הידעת? גשר הזהב (או בשמו המלא גשר שער הזהב ,The Golden Gate Bridge) הוא גשר פלדה תלוי, המהווה את נתיב הכניסה מהאוקיינוס השקט למפרץ סן-פרנסיסקו. הגשר, המחבר בין סן-פרנסיסקו לבין מחוז מרין, נחשב לאחד הגשרים היפים והמפורסמים בתבל. גשר הזהב הוא סימלה של העיר סן-פרנסיסקו והוא מופיע במספר רב של סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה ויצירות אמנות שונות. הגשר, שאורכו הוא 1,970 מטר, תוכנן על ידי המהנדס היהודי יוסף שטראוס והאדריכל אירבין מורו. 

בנייתו של הגשר החלה בשנת 1933 והסתיימה בשנת 1937, בעלות כוללת של 27 מיליון דולר. שני כבלי פלדה, שמשקל כל אחד מהם מעל 7,000 טון והוא בנוי מ- 27,000 חוטי פלדה, נושאים את סיפון המכוניות. הגשר מכיל שישה נתיבי מעבר לרכב וכן משני צידי הגשר מעבר להולכי רגל ורוכבי אופנים. צבעו של הגשר נבחר על ידי האדריכל אירבין מורו, שחיפש צבע שמחד ישתלב היטב מבחינה אסטטית בסביבת האוקיינוס והעיר סן-פרנסיסקו ומאידך יהיה ניתן להבחין בו בעת נהיגה בערפל האופייני לאזור.

הידעת? פרנק גרי - אדריכל אמריקאי ממוצא יהודי יליד 1929, מהבולטים באדריכלי המאה ה-20  ועד היום. גרי נחשב מחלוצי האדריכלות הדה-קונסטרוקטיביסטית, שבה המבנים הינם בעלי צורה חדשנית ומקורית ובנייתם נעשית תוך בחירת חומרים עכשויים ושימוש ביכולות טכנולוגיות מתקדמות. 

דוגמה למבנה יוצא דופן שכזה פרי תכנונו של פרנק גרי הוא מוזיאון גוגנהיים לאמנות מודרנית, השוכן בעיר בילבאו שבספרד. במוזיאון זה, שבנייתו נסתיימה בשנת 1997, קונסטרוקצית המבנה עשויה פלדה, שהינה חומר חזק אך גם משיך (מה שאפשר יצירת מבנה בעל צורה זורמת), בעוד אריחי הטיטניום המחפים את המבנה הינם קלי משקל, חזקים, עמידים בשחיקה וזעזועים ובעלי עמידות כימית מצוינת (עמידות בקורוזיה). הבחירה בטיטניום לא הייתה מתוכננת במקור בשל מחירו הגבוה של הטיטניום. אולם בשנות ה-90 החלו הרוסים להציף את השוק העולמי בטיטניום ומחירו של חומר הגלם צנח עד שהתאפשרה בחירתו כחומר החיפוי למוזיאון. כהיום מגיעים מבקרים רבים מכל קצות תבל לבילבאו על מנת לחזות במבנה אדריכלי יוצא דופן זה.  על פועלו בתחום האדריכלות זכה פרנק גרי בשנת 1989 בפרס פריצקר היוקרתי. 

הידעת? מוזיאון גוגנהיים, בילבאו, ספרד (אדריכל: פרנק גרי) הוא מוזיאון לאמנות מודרנית שנבנה בשנת 1997 והוא ידוע במיוחד עקב צורתו יוצאת הדופן ובחירת החומרים המקורית שלו. מאז הקמתו נחשב המוזיאון לאחד המבניים הייחודיים ביותר בעולם אשר נבנו בסגנון הדה-קונסטרוקטיביזם. הבניין, המחופה ברובו באריחי טיטניום, נבנה על גדות נהר ה-Nervión. הוא תוכנן להזכיר בצורתו ספינה, כסמל המשקף את מיקומו בעיר הנמל בילבאו. 

