אדריכלות - ערים וחומרים
פולימורפיזם - האקדמיה של ד"ר דנה אשכנזי
אדריכלות - ערים וחומרים
פולימורפיזם - האקדמיה של ד"ר דנה אשכנזי
דיגנגוף - עודד לוטקר (1964)
אדריכלות (בלועזית "ארכיטקטורה") מוגדרת כאמנות ומדע התכנון של החלל, או בפשטות כאמנות הבניה והיא ממאפייניה הבולטים של התרבות האנושית לאורך ההיסטוריה. מקצוע זה, העוסק בתיכנונם ועיצובם של מבנים בחלל נתון, מגשר בין האמנות להנדסת הבניה, והוא מושפע ממגוון תחומים, ביניהם: אסטטיקה, פילוסופיה, טכנולוגיה, מדע, פוליטיקה ואיכות הסביבה. מקצוע האדריכלות כולל תחומי התמחות שונים, ביניהם אדריכלות בתי מגורים, אדריכלות פנים, אדריכלות מבני ציבור, אדריכלות נוף, ותכנון ערים. מאחר שהתכנון האדריכלי כולל בתוכו את המרחב הפיסיקלי ואת ממד הזמן, ניתן לדמות את האדריכל לבמאי תיאטרון. למרות היותה של האדריכלות מקצוע אמנותי, היא תלויה בדרישות הלקוח והסביבה וכן במגבלות חומריות וכלכליות, ולכן יש לאדריכלות גם זיקה לתחומי ההנדסה.
מאחר ואנו חיים בעולם חומרי, הרי שלבחירת החומרים על ידי האדריכל ישנה חשיבות רבה והשפעה על האופן שבו יראה ויתפקד המבנה לאורך זמן כמוצר מוגמר. העובדה שמבנים עתיקים כדוגמת הפירמידות שרדו לאורך הזמן קשורה להיותם מבני אבן העמידים בשחיקה. מבנים עתיקים אלו הם אנדרטת זיכרון לתרבויות קדומות שהיו ואינן עוד. מבנים אדריכלים יוצרים סביבת מחייה המשקפת את התרבות החומרית בה אנו חיים, ומשפיעים על חיינו בין אם נהיה מודעים לכך או לא. ככל שאנו מתקדמים מבחינה טכנולוגית, כך מגוון החומרים העומד לרשות האדריכל גדל והולך.
עיצוב משנה: לעשות טוב יותר עם פחות – סרטון אנימציה רב עוצמה על השימוש בעיצוב ליצירת עושר בר קיימא (8:11 דק'). הסרטון, שמתחיל עם סיפורו של האדריכל האמריקאי ריצ'רד באקמינסטר "באקי" פולר (1895 - 1983), המפורסם בעיקר בזכות פיתוח הכיפה הגאודזית, מספק תובנות חשובות על חדשנות סביבתית. הסרטון מתייחס לאופן שבו פיתוח חומרים חדשים משפיע על שיקולי בחירת חומרים למבנים הנדסים כגון גשרים, כך שעם הקדמה הטכנולוגית ניתן לבנות מבנים גדולים וחזקים יותר תוך שימוש בפחות חומר גלם.
אדריכלות: סרט דוקומנטרי הבוחן את הדינמיקה הקיימת בסטודיו לאדריכלות (25:05 דק'). הצצה אל תוך האווירה הייצירתית והחוקרת בסטודיו לאדריכלות, תוך ניתוח האופן שבו מבנה ממלא את החלל בהינתן שיקולים עיצוביים. הסרט כולל מבט מבעד לעיניהם של סטודנטים לאדריכלות במהלך עבודתם על פרוייקטי הגמר בעיצוב אדריכלי, זאת לצד ראיונות עם אדריכלים מובילים, ביניהם האדריכל היפני הנודע שיגורו באן.
