תודה לה'!
תקנון
אולפנת צביה מעלות
בחיים אנו זקוקים למסגרת.
המסגרת נותנת לנו את היציבות, את הכוח להתמיד ולהתקדם.
בלעדיה אנחנו נבוכים, חסרי ודאות, איננו בטוחים בציפיות שלנו מעצמנו, ושל סביבתנו מאתנו, ונזקקים לעסוק כל הזמן בהתלבטויות וספקות מיותרים ומזיקים.
העובדות מוכיחות כי מי שמסגרת חייה, הגבולות והמחויבויות שלה, ברורים ומסודרים – יכולה להפיק מעצמה הרבה יותר. כל כוחותיה ממוקדים בעשייה ובהתקדמות. היא לא נזקקת בכל פעם מחדש להשקיע כוחות בבחירת דרכה, להתלבט על סדר יומה, להחליט על האופן שבו היא תבחר להופיע בפני הסובבים אותה, ועוד... (ממש כפי שאין זה הגיוני לבחור בכל יום מחדש עם מי להתחתן, במה לעבוד וכו')
כולנו זקוקים למסגרת ברורה, על מנת שנפנה את כוחותינו לתכנים ולדברים החשובים באמת!
לצורך זה גובש התקנון הבא.
כולנו, תלמידות ומורים, נקפיד על עמידה במסגרות שהצבנו לעצמנו. בעזרת ה', הדבר יסייע בידינו להתקדם, להתמקד בעשייה החשובה, בבניין האישיות, ובתרומה לאולפנה ולעם כולו.
היעדרויות ואיחורים
הזמן – הוא אחת מן המסגרות הבולטות של החיים. ללא תשומת לב לזמן, החיים יכולים להפוך לבלגן אחד גדול.
כולנו מכירים את סוג האנשים שתמיד צריכים כולם לחכות רק להם, וששתי דקות אצלם לוקחות שעה ורבע.
גם החוויה של איחור "רק בחצי דקה" לרכבת, שמשאיר אותנו מאחור, מוכרת ללא מעטים.
ההבדל בין מצוות ההכנה לשבת, לבין העוון החמור של חילול שבת יכול להסתכם בשתי דקות בלבד!
ככה זה – כל מערכות החיים תלויות בגורם הזמן, וחשוב מאד לבנות את עצמנו כנשים אחראיות המודעות לזמן, וזורמות איתו נכון!
לכן:
איחור (והכוונה הן לשיעור והן ליום הלימודים) הוא החמצה של אחד מהיסודות של מערכת הלימודים.
כל תלמידה שמאחרת צריכה להצטייד באישור מן ההורים (או מן המורה המעכב אותה).
האישור אמור לכלול הסבר מוצדק לאיחור. לא יתקבל אישור שתוכנו הוא רק "הודעה" על האיחור.
לתלמידה המאחרת או הנעדרת, יירשם חיסור בתוכנת המשו"ב.
במקרה של שיעור כפול – יתאפשר לתלמידה להצטרף לשיעור לאחר הצלצול המודיע על תחילת השיעור השני. החיסור יירשם על השיעור הראשון בלבד.
תלמידה שתצבור מעל 10% של איחורים והיעדרויות – הדבר יבוא לידי ביטוי בהורדה של 10 נקודות בציון בתעודה. מעל 20% - הורדה של 20 נקודות. מעל 30% - ציון נכשל בתעודה.
היעדרות מימי לימודים דורשת גם היא אישור, ותלמידה שמגיעה לאחר היעדרות לא תצטרף ללימודים ללא אישור הורים/הרב.
דין תפילה כדין שיעור: המורה בודקת נוכחות לפני התפילה ובמקרה של איחור בבוקר (לאחר 8:05) – יחשב הדבר כאיחור לשיעור הראשון ויצטרף למניין השיעורים שהחסירה התלמידה.
תלמידה המבקשת להעדר משיעור או לאחר, תתאם זאת מראש עם המורה.
