קריאה שוטפת הנה היכולת לקרוא טקסט במהירות, ברהיטות, ללא מאמץ ובאופן אוטומטי, כך שתשומת לב מעטה מוקדשת לפענוח. קריאה שוטפת מאפשרת הפניית משאבי קשב לטובת המטרה העיקרית של הקריאה – הבנת הנקרא.
תלמידים מתקשים בקריאה משקיעים את עיקר האנרגיה בפענוח וכתוצאה מכך מתקשים בהבנה. קושי זה מלווה אותם מגיל צעיר, ופעמים רבות מתמיד לאורך השנים, גם בבגרותם. מהירות הקריאה מתפתחת משנה לשנה עד שמגיעה לנקודה בה מתבססת יציבות.
חשיבות קצב הקריאה מעוגנת תיאורטית במודל האוטומטיות בקריאה. (La berge & Samuels,1974). לפי המודל שליפה מהירה של מילים מצביעה על כך שזיהוין מתבצע באופן אוטומטי. אוטומטיות שכזו מאפשרת הפניית קשב לתהליכים גבוהים יותר של הפקת משמעות מן הכתוב. כאשר קיים כשל בהתפתחות הידע האלפביתי והאורתוגרפי, נוצרת האטה בקצב הקריאה ובאיכותה.
השטף מורכב משלושה חלקים:
1 .קצב- מהירות הקריאה- המרכיב העיקרי
2 .דיוק- מידת הדיוק בקריאה.
3. פרוזודיה - הנגנה נכונה, התייחסות לסימני פיסוק, גובה הצליל וכד'.
כיתה א' - 20-40 מל"ד
כיתה ב' - 40-60 מל"ד
כיתה ג' - 60-80 מל"ד
כיתה ד' - 80-100 מל"ד
כחתה ה' -100-120 מל"ד
כיתה ו' - 120 ומעלה מל"ד