מועדון ההסתדרות בשדרות הבעש"ט מאת דני רכט
בשנים 1949-1956 כיהנה גולדה מאיר כשרת העבודה. באותה תקופה היה זה משרד ממשלתי חשוב אשר חלש על תחום התעסוקה ועל תחום השיכון (לימים יהפוך אגף השיכון במשרד העבודה למשרד עצמאי ממשלתי עצמאי). כשרת העבודה היתה גולדה מאיר אחראית על נושא הדיור בישראל הצעירה, שהתמודדה עם גלי עלייה עצומים ועם הצורך הדחוף לספק קורת גג למאות אלפי עולים חדשים כמו גם לתושבים ותיקים. הממשלה ראתה בפתרון מצוקת הדיור יעד לאומי עליון והשקיעה מאמצים כבירים בקידום פרויקטים של בנייה ציבורית.
פרויקט השיכון העממי היה במידה רבה 'הבייבי' של גולדה מאיר. במסגרת זו נבנו באמצע שנות החמישים גם שיכוני חסכון לצד שדרות ירושלים. במסגרת זו נבנה גם מבנה צרכניה בחלקו הדרומי של השיכון לצד דרך שנקראה אז 'רחוב 251'. את המבנה תכננה פירמת האדריכלים לייטרסדורף ובלזיצמן (משרדם פעל אז ברחוב רמז 27). תקופה קצרה אחר כך זכה תוואי הרחוב לשם חדש: שדרות הבעש"ט. רבי ישראל בן אליעזר, המוכר בכינויו 'הבעל שם טוב' (בראשי תיבות: בעש"ט), היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה ונחשב לאבי תנועת החסידות. קודם לכן נכח הבעש"ט בסביבה עירונית אחרת כשעל שמו היה רחוב בשכונת נווה שלום (רחוב שמרלינג כיום).
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) היתה החל משנות השלושים של המאה הקודמת כוח פוליטי מוביל בישוב העברי ובמדינת ישראל הצעירה. בין השאר באמצעות שליטתה בהסתדרות הכללית של העובדים ובמועצת פועלי תל-אביב יפו. יפו של שנות החמישים היוותה אתגר לעסקני מפא"י. בבחירות הכלליות באמצע אותו העשור זכתה מק"י (המפלגה הקומוניסטית) בכעשרים אחוז מקולות בעלי זכות הבחירה וקולות רבים 'זלגו' גם למפלגות אחרות.
בכדי להגביר את השפעתה החברתית-פוליטית רישתה ההסתדרות את יפו במספר גדול של מועדוני נוער ומועדוני הסתדרות: בית ההסתדרות ברחוב הדואר, מועדון ההסתדרות נוזהה, מועדון הנוער ברחוב ציהתל"י, מועדון ההסתדרות גבעת התמרים (בצריף), מועדון ההסתדרות ברחוב פחד יצחק, מועדון ההסתדרות ברחוב הלוטוס, מועדון לפועלים ערביים ברחוב צנובר, ומועדון הטכני לנוער ברחוב יפת. בראשית שנות השישים הוסב מבנה הצרכניה בשדרות הבעש"ט 35 למועדון ההסתדרות. המבנה בן הקומה כלל לאחר השיפוץ אולם אסיפות, חדר ספריה ושני חדרי חוגים.