תאורה חזקה או עמומה, טבעית או מלאכותית, ומיקום מקור התאורה משפיעים על אופי האווירה בסרט.
התאורה יכולה להדגיש אזורים מסוימים, להעמיד במרכז תשומת הלב קווי מתאר של דמויות ופרטים.
כמו כן, בעזרת התאורה ניתן להבליט פרטים בתווי הפנים של הדמויות ובכך לאפיין אותם ואת הלכי הרוח שלהם (אבישר, 1995).
גם היחס בין הדמות לעולם יכול להתבטא בתאורה, למשל: דמות מטושטשת יכולה להיראות כאובדת בעולם מתנכר,
או דמות הבולטת על הרקע יכולה להדגיש את זרותה (אבישר, 1995), כמו גם הארת הצודק באור בוהק ושמימי
והאפלה על דמויות או מצבים אשר אותם מעוניין היוצר שנראה כחשוכים ולא צודקים (ג'אנטי, 2000).
למשל בסרט "החותם השביעי" של ברגמן, שם במפגש עם מלאך המוות, מודגש הצודק והראוי באור לעומת החשוך והמסולף (אונגר, 1991):
"החותם השביעי"
ניגודים מסוג זה עשויים לחשוף את עמדת היצירה כלפי הדברים המצולמים (אבישר, 1995).
צבע - ישנם סרטים המצולמים בשחור לבן, וברגע מסוים או על אובייקט מסוים יש צביעה, לדוגמה:
בסרט "RUMBLEFISH" (ראסטי ג'ימס) המוצג בשחור לבן, פרט לדגים האדומים בסצנת האקווריום שהיא התמצית של הסרט.
"ראסטי ג'יימס"
כמו כן, ניתן ליצור משחק בין צבעים קרים לחמים, לדוגמה: בסצנה האונס מ"תפוז מכאני",
בתחילתה מופיעים רק צבעים קרים עד לרגע הופעת שמלתה האדומה של האישה הנאנסת (אונגר, 1991).