המהפכה האורבנית - הערים החכמות של שנת 2050. סרטון בנושא ערי העתיד (9:48 דק'). ערים חכמות הן רעיון אדריכלי בתכנון ערים הכולל בתוכו מגוון אפשרויות לשילוב בין טכנולוגיות מתקדמות לבין מערכות ניהוליות וחברתיות כגון תשתיות, תחבורה, בתי ספר, מקומות עבודה, בתי חולים, מרכזי קניות ופארקים. הגידול באוכלוסיית העולם הופך ערים רבות בעולם למיושנות ודורש תכנון עירוני מחודש, הכולל שימוש בטכנולוגיות מתקדמות והתייחסות סביבתית כוללת.
בחזרה לעתיד - כיצד יראו ערי העתיד בעולם? סרטון קצר (5:34 דק') המנסה לשער ולבחון איך ייראו ערי העתיד בשנת 2050 כאשר אוכלוסיית העולם צפויה להגיע ל-9.8 מיליארד אנשים, כאשר כ-70% מתוכם צפויים לחיות באזורים עירוניים. בסרטון זה מוצגות ערי העתיד, ביניהן ערי היי-טק חכמות עם בינה מלאכותית וערי יער מכוסות ביערות וצמחיה המחברות בין טבע לקהילה.
מבנים אדריכליים צפים. סרטון בנושא ערי העתיד (5:20 דק'). מגורי האדם שינו צורה וסגנון בהתאם לאבולוציה של התרבות האנושות. האתגר העכשוי של האנושות מבחינת המרחב הפיזי עקב המחסור הגובר בקרקעות וריבוי האוכלוסין על פני כדור-הארץ מוביל אותנו לצורך בהגדרה מחדש של דירת המגורים שלנו. הנה כמה רעיונות מעניינים למבנים צפים ולערים ימיות כאפשרות למקום מגורים שישמש לדורות הבאים.
עיור ועתיד הערים – הרצאה מאויירת מבית של טד אקס מאת ואנס קייט (4:08 דק'). לפני כ-10,000 שנים עברו ציידים-לקטים, שנעזרו בחקלאות ראשונית, לכפרים קבועים למחצה ולא הביטו לאחור. עם התפתחויות נוספות הגיעו עודפי מזון, שהובילו למסחר, להתמחות, ושנים רבות לאחר מכן עם המהפכה התעשייתית, לעיר המודרנית. מתוך העבר העירוני שלנו כיצד אנו יכולים לצפות שהערים העתידיות יסתגלו לריבוי האוכלוסין?
חדר השינה בארל - וינסנט ואן-גוך
(1853-1890).
הידעת? ערי העתיד. אומנם ימים יגידו איך יראו ערי העתיד, וכל השאר בגדר ספקולציות, אולם ישנם כיוונים אסתטיים, טכנולוגים, כלכליים וסביבתיים שקרוב לוודאי שישפיעו על האופן שבו יראו ערי העתיד במחצית השנייה של המאה ה-21.
אחד הכיוונים אליו צועדות ערי העתיד הוא בניית ערים ירוקות, המשלבות בין יעילות אנרגטית, ניצול אנרגית השמש, בידוד תרמי יעיל ובקרת טמפרטורה, לבין התפלת מים ושימוש בחומרים ממוחזרים וידידותיים לסביבה. ערים אשר לצד בנייה לגובה, ישאירו מקום נרחב לשטחים ציבוריים ופארקים, ובכך יאפשרו לתושביהן לחיות חיים בריאים מבחינה פיזית ומבחינה נפשית. עוד כיוון עתידני חם הוא בניית ערים ביו-מימיקריות, שישאבו השראה מעולם הצומח והחי, ויכללו חיקוי של מערכות ביולוגיות שונות.