מיד עם בנייתו הפך המוזיאון למוקד תיירות עולמי, אשר מושך אליו כמיליון תיירים מדי שנה. סביב המוזיאון עומדים פסלי-ענק של מגוון אמנים מודרניים, שהמפורסם מביניהם הוא הכלבלב פאפי מאת הפסל ג'ף קונס. פסל זה, המחופה בפרחים, היה אמור להיות פסל זמני במקום, אך מאחר שתושבי העריה התאהבו בפסל, הוא נשאר בחצר המוזיאון. על אף שמבנה מוזיאון הגוגינהם נחשב כהצלחה אדריכלית אדירה, מבקרי אמנות רבים מתלוננים על כך שהוא גונב את ההצגה מייצירות האמנות שמוצגות בו. לפני הקמת המוזיאון הייתה בילבאו עיר תעשייתית אפורה שקועה במשבר כלכלי, אך הקמת המוזיאון שינתה את מצב העיר מבחינה חברתית-כלכלית, הורידה את שיעור האבטלה והביאה לפיתוח ענף התיירות בעיר.

הידעת? תכנון ערים הוא תחום העוסק בתכנונן ופיתוחן של שכונות וערים תוך התחשבות בהיבטים הפיזיים, כלכלים, אסטטים וחברתיים, כל זאת על מנת לספק לתושבי המקום סביבת מחיה נאותה. בעת תכנונן של ערים חדשות יש לקחת בחשבון את הצורך של העיר להתפתח במהלך השנים, ולכן יש להקצות שטחי פיתוח לתשתיות, כולל כבישים, נתיבי תחבורה ציבורית וחניונים ציבורים, תשתיות מים וחשמל, הקצאת שטחים לפארקים וגנים ציבוריים, הקצאת תשתיות לשירותי בריאות, כולל הקמת בתי-חולים ומרפאות, הקמת אזורי תעשייה ומסחר שיספקו תעסוקה לתושבי העיר, הקמת בתי-ספר ומוסדות חינוך, תכנון קהילתי כולל הקמת מוזיאונים, תיאטראות ובתי קולנוע, מרכזים לקשישים ונחים, אצטדיוני ספורט ואף תכנון העיר באופן שיקטין את הסיכון של התושבים להיפגע כתוצאה מאסונות טבע. 

הידעת? מגדל אייפל נבנה בפריז בשנת 1889 לכבוד התערוכה העולמית במלאת 100 שנה למהפכה הצרפתית. את הרעיון להקמת המגדל הגה המהנדס והאדריכל הצרפתי גוסטב אייפל בעקבות מחקריו על שימוש בפלדות מעולות לבניית גשרים. אייפל גם עיצב את שלד הברזל של פסל החירות בארה"ב.  

הידעת? הבית על הסלע (House on the Rock) הוא מבנה אדריכלי ייחודי שנבנה על ידי האדריכל האמריקני אלכס ג'ורדן ג'וניור. בניית הבית, שממוקם על סלע בלב יער במדינת ויסקונסין, החלה בשנת שנות ה-40 של המאה ה-20. המוזיאון מכיל אוסף עצום של מכונות נגינה אוטומטיות, אוסף של אוספים, כולל  קרוסלה בעלת אלפי נורות ומאות דמויות עץ ססגוניות. אטרקציה מפורסמת נוספת במבנה היא חדר ה"אין סופי" (Infinity Room) – שהוא למעשה מסדרון זכוכית באורך 70 מטרים ההולך ונהייה צר, כך שהוא נותן תחושה של מבנה אינסופי. 

הידעת? ביומימטיקה או ביומימיקרי (biomimicry) הוא ענף בין-תחומי (אינטרדיסציפלינרי) המשלב בין ביו (חיים) לבין מימיסיס (חיקוי ביוונית). תחום זה מנסה לפתור בעיות שונות, כולל בעיות טכנולוגיות ועיצוביות באמצעות חיקוי רעיונות והתנהגויות מן הטבע, כולל המתנהגותם של בעלי חיים, צמחים ומערכות אקולוגיות הקיימות בטבע. באמצעות הביומימטיקה מנסים כיום מהנדסים, מדענים ואדריכלים לקיים דו-שיח ציבורי פורה שמטרתו לאפשר שיתופי פעולה בין אנשי מקצוע מתחומים שונים במטרה לשפר יעילות של מערכות קיימות ולעצב סביבה חכמה וידידותית יותר לאדם ולטבע שמסביבו, אך יחד עם זאת ליצור סביבה יעילה יותר מבחינה אנרגתית.  

