הידעת? איור הוא הסבר גראפי (להבדיל מהסבר מילולי). לעיתים קרובות מצרפים איורים כתוספת חזותית להסברים כתובים כדוגמת ספרים, סיפורי ילדים, מאמרים מדעים ומאמרים פופולריים, על מנת לפשט ולבאר את תוכנם ולהמחיש עקרונות ודימויים שונים. 

הידעת? גרפיקה (ביוונית עתיקה פירוש המילה "משהו כתוב") היא תחום אמנות שימושית, העוסקת בעיצוב, עריכה ועימוד ויזואלי אסטטי של תכנים ואיורים המופיעים בספרים, עיתונים, כרזות פרסום ולוגואים לחברות. כיום תופסת הגרפיקה הממוחשבת, כלומר שימוש בתוכנות מחשב מתוחכמות, המכילות פונקציות מתמטיות שונות המאפשרות טישטוש, ליטוש וחידוד של תמונות לצד ספריות של איורים, שרטוטים ותצלומים.

הידעת? אנטומיה - מקור המילה אנטומיה ביוונית עתיקה, ופירושה "חיתוך" או "חתך פתוח". האנטומיה היא תחום מדעי העוסק במבנה של איברי הגוף של בעלי חיים וחלקיהם, שהתפתח במקביל למדע הרפואה, ונועד לשמש להבנת מבנה גוף האדם ותיפקודם של האיברים בגוף בהתאם למיקומם ויחסיהם עם האיברים השונים בסביבתם. תחום האנטומיה מחולק למאקרואנטומיה, כלומר לאותם חלקים ניתן לראות בעין, ומיקרואנטומיה מתחיסת לאותם חלקים שעל מנת להביט בהם צריך ציוד מיקרוסקופי, כדוגמת רקמות, חתכים ביולוגים (היסטולוגיה) ומבנה של תאים. לאונרדו דה וינצ'י, כמו אמנים אחרים בני דורו, התמחה באנטומיה (את הכשרתו הראשונית בתחום רכש בסדנה של אנדריאה דל ורוקיו) ונעזר בידע שצבר בתחום זה לצורך ציוריו. דה וינצ'י תיעד ברישומיו את גוף האדם וצייר אטלס אנטומי מקיף של חלקי הגוף השונים ותפקודם, ונחשב בשל כך לאחד מאבותיה של האנטומיה המודרנית. דה וינצ'י, שהיה אדם בעל סקרנות אינסופית, לא הסתפק בחקר האנטומיה של גוף האדם ופנה גם לחקר האנטומיה של בעלי חיים, כולל ציפורים, כלבים, סוסים, צפרדעים ועוד, אותם ניתח, שירטט וביצע השוואה בין האנטומיה של אותן חיות לבין האנטומיה של גוף האדם. 

הידעת? פרספקטיבה - טכניקת ציור המאפשרת יצירת אשליה של עומק ומרחק המזכירים את האופן שבו העין והמוח רואים ומפרשים את המציאות. בציור 'הסעודה האחרונה' (שנת 1452) עשה ליאונרדו דה וינצ'י, מחלוצי תחום הפרספקטיבה, שימוש בטכניקת הפרספקטיבה הגאומטרית לשם יצירת תחושה של עומק, על מנת למשוך את המתבונן למרכז התמונה הדרמטית, בה מופיע ישו מוקף בתלמידיו ומבשר להם על מותו הקרב. טכניקה זאת מבוססת על כך שככל שגוף או עצם נמצאים קרוב יותר לצופה, כך הם נראים למתבונן כגדולים יותר וככל שאנו מתרחקים מאותו האובייקט הוא נראה לנו קטן יותר. הציור 'דיזינגוף' של עודד לוטקר (1964), הנמצא מעל הסבר זה, ממחיש מצוין את השימוש בטכניקת הפרספקטיבה הגיאומטרית. טכניקת פרספקטיבה נוספת, הקרויה פרספקטיבה אטמוספירית (אווירה) מבוססת על כך שככל שעצם קרוב יותר למתבונן, כך פרטיו ברורים יותר וצבעיו חזקים יותר. כשאנו מתרחקים מהעצם צבעיו הופכים קרים יותר ומטושטשים (יותר גווני אפור, ירוק ותכלת). בציור ה'מונה ליזה' השתמש ליאונרדו דה וינצ'י בטכניקת פרספקטיבה אטמוספירית על מנת להבליט את דמותה. 

הידעת? קולאז' (בעברית: הדבק, מקור השם מצרפתית ומשמעותו שילוב בין צבע להדבקה) – מדיה באמנות חזותית המשתמשת במאסף של פיסות נייר עיתון, מגזינים, תצלומים, פרסומות ובדים לייצירת תמונה, בה לצד הקומפוזציה, הצורה והצבע המוכרים מהציור, מתווסף ליצירה גם הרובד של אופן-קריעת הנייר או הבד לצד הטקסט בו נעשה שימוש. 