כיוון עתידני נוסף הוא בניית איים מלאכותיים בים וכן מבנים צפים, בעיקר באזורים בהם יש צפיפות אוכלוסין ומחסור בעתודת קרקעות. אולם יש לקחת בחשבון שאיים מלאכותיים עשויים לגרום לנזקים סביבתיים, כדוגמת סחיפת חול ופגיעה בתנועת זרמי המים. פתרון חלקי לבעיות הללו ניתן להשיג באמצעות בניית שובר גלים מקוטע שיסיע בזרימת המים.
עירי העתיד בערוץ ההיסטוריה – סרטון (4:58 דק') המציג תחרות אדריכלים שהתקיימה ב-2006 בניו יורק, שיקגו ולוס-אנג'לס. במסגרת התחרות מציגים האדריכלים רעיונות כיצד ייראו ערי העתיד ברחבי ארה"ב בשנת 2106, כאשר פני הים יעלו באופן משמעותי עקב שינויי אקלים והתחממות גלובלית, ואיזורים נמוכים כדוגמת מנהטן יהיו מתחת לפני הים. הסרטון מתיחס לשאלה כיצד ניתן לעצב את ערי העתיד תוך התיחסות לאתרי מורשת היסטורים ושמירה על מורשת העבר?
למה אדריכלות נהדרת צריכה לספר סיפור? הרצאת טד (16:26 דק') של אולה שרן, לונדון. עבור שרן האדריכלות מספרת את סיפורם של האנשים שחיים ועובדים בתוך בניין. ניתן להתייחס לאדריכלות כאל מערכת המורכבת משיקולים פונקציונלים לצד שיקולים חברתיים. שרן בוחן בהרצאתו את השאלה האם בניינים רבי קומות יכולים להיות מבוססים עד עקרון של שיתוף פעולה בין אנשים במקום על עיקרון של בידוד חברתי?
ההתפתחות המדהימה של דובאי – בסרטון זה (10:42 דק') רואים את הטרנספורמציה שעברה דובאי משנת 1970 ועד היום, מעיר מדברית קטנה למרכז עירוני חדשני, תירותי, ועסקי. דובאי היא אמירות (נסיכות) אחת משבע נסיכויות במפרץ הפרסי המאוגדות למדינה הקרויה איחוד האמירויות הערביות במפרץ הפרסי. דובאי, שבשנת ה-70 היתה עדין מדבר גדול, היא כיום עיר מודרנית עם גורדי שחקים בגבהים עצומים, מבנים יפייפים ואיים המלאכותיים (איי התמרים ואיי העולם) בסמוך לה.
עיצוב עתידי (3:23 דק') – החזון מרחיק הלכת של העתידן ז'אק פרסקו (1916 - 2017), הנחשב קונספטואליסט, תיאורטיקן, מהנדס ומעצב. פרסקו חקר את התכנון ההוליסטי של ערים בנות-קיימא ובחן את נושא ערי העתיד, תוך היחסות לערים תת קרקעיות בים ולערים צפות על פני המים, בהן ניתן יהיה לחזות בחיים הימיים ולקחת חלק בהם. ערי העתיד של פרסקו הן ערים אקולוגיות שמתחשבות ביעילות האנרגתית ובניהול משאבים טבעיים לשם הבאת תועלת לחברה האנושית.
האם מעליות לחלל הן דבר יישים? סרטון (14:59 דק') המסביר את העיקרון הפיזיקלי של מעלית לחלל ודן בחומרים, כדוגמת ננו-צינוריות פחמן, שאולי יוכלו בעתיד לשמש לבניית מעלית לחלל.
בית דינמי – סרטון (3:04 דק') הממחיש בצורה ויזואלית את העקרונות של בית דינמי. תארו לעצמכם בית שבו חדרים שלמים יכולים להסתובב, להתפתל, להסתובב, וליצור מבנה חדש לגמרי בהתאם לרצונות הדיירים או לתנאי מזג האוויר.