משמעת ודרך ארץ
לא מצאנו לנכון להיכנס לפרטים בנושא זה, מתוך אמונה שבנות כמותכן מודעות היטב לחשיבות הגדולה של דרך ארץ, שקדמה לתורה, ובלעדיה איננו ראויים לתואר "אדם".
ובכל זאת – כמה מילים בעניין הפלאפונים:
דורנו הוא דור בו הולכות ומצטמצמות מגבלות הזמן והמקום. אפשר לדבר עם כל אדם בכל רחבי העולם תוך רגעים ספורים. ניתן לִצְפּוֹת, ליסוע, לקלוט ולהעביר מסרים, כסף ועוד- והכל בלחיצת מקש.
הדבר יפה וחשוב, ובוודאי שיש בו מסממני גאולת העולם ממגבלותיו, אך אסור שיהפוך לתלותי, או שיסיח את דעתנו מהתוכן, מהמוסר, מהערכים שיש ליצוק לתוכו. ואסור שיגרום לניוון חברתי עקב התמכרות אליו גם בהפסקות.
ברמת הכלל - אם כלי התקשורת הופכים להיות כלי להפצת רוע ושפלות, ומתמקדים רק במה ש"מוֹכֵר" ולא במה שראוי להימכר - נוח להם שלא נבראו.
וגם אצלנו, עלינו לדעת לשים את הגבול, לדעת מתי הדבר נחוץ ויש לו מקום, ומתי מדובר בפריצת גבול הטעם הטוב.
לכן:
לא יורשה לתלמידות שימוש במכשיר פלאפון בזמן השיעור. אין להטעין את הפלאפון, להשתמש בו כשעון, נגן או מצלמה ללוח! המכשיר צריך להיות מכובה בתיק ולא להראות ולהישמע כלל מתחילת השיעור ועד סופו! מכשיר שיראה או ישמע, יוחרם לשבוע ויוחזר רק לאחר שיחתמו הורי התלמידה על מכתב אזהרה. בפעם שניה שיקרה הדבר לאותה תלמידה, יוחזר המכשיר אך ורק לידי ההורים, לאחר שבוע.
ובנוסף: על פי כללי כבוד בסיסיים ופשוטים, יש לעמוד בכניסה של מורים לכיתה, ובתחילת כל שיעור.
סדר וניקיון
"הניקיון – זהו צו מא-ל עליון". כך שרים הילדים. בבגדינו, בבתינו ובסביבתנו שורה שכינה, ועלינו לכבד את עצמנו ואותה בהופעה נקיה ומסודרת. התורה הקפידה שלכל עיר מ-48 ערי הלויים יהיה שטח פנוי סביבו – לנוי.
הסדר הסביבתי– חשוב ליצירת סדר במחשבות ובאישיות.
לכן:
ימונו בכל כיתה תורניות ניקיון שבועיות, שתדאגנה שהכיתה תראה בצורה שמכבדת אותנו, לפני תחילת השיעור, ובסוף יום הלימודים, ותשאנה באחריות למחדלים (שחלילה לא יקרו).
כל התלמידות (ובאחריות התורניות) מתבקשות ונדרשות להרים את כיסאותיהן בסיום הלימודים.
תפקידן של המנקות הוא לשטוף, ולא לאסוף ערמות זבל מתחת לשולחנות. אנא, התחשבו בהן והקלו עליהן!
חיפשת מצוה קלה – הִנֶה!
כדי לאפשר לתלמידות להיבחן מתוך יישוב-הדעת, וללא לחץ מיותר, הוחלט שלא לקיים יותר מ-3 מבחנים בשבוע ולא בימים רצופים.
בחנים, הכתבות וכד' אינם נכללים בהגבלות אלו.
לכל כיתה יהיה לוח מבחנים ברור ומסודר (עם העתק לחדר מורים ורכזת ח"ח), ואחראית ידועה וקבועה לנושא.
דחיית מבחן לתלמידה פוגעת בסדר ובאפשרות שלה לקבל תנאים מתאימים להבחן במועד מאוחר יותר. לכן תתאפשר דחיית מבחן רק במקרים חריגים ביותר ובתאום מראש עם המורה. בלא עמידה בתנאים אלו, לא תוכל התלמידה להבחן מאוחר וציונה יהיה 0.