הידעת? צבעי פסטל הם משפחה של צבעים בצורת מקלון המשמשים לרישום וציור בצבע. מקור שמם של צבעי הפסטל מאיטלקית (פסטלו באיטלקית משמעותו גליל לחם קטן). הרישום בצבעי פסטל החל בעת הרנסנס, והאיזכור הראשון הידוע לקבוצת צבעים זאת  (בשנת 1495) הוא על ידי הצייר האיטלקי הנודע ואיש הרנסנס לאונרדו דה וינצ'י. צבעי הפסטל מורכבים ממטריצה פולימרית המאגדת בתוכה אבקה של פיגמנטי צבע. למשפחה זאת משתייכים: 1. צבעי גיר הפסטל (צבעי פסטל קשים) המורכבים משעווה, אבקת גיר ופיגמנטי צבע, 2. צבעי פסטל רכים, המורכבים ממטריצת שעווה וגומי, מעורבבים עם פיגמנטי צבע מומסים במים, 3. צבעי פסטל שמן (המוכרים בשפת היום יום כ"צבעי פנדה"), המורכבים משעווה, שמן ופיגמנטי צבע. 

הידעת? צבעי מים (המכונים גם אקוורל) הם צבעי ציור, המשמשים לציורי דומם ונוף לצד דיוקנאות וציורים מופשטים, המורכבים מפולימר מסיס במים המאגד בתוכו אבקת פגמנטי צבע. נהוג לצייר בצבעי מים עם מכחול מיוחד, בעל שערות ארוכות וגמישות, המסוגל לספות את המים המהולים בפגמנטי בצבע ולהעביר אותם על גבי ניר עבה הקרוי נייר אקוורל. בהתאם לדילולם של צבעי האקוורל במים יווצרו על גבי הנייר בעת הציור שכבות צבע חצי שקופות. על מנת לתת לתמונה מראה עשיר ועומק, מקובל לצייר מספר שכבות צבע בעלות רמות שקיפות שונות זו על גבי זו, כאשר בשכבות הראשונות הצבע מדולל ובהיר ובהדרגה ככל שעולים במספר השכבות הן נהיות כהות ופחות מדוללות במים. על מנת להפריד בין השכבות ולא לקרוע את הנייר בעת הציור, יש להקפיד להמתין ולייבש את הנייר בין ציור השכבות השונות. 

הידעת? צבעי טמפרה, שהיו המדיה המועדפת לציור בימי הביניים, הם למעשה חומר מרוכב, המכיל מאגד, בדרך-כלל חלמון ביצה מעורבב עם  שמן כדוגמת שמן פרג או פשתן, לצד חלקיקי פגמנט (צבען) עשוי מינרלים כתושים, עד לקבלת תרחיף נוזלי צמיג אשר הוכן בסמוך למועד הציור (לא יותר מאשר מספר שעות לפני תחילת העבודה). כדי להגן על הצבע בתום הציור ולהוסיף לציור ברק נהגו אמני ימי הביניים לחפות את הציור המוגמר בלכה או ורנית. 

בעת המעבר מימי הביניים לתקופת הרנסנס במאה ה-15 לספירה החלו ציירים להחליף את הציור בצבעי טמפרה בצבעי שמן על בסיס שמן הפשתן (המופק מזרעוני פשתן), שעורבב עם פיגמנטים עד לקבלת משחה אחידה.  לצורך הגברת גמישותם של צבעי השמן נהוג היה להוסיף להם שעוות דבורים.  לדוגמה, המונה ליזה צוירה על ידי ליאונרו דה וינצ'י באמצעות שימוש בצבעי שמן על לוח עץ. בזכות ייבושים האיטי, איפשרו צבעי השמן לאמן הרנסנס נוכחות עבודה בהשוואה לצבעי הטמפרה, זאת לצד הייכולת לצייר בשכבות, והאפשרות לדלל את הצבעים (במדלל על בסיס טרפנטין) לקבלת מראה של שקיפות בין השכבות, מה שהקנה לציור עומק וריבוי גוונים.  

הידעת? צבעי אקריליק הם צבעים מהירי התייבשות, המורכבים מחומר מילוי פלסטי (שרף/רזין אקרילי) ומחומרי פיגמנט שעורבבו יחדיו. צבעי האקריליק הם תוצר לואי של תעשיית הנפט, אותם ניתן לדלל במיםבמהלך הציור. אולם לאחר התייבשותם צבעי האקריליק אינם מסיסים עוד במים. צבעים האקריליק פותחו בשנות ה-20 של המאה ה-20 כחלק ממהפכת החומרים הפולימרים, אולם רק בשנות ה-50 של המאה ה-20 הם נכנסו לשימוש מסחירי נרחב כתחלופה לצבעי השמן, בשל יכולם להתייבש במהירות בהשוואה לצבעי השמן ובשל העובדה שהם מדוללים על בסיס מים (להבדיל מצבעי השמן המדןללים בטרפנטין).