בקולנוע הריאליסטי נוטים להימנע מזוויות צילום קיצוניות בכדי לתת תחושה טבעית של מבט במציאות כפי שהיא תוך
העלמת נוכחותה המתווכת של המצלמה מתודעת הצופה.
לעומת זאת, המסורת הפורמליסטית בקולנוע נוטה לעשות שימוש בזוויות צילום שונות כאמצעי אקספרסיבי המבקש
להדגיש ולהנכיח את פעולת המצלמה בקולנוע בשיטות שונות, כגון:
זווית צילום נמוכה ביחס לדמות על מנת לעורר בצופה פחד מפניה,
זווית צילום גבוהה המשווה לדמות מראה קטן וחלש,
זווית מוזרה יוצרת תחושה אי נוחה בקרב הצופה בשל אי הסימטריה,
והיא מדגישה את המעוות במצב או בדמות המצולמת.
כמו כן, גם כאשר אובייקטים תוחמים את הפריים יש בכך כדי להשרות על הצופה תחושה מלחיצה וקלסטרופובית (אבישר, 1995).
בסרטים דוקומנטריים יש שימוש רב בצילום ממצלמה נישאת המכניס את הצופה לתוך ההתרחשות ויוצר אשליה שהצופה עד
להתרחשות בזמן אמת בשטח (ג'אנטי, 2000).