הידעת? תיאו ינסן הוא פסל הולנדי (יליד שנת 1948) המתמחה בפיסול קינטי. הוא המושפע מתנועתם של יצורים חיים ומשלב בין אמנות להנדסה. פסלי הענק של ינסן בנויים מחומרים פולימרים קלים כדוגמת פי. וי. סי בשילוב עם חומרים נוספים כדוגמת עץ ואף מפרשי פלסטיק דמויי כנפיים, הללו מבססים את תנועתם על עקרונות מכניים, והם בנויים מצינורות, מחברים, מפרקים ואף מדחפים. ינסן מאפשר לפסליו לטייל לאורך חופי הים, כאשר הם מונעים באמצעות אנרגית הרוח, המפיחה בהם תנועתיות קלילה וזריזה של יצורים חיים. 

הידעת? מרכז תרבות טג'יבהו שבאי ניו-קלדוניה שבאוקיינוס השקט תוכנן על-ידי משרד האדריכלים רנצו פיאנו על מנת לשמר את תרבותם של בני הקנאק תושבי המקום. בנית המרכז נמשכה בין השנים 1991 ל-1998, הוא מורכב מעשרה מבנים/בתים, והוא מכיל אלמנטים צורניים המחקים את הבניה המקומית של בני הקנאק. עשרת המבנים שנבנו על-פי עקרונות של אדריכלות ירוקה נראים כעשויים בעבודת קליעה המזכירה את בקתות בני הקנאק והאתר בכללותו מתאפיין במראה כפרי המשתלב בנוף הטבעי שמסביב. האתר נבנה תוך שימוש בצלעות עץ לבוד לצד צינורות פלדה, בטון, מוטות אלומיניום בזכוכית וזכוכית מצופה באמייל. האתר כולל תערוכות קבועות ומתחלפות שנועדו להנציח את תרבות בני הקנאק, זאת לצד כיתות לימוד, חדרי הרצאות, קפיטריה וחנות מזכרות.  

הידעת? הפארק האולימפי "קן הציפור" (אדריכלים: הרצוג ודה מורון) הוא האצטדיון הלאומי בייגי'נג, בירת הרפובליקה העממית של סין, שנבנה עבור המשחקים האופימפיים באולימפיאדת 2008 שנערכה בעיר. המבנה אירח את טקסי הפתיחה והסיום של האולימפיאדה, ולשם כך נבנו בו כ-91,000 מושבים. אורכו של האצטדיון 330 מטרים, רוחבו 220 מטרים וגובהו 69.2 מטרים, ובמרכזו של האצטדיון   מגרש מרכזי של דשא ששטחו כ-250,000 מ"ר. האצטדיון נבנה מ-36 ק"מ של פלדה שמשקלה הכולל כ-45,000 טונות. לאחר המשחקים האולימפיים, ובשל עלותו הגבוהה של המבנה (עלות האחזקה השנתית של 23 מיליון דולר), שונה ייעודו של המבנה. בתחילה, הוסב האצטדיון למוזיאון, אולם בשנת 2009 הוחלט להופכו לפארק שעשועי-שלג.

הידעת? הרצוג ודה מרון הוא משרד אדריכלים שווייצרי שנוסד על ידי האדריכלים ז'אק הרצוג ופייר דה מרון בשנת 1978. הרצוג ודה מרון למדו יחדיו אדריכלות במכון הטכנולוגי של ציריך, ובתום למודדיהם הקימו את המשרד המשותף, האחראי על תכנונם של מבנה ציבור גדולים ומוכרים ברחבי העולם, ביניהם: יקב דומינוס שעמק נאפה, קליפורניה (1999), מוזיאון טייט לאומנות מודרנית בלונדון (2000), אצטדיון הכדורגל אליאנץ ארנה במינכן (2005), והאצטדיון הלאומי בבייג'ינג (2008), שנבנה עבור אולימפידת בייג'ינג. עבודותיהם שלהרצוג ודה מרון משלבות בין גיאומטריות יוצאות דופן לבין בחירות חומרים לא שגרתיות, ועל פועלם זה הם זכו בשנת 1999 בפרס רולף שוק לאמנות חזותית ובשנת 2001 בפרס פריצקר לאדריכלות. 