הידעת? בית האוריגמי - בית שתוכנן על-ידי האדריכלים הבריטים דייויד גרונברג ודנניאל וולפסון ויכול לנוע באמצעות אנרגיה סולרית על מסילה ולהשתנות לשמונה צורות שונות בהתאם לעונות השנה, שינויי מזג-האוויר ושעות היום. הרעיון שעומד מאחורי בית האוריגמי לקוח מעבודתו של המתמטיקאי הנרי דאדניי שמצא דרך להמיר ריבוע לצורת משולש שווה שוקיים.
הידעת? מעלית לחלל - רעיון למערכת תחבורה שמטרתה להוביל בעתיד ציוד ואנשים מכדור הארץ אל גוף/תחנה בחלל ובחזרה. רעיון המעלית לחלל נהגה לראשונה בשנת 1895 על-ידי מדען רוסי בשם קונסטנטין ציאולקובסקי, אשר חלם על מגדל, שבראשו מבנה צר וארוך שיגיע לחלל החיצון וינוע במסלול גיאוסטציונרי (במרחק 35,786 קילומטר מפני הארץ).
סופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק תאר בספרו 'מזרקות גן העדן' (1979) מעלית שכזאת, הנעה על כבל העשוי מיהלום, פולימורף של פחמן, בעל חוזק עצום. מושג המעלית לחלל, שנועד להחליף את השיגור הרקטי במבנה מכני, יכלול כבל מתוח, בעל חוזק עצום וצפיפות נמוכה.
אחת האפשריות שעלו הן שימוש בננו-צינוריות פחמן לבניית הכבל. הכבל יעגן בצדו האחד לכדור הארץ ואילו צידו השני, המחובר לתחנת החלל, ינוע כלווין סביב כדור הארץ במסלול גיאוסטציונרי, ויהווה משקל נגד שיגרום לכבל להיות מתוח, ובכך יאפשר לקרונות מסע להתגבר על כוח-המשיכה של כדור-הארץ ולטפס אל המרכז בחלל.
הידעת? מדפסת תלת-ממדית - טכנולוגיית ייצור בשכבות (ריבוד) המאפשרת לאדריכלים ולמהנדסים לייצר דגמים תלת-ממדיים ולבנות אבי טיפוס, תוך שימוש בתוכנת שירטוט ממוחשבת והדפסת המודלים במדפסת בריבוד, כלומר שכבה על גבי שכבה באופן דומה לפעולת מדפסות הזרקות דיו. טכנולוגיה זו אומנם קיימת מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, אולם פריצתה הגדולה של הטכנולוגיה בראשית המאה ה-21.
כיום ישנן מגוון מדפסות תלת-ממדיות המשתמשות בטכנולוגיות שונות, כולל הדפסת נוזל פולימרי המתמצק בעת חשיפה לאור וכן הדפסה בהתכה באמצעות לייזר. מדפסות תלת-ממדיות משמשות להדפסת מודלים ואבי-טיפוס של מוצרים לצד מוצרים מוגמרים כגון: הדפסת חלקים פולימרים ורכיבים מרוכבים לתעשיית הרכב, הדפסת חלקי מנועים ממתכות כדוגמת אלומיניום, טיטניום ואף פלדות, הדפסת בטון (הדפסת בתים באמצעות בטכנולוגיה זו), הדפסת רכיבים אלקטרונים, הדפסת מזון, ואף כיום מדובר על הדפסת רכיבים ביולוגים, כולל אברים אורגנים שאמורים להחליף את תרומת האברים, וכן הדפסת רכיבים זעירים, כולל מנועים, בתחום הננו-מטרי.
הדפסת תלת מימד: מודלים אדריכליים (5:16 דק'). סרטון קצר המסביר את העקרונות של ייצירת אב טיפוס באמצעות הדפסת תלת מימד וכיצד ההדפסה בריבוד (הוספת שכבות) יצרה מהפכה בעולם התכנון האדריכלי.
