו באתר זה תוצאות דיגומים של 7 מתוך 25 המפעלים.
אתר איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי: לא מצאנו באתר זה פרסום של מידע סביבתי עפ"י התקנות. יש בו קישור לאתר המשרד להגנת הסביבה. האיגוד גם העלה לאתר בינואר 2011 מסמך סיכום פעילות 2010 של איגוד ערים גליל מערבי ובו יש, בין היתר, מידע על כמה מפעלים בתחום שיפוט האיגוד.
אתר עיריית כרמיאל: מצאנו באתר זה מידע סביבתי על מפעל אחד מתוך חמשת המפעלים מכרמיאל (תוצאת דיגום אחד).
אתר המועצה האזורית משגב: מצאנו מידע סביבתי על 2 מפעלים מתוך 7 בתחום שיפוט המועצה (שתי תוצאות דיגום).
באתר עיריית נהריה, אתר מועצה מקומית שלומי, אתר המועצה האזורית מטה אשר ואתר המועצה האזורית מעלה יוסף: אין שום פרסום של מידע עפ"י התקנות. כאמור, התקנות יחולו על המועצה רק במרץ 2012.
האם השתנו התקנים/ תוצאות הדיגומים?
1. לא היה אפשר לדעת אם חל שינוי בהתנהלות הסביבתית של 17 מפעלים מתוך ה-25, מאחר שלא פורסם שום מידע עליהם.
2. בשמונת המפעלים שמצאנו עליהם מידע, המידע היה חלקי. לכאורה, לא מצאנו שינויים משמעותיים לעומת ניתוח הממצאים בדו"ח הראשון, למעט מה שיפורט להלן בטבלה, בעמודה "מידע נוסף".
להלן טבלה המפרטת איזה מידע הצלחנו למצוא באינטרנט על המפעלים של הדו"ח הראשון
[1] ברוב המקרים המפעל אינו מחויב לשלוח את תוצאות הדיגומים לכל הגורמים האלה אלא רק לאחד או שניים מהם. ראו טבלה המפרטת את הדרישות בדו"ח הראשון (בעמ' 59 לדו"ח המודפס). בפועל, ברוב המקרים היחידה הסביבתית של הרשות המקומית ואיגוד הערים כן מקבלים העתקים, ולכן היה מצופה שהם יפרסמו מידע שהם מקבלים לידיהם.
[2] המידע הנוסף מסתמך על המידע שפורסם באתר המשרד להגנת הסביבה ועל דו"ח סיכום פעילות 2010 של איגוד ערים גליל מערבי שפורסם באתר האיגוד.
[3] הכוונה היא שלא ניתן לדעת מהמידע המפורסם ובלא צורך בהגשת בקשה עפ"י חוק חופש המידע.