הידעת? שיגורו באן - אדריכל יפני יליד טוקיו (נולד בשנת 1957), המשלב בין בניה יפנית מסורתית לבין אדריכלות אקולוגית, תוך ניצול חומרים ידידותיים לסביבה כגון חומרים מתכלים וממוחזרים, ביניהם גלילי קרטון ממוחזר. אחד ממניעיו של באן לחיפוש אחר חומרים ידידותיים לסביבה נובע מאמונתו כי על האדריכל מוטלת אחריות על הסביבה אותה הוא מעצב. לכן, שימוש לא נכון בחומרים עלול להביא להרס הטבע ולאסונות מעשי ידי אדם. 

בין המבנים הידועים שתכנן באן נמנים הביתן היפני בתערוכת אקספו 2000 וכן בית הנייר לנפגעי רעידת אדמה בעיר קובה (Kobe), שביפן.. בביתן היפני באקספו נבנתה מערכת של סולמות קשתיים מעץ על מנת לייצור מערכת תומכת לרשת הנייר ולאפשר "שבילי גישה" לבנייה ותחזוקה שוטפת של המבנה. סולמות העץ וצינורות הנייר חוזקו באמצעות מערכת של כבלי פלדה שנמתחו באלכסון בין המוטות והסולמות.  הקירות בקצות המבנה נבנו מלוחות קרטון (העשוי שכבות של נייר). קירות הקרטון קיבלו את חוזקם בזכות הגיאומטריה המיוחדת שלהם:  כוורות קרטון שהקנתה לדפנות חוזק בפני נגיפה.  בסיס המבנה היה עשוי מסגרות פלדה מלאות חול, דבר שאפשר פירוק מהיר של המבנה בסיום התערוכה ומיחזור חומרי המבנה. 

בית הנייר תוכנן על ידי באן כבית מגורים זמני עבור נפגעי רעידת אדמה שאירעה באזור העיר קובה. החומרים העיקריים ששימשו לבניית המבנה הארעי הם לוחות עץ לבוד, גלילי קרטון ויריעות אוהל. המבנה כולו הורם מעל פני הקרקע, על ידי הנחתו על ארגזי בירה. לצורך ייצוב הארגזים הונחו בתוכם שקי חול ועל גבי הארגזים הונח משטח המורכב משתי שכבות של לוחות עץ לבוד (דיקט/סנדביץ'), כשביניהם גלילי קרטון.  עובי הקרטון 4 מילימטר והוא יוצר משכבות מודבקות של נייר ממוחזר. אורך כל גליל 4 מטר  וסביב לשכבות הרצפה הורכבה מסגרת היקפית מעץ לבוד.

הידעת? טויו איטו הוא אדריכל יפני, יליד 1941, אשר רכש את השכלתו האדריכלית באוניברסיטת טוקיו. בשנת 1969 פתח משרד אדריכלי בשם אורבן רובוט, ובשנת 1976 שינה את שם משרדו ל"טויו איטו ושותפיו". בראשית דרכו התמקד בתכנון בתי מגורים, אך בהמשך התפרסם בזכות תכנון בניין הסנדאי מדיטק, בעיר סנדאי שביפן (2001), מבנה המשלב מוטיבים של אדריכלות יפנית מסורתית לצד טכנולוגיות בניה מתקדמות. כיום נחשב איטו לאחד האדריכלים הבולטים בעולם ובשנת 2013 זכה זכה איטו בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות. 

הידעת? סנדאי מדיטק (אדריכל: טויו איטו) - המבנה (ספריה ומקום תצוגה לתערוכות) ממוקם בעיר סנדאי שביפן, במקום שמועד לרעידות אדמה, והוא משלב אדריכלות מסורתית עם טכניקות בניה מודרנית. בנייתו התקיימה בין השנים 1995-2001. כל קומה של המבנה הינה בעלת ממדים של 50 על 50 מטרים ונתמכת על ידי 13 שפופרות פלדה שמתפקדות כעמודים. הרעיון שעומד מאחורי המבנה הוא שקיפות: היה לתת לשפופרות הפלדה, העשויה מאוסף של צינורות פלדה, מבנה אוורירי. ייצירת תחושת האווריריות נעשית על-ידי יצירת חללים רבים במבנה השפופרת, כך שהמבנה הכולל יראה שקוף.