הדפסת תלת מימד (13:50 דק'). תארו לעצמכם עולם שבו ניתן לייצר כל מה שרוצים בלחיצת כפתור "הדפס". מדובר כנראה בהמצאה הגדולה ביותר בתחום ההדפסה מאז שיוהאן גוטנברג המציא את הדפוס התעשייתי תוך שימוש באותיות עשויות מתכת יצוקה. מדפסות תלת מימד כבר קיימות משנות ה-80, אך הן מתפתחות בקצב מסחרר ומבטיחות עתיד מרתק, כולל הדפסת איברים וחלקי חילוף ביולוגים לגוף האדם כדוגמת לב וכליות.
סן-פרנסיסקו (יוני 2009). צילום: רפי אשכנזי.
הידעת? בטון הוא חומר מרוכב מעשה ידי אדם המשמש לבנייה. הבטון הינו תערובת של צמנט (מלט), חול, חצץ ומים. לאחר ייצור התערובת היא מתייבשת, מתקשה והופכת לקשה כאבן.
המלט, ששמו המקצועי "צמנט פורטלנד", הוא אבקה אפורה, שתפקידה לשמש כמטריצה המאגדת את האבנים הקטנות שבבטון זו לזו וממלאת את החלל שביניהן. המלט מיוצר על ידי ערבוב בין אבקת חול ים (תחמוצות הצורן), תחמוצת האלומיניום ואבן גיר (סידן פחמתי). כששורפים את התערובת בטמפרטורה גבוהה סביב 1600-1400 מעלות צלזיוס נוצר חומר הקרוי קלינקר צמנטי, אותו טוחנים לאבקה.
לאחר טחינת הקלינקר וחשיפתו למים מתקבלת אבקה עדינה המתקשה באוויר תוך מספר שעות. האשורים והבבלים השתמשו בגרסה קדומה של הבטון שהכילה אבנים מעורבבות בחרסית, ואילו ברומי העתיקה הכינו תערובת של סיד, אפר וולקני ואבנים למטרות בניה. הבטון המודרני הומצא רק באמצע המאה ה-18, על ידי ערבוב בין מלט (צמנט), אבנים מפוררות וחול ים. כיום גובר השימוש בחומרים ממוחזרים לייצור בטון, בעיקר באפר שהוא תוצר לוואי של תחנות כוח פחמיות.
הידעת? "בטון שקוף" או לייתר דיוק הבטון שקוף למחצה, הומצא על-ידי האדריכל ההונגרי אהרון לוסונצי (Aron Losonczi) בשנת 2000, וזכה לכינוי "אבן נוזלית". מדובר בבטון משוריין בסיבים אופטיים בעלי כיווניות אחידה (כל הסיבים מקבילים זה לזה), כך שהאור יעבור בכיוון הרצוי. הסיבים האופטיים עשויים זכוכית גבישית והם מהווים כ-5% מנפח כלל החומר.
הבטון שקוף למחצהמעביר אור כך שניתן להבחין מבעדו בצלליות - אפקט מרשים ביותר. ככל שעוצמת האור העוברת דרך הסיבים גדולה יותר, כך הצלליות מצדו השני של הקיר יהיו ברורות וחדות יותר. בלוק של בטון שקוף מורכב ממיליארד סיבי זכוכית אופטיים מקבילים, ולכן תהליך יצורו של בטון שקוף הינו מסובך והוא יקר בהרבה מזה של ייצור בטון קונוונציונלי. ממדי הבלוקים והפנלים של הבטון השקוף הקיימים כיום בשוק נעים בגדלים שבין עובי: 2.5 - 5 ס"מ, רוחב: 60 ס"מ וגובה: של 30 ס"מ. בשל מחירו היקר של הבטון השקוף, בינתיים הוא משמש בעיקר כגימיק עיצובי במוזיאונים, מבני ציבור ותערוכות.