ואחרונה חביבה: הצניעות
מפני צניעותה חיכתה הצניעות לסוף. שהרי אין המטרה להציב אותה כנושא שכולם דשים בו.
הצניעות יפה לצניעות! כי משמעותה של הצניעות היא התמקדות בתוכן, בפנים, באישיות, בערכים, ובכל מה שבאמת ראוי לתשומת לב. הצניעות היא הימנעות מהחצנה מיותרת של דברים, שנוטים מטבעם למשוך תשומת לב, אך ראוי להם להישמר ברשות הפרט – או מפני שכך נשמר כבודם וערכם, או פשוט משום שהם ריקים מתוכן.
ובכל זאת – הצניעות היא דוגמה טובה לנושא בו חשוב ביותר שתהיה מסגרת ברורה, שמונעת עיסוק מיותר, התלבטויות ואי נעימויות סביב הגדרותיה החיצוניות. כשהכללים ברורים, אפשר להפנות את הכוחות לבניית הצניעות הפנימית, האישיות והתכנים.
בנות חביבות,
החברה בישראל, ובעולם המערבי כולו, מצויה במשבר חמור בכל הנוגע לחיי המשפחה. ערכי הצניעות, ובעקבותיהם – הנאמנות, האהבה העמוקה והמעניקה, כולם ירדו לשפל המדרגה. הנהנתנות, הרצון לסיפוק אישי ול"חוויות סוערות" וריקות- הרס כל חלקה טובה. אחוז הגירושין מרקיע שחקים. בעקבות כך חלה התדרדרות גם בתחומים אחרים של החיים. ללא יציבות משפחתית החברה כולה איננה בריאה: הדכאונות והבדידות הולכים ומתפשטים, המוסר הכללי מתערער וגבולותיו נפרצים...
אנחנו – עם ישראל – נשתבחנו בצניעותנו. אמותינו, לאורך כל הדורות, מסרו נפשן על שמירת כבודן וצניעותן. בזכותן נשמרה קדושת המשפחה היהודית. צניעותן זיכתה אותנו בנביאים, כוהנים גדולים וצדיקים רבים, שהאירו ומאירים את דרכנו.
עלינו להמשיך בדרכן! נשמור על כבודנו ועל קדושת העם שלנו.
לכן:
חולצה - יש להגיע לבית הספר בחולצת/סווצ'ר תלבושת (ביום שישי אין חובת תלבושת, אך יש חובת צניעות )
חצאית - על החצאית להיות ארוכה. כלומר מכסה את מרבית השוק (3/4).
שסע – מותר רק במידה שהחצאית ארוכה מספיק, והשסע אינו עובר את הגובה הנדרש לחצאית (כלומר: לא גבוה יותר מ- 3/4)
חולצה – ללא מחשוף. שרוולים שמכסים את המרפקים. לא צמודה.
מכנסיים מתחת לחצאית – בת המעוניינת ללבוש מכנסיים מתחת לחצאית, מטעמי צניעות יתירה, קור וכד' – תוכל לעשות זאת במידה והחצאית ארוכה כפי שהזכרנו. (עם זאת, יש לשים לב שאופי המכנסיים לא יהיה מנוגד לצניעות הראויה לכן).
איפור – בנות החטיבה העליונה מותרות לבוא באיפור קל בלבד. בנות חטיבת הביניים מגיעות ללא איפור כלל!
במידה ותלמידה תופיע באופן שאינו תואם את כללי האולפנה – היא לא תורשה להיכנס לשיעור, אלא תישלח לביתה ותחזור רק בתלבושת מתאימה. אם הדבר יישנה - יוזמנו הורי התלמידה לשיחה.
בת האולפנה שומרת על צניעותה בכל מקום ובכל שעה וגאה בצלם אלוקים שניכר בה, לא רק בין כותלי האולפנה או בזמן הלימודים.
אין מה להיפגע, או להיות מופתעות. פשוט שמורנה על הכללים – והם ישמרו עליכם ועל כולנו.
אתן וצניעותכן יקרות ללבנו!