שולמית (ליפשיץ) הרש נולדה ברוסיה הלבנה בשנת 1912, לאהרון וברכה ליפשיץ. ברוסיה שלפני המהפכה היה אהרון ליפשיץ, בנו של שלום שכנא מויטיפסק, סוחר עמיד שבבעלתו רכוש רב. היתה ברשותו של אהרון אף תעודה שהקנתה לו את האפשרות להיכנס לחצר ארמונו של הצאר הרוסי.

אהרון ליפשיץ נולד למשפחה שהשתיכה לתנועת החסידים, והיתה קרבת משפחה בינו לבין רבי מנחם מנדל שניאורסון, מי שלימים הפך להיות הרבי מליובאוויטש. משפחתה של ברכה ליפשיץ השתייכה לעומת זאת לתנועת המתנגדים, והיתה קרובת משפחה רחוקה של הגאון מווילנה, רבי אליהו בן שלמה זלמן קרמר, האיש שהוביל את המאבק נגד תנועת החסידות במזרח אירופה. למרות המאבק המתמשך בין המתנגדים לחסידים, באו אהרון וברכה בברית הנישואין. לבני הזוג היו שישה ילדים: בנימין, אברהם, יצחק, שושנה, שולמית ומרים. למעשה נולדה לזוג בת נוספת (בתם הבכורה, שעד כמה שידוע לי היה שמה חיה), אשר מתה ברוסיה בגיל חמש מסקרלטינה.

בראשית המאה ה-20 הגיע אהרון לביקור בארץ ישראל ורכש בה קרקעות. בשנת 1917, עם פרוץ המהפכה הבולשיביקית ברוסיה, הבין אהרון שחייו בסכנה. הוא נטש את רוסיה בחופזה וברח לסין, כשברכה וששת ילדיהם נשארו מאחור. אהרון החל להשאיר לברכה מכתבים בבתי כנסת ובקהליות יהודיות בדרך, על מנת שבני המשפחה יוכלו ללכת בעקבותיו במסע אל ארץ ישראל. ארבע שנים נדדה המשפחה, מרוסיה לסין ובהמשך להודו, כשהם סובלים מחרפת רעב.

בתום מסע מיגע הגיעו בני המשפחה בשנת 1921 למחוז חפצם בארץ הקודש. בנימין, בנם הבכור של ברכה ואהרון, לא הצטרף למשפחתו והיגר לבדו לארה"ב, להיצטרף לאחיה של ברכה ליפשיץ, שמואל קרטון, שהתגורר שם עם משפחתו. שאר ילדי המשפחה עלו עם הוריהם לארץ ישראל.

מוריס (משה) הרש נולד בשנת 1911 באוסטרליה ללאה ויעקב הרש. לזוג נולדו שישה ילדים ומוריס היה הבכור מביניהם. בילדותו של מוריס עברה המשפחה להתגורר בהודו. בבעלות יעקב, אביו של מוריס, היו פסי רכבת בהודו, אולם הוא איבד את נכסיו בעקבות יוזמה להקים בהודו מפעל לייצור כלי פלסטיק, והמשפחה הקימה מאפיה על מנת להתפרנס. יעקב נפטר בגיל צעיר מדום לב ומוריס שלח בגיל 18 על ידי אימו לארץ ישראל, על מנת שינשא בעתיד לאישה יהודיה.

תקופה קצרה אחר כך פגש מוריס הרש בשולמית ליפשיץ וזאת היתה אהבה ממבט ראשון. בני הזוג נישאו ביוני 1932 ונולדו להם שני ילדים - שלום הירש, מאמן כושר והבעלים של מכון איתנים המיתולוגי ברמת-השרון, ומרים הרש (ששנתה לימים את שמה למיקי).

מוריס הרש רכש אוטובוס, הצטרף לאגד כחבר והוא עבד באגד עד לצאתו לגמלאות. מוריס אהב לצחוק ולהצחיק, הוא היה בעל חוש טכני, אהב לדוג ולגדל ירקות בגינה. שולמית הרש אהבה לקרוא, לבשל, והתעניינה במדע. אהבתם של מוריס ושולמית היתה אהבה גדולה, שנמשכה עד למותה של שולמית בראשית שנת 1984. מוריס נפטר בשנת 1985, כשנה לאחר מותה של שולמית, שדאגה לו במסירות עד יומה האחרון.