בטון שקוף – דוגמאות מהעולם האמיתי (8:31 דק'). הרעיון העומד מאחורי הבטון השקוף הוא לאפשר לאור ולצבע לחדור אל תוך המבנה. הסרטון מראה דרכים שונות לייצור בטון שקוף במבנים אדריכלים.
בתים מודפסים בתלת מימד (6:45 דק'). על ההיסטוריה של הדפסת תלת-ממד, והאם מדפסת תלת מימד יכולה להדפיס מדפסת חדשה? כיצד ניתן ליצור במהירות מבני בטון במכונה בטכנולוגיה שאולי יום אחד תשמש לבניית מושבות בירח ובמאדים.
איש המערות - אמן חופר מערות מוצא השראה מתחת לאדמה (5:30 דק'). במשך 25 השנים האחרונות, האמן רה פאולט חוצב ומפסל מערות בגבעות אבן החול של ניו מקסיקו ומייצר תוך שימוש בכלים ידניים בלבד אמנות אותה הוא מכנה בשם מקדשי מדבר .
יצירת אמנות רחוב תלת מימדית (2:16 דק'). במסגרת "פסטיבל התרבות העולמית" שהתקיים בדן לאוגייר באוגוסט 2008 אמן ציור הרחוב הגרמני אדגר מולר הפך פרוסה ענקית של מזח לסצנת עידן קרח דרמטית. הסרטון מראה את תהליך הייצירה של האמן בליווי מוזיקה קלאסית. הפרויקט נתמך על ידי מוסד גתה גרמניה.
ציור שור בר במערות Lascaux שבצרפת.
הידעת? מערת לסקו היא מערה בצרפת המכילה ציורי קיר פרהיסטוריים. המערה נחשפה לראשונה בשנת 1940 על ידי ארבעה נערים הרפתקנים, ובה נתגלו ציורי קיר של בעלי חיים, בעיקר שוורים וסוסים מלפני 17,000 שנה. סביר להניח שהציורים שמשו למטרות פולחן וטקסים. במערה המקורית אין אפשרות לבקר מחשש לנזק העשוי להיגרם לה, אולם קיים העתק של היצירות במערה תאומה הפתוחה למבקרים.
הידעת? ג'וליאן ביבר (Julian Beever) הוא צייר בריטי המוכר בעולם בשל ציורי הרחוב שלו, אותם החל לצייר בשנות ה-90 של המאה העשרים. ציוריו מצוירים על מדרכות וכבישים תוך שימוש בגירים צבעוניים. יצירותיו מפתיעות בתחושה התלת ממדית שהן יוצרות אצל המתבונן, כך שהן נראות כאמיתיות.
הידעת? רי פלוטה (Ra Paulette) הוא פסל מערות אמריקאי יליד 1940, החופר מזה 25 שנה מערות באזור ניו-מקסיקו ומעצב אותן ליצירות אמנות. פלוטה משתמש בכלי עבודה פשוטים כדוגמת אתי חפירה, מעדרים ואביזרי סיתות פשוטים על מנת לחצוב פתחי אור, עמודים וקשתות בתוך הערות, אותם הוא מעטר בצורות של גלים, פרחים ועלים.
אדריכלים משפיעים – אנטוני (אנטוניו) גאודי (2:02 דק') הוא אדריכל נודע שנולד בקטלוניה בשנת 1852. גאודי למד אדריכלות בבית הספר לארכיטקטורה בברצלונה, ועבודותיו המוקדמות הושפעו מאדריכלות קטלאנית עממית לצד אדריכלות גותית. גאודי הוא דוגמה לאדריכל לא שיגרתי, שהוכיח שבנינים לא חייבים להיות סמטריים ומורכבים מקוים ישרים, אלא מושפעים מצורות מגוונות מעולם הבוטניקה והגיאולוגיה.
