הסיפור המושלם / אלדד אילני

"הסיפור המושלם", פרי דמיונו השופע של אלדד אילני, ניזון מסיפורי ההרפתקאות שקרא הסופר בילדותו, וביניהם: חסמב"ה, חבורה שכזאת, ספרי קארל מאי, ועוד ממיטב ספרות הילדות הקלאסית. האיורים מרהיבי העין לספר הינם פרי עמלו של המאייר ויוצר הקומיקס, יניב שמעוני, חתן פרס מוזיאון ישראל לאיור ספרי ילדים לשנת 2008. "הסיפור המושלם" עוסק בכוח הדמיון ובהדדיות שבין עולם המציאות לעולם הדמיון, לצד יחסים חמים ואוהבים בין אב לבנו בעידן המודרני. בסיפור המסגרת מספר האב ליובל בנו סיפור דמיוני, תוך כדי הכנת ארוחה מפנקת. וכשם שהקמח, הסוכר, החלב והביצים יוצרים את הבלילה של הבלינצ'ס, כך הדמיון הפרוע, סקרנותו הטבעית של הילד, ושיתוף הפעולה המשפחתי בין האב המספר, הבן הדעתן ושואל השאלות, והאם המקשיבה והמייעצת, יוצר את המינון הנכון ליצירתו של סיפור עתיר הרפתקאות ויוצא דופן. וכך בתוך סיפור מציאותי של הווי משפחתי, נברא לו סיפור דמיוני על ממלכה קסומה בעולם מקביל ולו חוקים משלו. 

עלילת האגדה מתמקדת בנסיך הצעיר כריסטיאנו בוליגרוב, כשלצידו מופיעות הדמויות הראשיות של הרוזנת הצעירה והיפה בעלת האף הנשרי, בריגיטה סטויצ'קוב, המלך הגדול, קיסר הנפילים, קונסטנטין הרביעי, והרוזנת הרגזנית נסטסיה אולגלובנה.  הספר הוא מעין דיאלוג אירוני בין עלילת "הסיפור המושלם" והאופן שבו נתפסים גיבורי הסיפור לבין עלילות ספרות הילדים הקלאסית, והאופן שבו תופסת ומציגה הספרות הותיקה את גיבוריה. לניגודיות זו קיימות דוגמאות רבות בטקסט, למשל – כאשר האב ממציא את הסיפור הוא מנסה לחדש לבנו: 

"..."אז, פעם אחת," הוא סיכם, "חי לו בבולגריה הנסיך בוליגרוב, 

שהיה הנסיך ה... הבלונדיני? הוא היה בלונדיני?" שאל יובל.

"שטני," אמרתי ליובל, כי כבר לא רציתי להתקמצן,

 ושטני זה צבע שלא משתמשים בו כל כך הרבה. בטח לא בסיפורים לילדים."