שיח דבור

"הִגִיד לְךָ אָדָם מַה טוֹב" (מיכה ו', ח')

מסע אל ההגדה

דבר תורה על ההגדה

שיח הוא חלק מהותי ובסיס התהליך החינוכי בטיפוח התפקוד הבינאישי ומשמעותי גם בשאר תפקודי הלומד.

הקצאת זמן להטמעת תרבות השיח תסייע רבות בהתפתחות היחיד והקבוצה
במגוון היבטים:

הבעה אישית: ביטוי רגשות, מחשבות, ותובנות של שותפי השיח.
העשרת הידע: חשיפה לידע נרחב, ומגוון דעות במהלך השיח.
התפתחות חברתית-ערכית: בירור ערכים, צרכים ועמדות תוך היכרות עם אחרים, קבלת השונות.
שיפור תקשורת בין-אישית.

יש לטפח את היכולת לנהל שיח בכל גיל, תוך התאמת ההישגים הנדרשים לניהול שיח לגיל הלומדים.

הבחנה בין שיח ודיון לדיבור בציבור:

שיח ודיון - שיחה משותפת והחלפת דעות סביב נושא מוגדר.

דיבור בציבור - נאום או הרצאה של יחיד מול קהל.

הדדיות לאופנויות השפה האחרות

השיח הדבור הוא אופנות בשפה המשלימה את שאר האופנויות.

דיבור

- התאמת תכני הדיבור למטרה ולנמענים
- דיבור לפי כללי תורת הנאום (רטוריקה): קתימבהה"ה

האזנה

- האזנה ממוקדת בדברי אחרים
- הקשבה פעילה

קריאה

- שיחה ודיון בעקבות קריאה
- 'מועדון קוראים'
- המלצות קוראים

כתיבה

הצגת תוצרי כתיבה

תקשוב

- 'הוראת עמיתים': "ללמוד וללמד" - הצגת הנושא הנלמד באמצעים דיגיטליים

מטרות

השיח הוא רכיב משמעות בתהליך החינוכי, המשכלל את כישורי האזנה והדיבור של הלומדים למטרות לימודיות וחברתיות. תלמידים משוחחים עם מגוון שותפים: עם ילדים בני גילם, עם ילדים צעירים או מבוגרים יותר, עם מורים ומבוגרים אחרים. נושאי השיח קשורים לנלמד, לביה"ס ולחיי הלומדים.

הדיון והוויכוח בהקשרים לימודיים תורמים ידע, נקודות מבט ומיומנות לפעול בהזדמנויות דומות, בתפקידים שונים ובמצבים חברתיים מגוונים. הדיון והוויכוח מצריכים קריאה והקשבה לטקסטים דבורים, ארגון הטיעונים בכתב או בעל־פה, הצגתם כדי לשכנע ושמירה על כללי השתתפות שנקבעו מראש. ניהול דיונים וויכוחים כחלק בלתי נפרד מהעשייה הבית־ספרית תורם לכיבוד דעות הזולת.

הצגת נושא לפני קהל

תלמידים צריכים להתנסות בהקשבה לדוברים שונים המציגים נושאים מגוונים, במטרה ללמוד להציג נושא או סוגיה לפני קהל. הקשבה, הבנת הנאמר ותגובות השומע הם חלק מתהליך הצגת נושא על ידי תלמידים. הדוברים נדרשים לקרוא ולאיסוף מידע על הנושא הנבחר, לארגן ולעבד אותו בהתאם למטרות, לקהל היעד והזמן המוקצב. הפקת טקסטים דבורים כדי לשתף אחרים בנלמד מחייבת ארגון הידע הנרכש, בחירת משלב לשוני המתאים לנושא ולידע הקודם המשוער של המאזינים. הקריאה והכתיבה תומכות בפעולות אלה. במהלך ההרצאה הדוברים צריכים להיות מודעים לקהל ולצרכיו, ולאפשר שאילת שאלות בסיכום הדברים.

(מעובד מתוך תוכנית הלימודים, עמ' 74, 79-78)

תוכנית הלימודים - הישג 1

תרבות השיח

שגרות

הקצאת זמנים קבועים במהלך היום/השבוע/החודש/שנת הלימודים לשיחות ולדיונים בין התלמידים.

חשוב לשמר מהלך קבוע של בחירת מסגרת השיח (זוגית, קבוצתית, כיתתית)

הגדרת נושא השיחה והזמן המוקצב

שיתוף בחוויות או בתובנות בעקבות השיח

שיח שחרית: שיחה הפותחת את היום לאוורור רגשות ולשיתוף בחוויות שונות או על נושא מוגדר.
אסיף: שיחה לסיכום השיעור או יום הלימודים - לשיתוף ברגשות, בתובנות ובחוויות.
'מעלין בקודש': הלכה יומית, באורי תפילה, 'לאורם נלך' - גדולי ישראל, דמות החמ"ד השנתית, ...
'מסע אל הפרשה': דבר תורה על פרשת השבוע בימי שישי: הצגת הפרשה, בחירת נושא אחד מהפרשה להרחבה.
'יחודו של יום': הצגת ימים מיוחדים בלוח השנה, מועדים ואירועים.
ימי הולדת: הצגה עצמית וברכות ליום ההולדת.
'מילה טובה': מחמאות ודברי שבח לחברים בכיתה.
אקטואליה: דיון בחדשות הארץ והעולם.

מסגרות שיח

רצוי להתחיל לטפח את תרבות השיח בקבוצה קטנה (זוג) ולהרחיב אותה בהמשך, תוך הקפדה על כללי השיח והדיון.

במהלך השיח הקבוצתי המורה יכולה להצטרף לאחת הקבוצות להקנייה ולתיווך את כללי השיח.

זוגות
זוגות לפי מקומות ישיבה, זוגות מתחלפים לבחירת המורה או התלמידים.
קבוצות
קבוצות לפי מקומות הישיבה, קבוצות עניין, קבוצות משימה, קבוצות רב־גיליות.
מליאה
ישיבה במקומות הרגילים, ישיבה סביב שולחנות בצורת ח, ישיבה במעגל (עם/בלי שולחנות).