סטונהנג' – תעלומת האבנים הגדולות (14:16 דק'). הסטונהנג' נחשב לאחד מאתרי התירות האיקונים של בריטניה. מדובר באנדרטה פרהיסטורית ענקית ששימשה ככל הנראה למטרות פולחן וטקסים. הסטונהנג' מעלה סימני שאלה רבים: כיצד נבנה האתר, מהיכן הובאו האבנים ולמה בדיוק שימש האתר? חפירות ארכיאוליות שנערכו באיזור מעידות על כך שהסטונהנג' הוא דוגמה אחת מבין קומפלקס של מבנים ומונומנטים שהוקמו באיזור בעת העתיקה.
הידעת? סטונהנג' (Stonehenge) - אתר אריכאולוגי קדום השוכן במחוז וילטשייר שבדרום -מערב אנגליה, המוכר כאחד מסמליה הבולטים של בריטניה וכאחד המבנים הפרהיסטוריים המפורסמים בעולם. הסטונהנג' בנוי מאבנים ענקיות המסודרות במעגל ומוקפות בסוללת עפר. מונומנט מעגלי זה, שנבנה בתקופת האבן על-ידי תושבים פגאניים מקומיים, ככל הנראה שימש כאתר קבורה, פולחן וטקסים פגאניים, אשר נבנה בשלבים בין השנים 3,100 לפנה"ס ועד 1,600 לפנה"ס. האתר הוכרז על ידי אונסק"ו בשנת 1986 כאתר מורשת עולמית.
הידעת? אנטוני גאודי (1852 - 1926) היה אדריכל קטלוני שהשתייך לתנועת האר נובו, ועבודותיו נחשבו בשעתו למהפכניות. גאודי נודע בשל סגנונו הפיסולי יוצא הדופן, המכונה כיום "סגנון גאודי". הוא למד אדריכלות בברצלונה ואחר כך התגורר וייצר בעיר זו. הבניינים שתכנן מאופיינים בקשתות ובקישוטים ומזכירים לרבים ארמונות חול שפוסלו על ידי ילדים בחוף הים. בנוסף נהג גאודי לעטר את חזיתות הבניינים שעיצב בפסיפסים המורכבים מחלקי חרסינה צבעונים. את אחרית ימיו הקדיש גאודי לדת הקתולית ולתכנון קתדרלת הסגרדה פמיליה, אולם הוא נדרס למוות על ידי חשמלית בסמוך לקתדרלה, ולכן לא זכה לסיים את היצירה.
מלון קרח בשוודיה (5.02 דק') – הצצה אל מלון הקרח שבצפון שוודיה, שנבנה מחדש מדי שנה מחדש, כאשר כל חדר במלון מתוכנן על ידי אדריכל אחר. אומנם הטמפרטורה בחדרים העשויים מקרח ושלג היא 5- מעלות צלזיוס, אבל זה לא מונע מהמבקרים סקרנים להגיע למלון ולבלות בו את הלילה.
יום עשוי מזכוכית 2 – מבט אל העתיד (11.25 דק'). הסיפור מאחורי החזון של קורנינג לזכוכית חכמה, עמידה וידידותית לסביבה. כיצד הזכוכית המהונדסת של קורנינג, עם טכנולוגיות נלוות של בינה מלאכותית ואינטרנט של הדברים, תעזור לעצב את עולמנו העתידי, כולל את בתי העתיד, מכוניות העתיד, רפואת העתיד, ואת החינוך של המחר.
הידעת? מלון הקרח הוא כינוי למלון עונתי המפוסל מבלוקים עשויים קרח, ומעוטר בפסלי קרח. מלון זה מתוכנן ונבנה בכל שנה מחדש, והוא מהווה אטרקציה המושכת אליה אדריכלים ותיירים רבים. במלונות מסוג זה אף מקובל להגיש משקאות ומאכלים בכלים עשויים קרח. מלון הקרח הראשון שהוקם היה בשבדיה, בשנת 1989. כיום קיימים מלונות קרח נוספים גם הקנדה, פינלנד, נורבגיה, ורומניה.