קורין אלאל: "מה שמדהים אותי בכתיבה של חנה גולדברג הוא הקצב הפנימי של המילים, שהוא מאוד מאוד מיוחד. בכתיבה שלה תמיד יש כמה רבדים. היא יכולה לכתוב שיר על סוסים, ובעצם לדבר על אהבה. רק כשאני מתחילה להלחין שיר שלה, אני מבינה מה הוא באמת אומר."

צביקה פיק: "חנה גולדברג היא אחת הכותבות הכי טובות שיש. בשירים שלה יש סיפור, יש קצב. לכן מוזיקאים כל כך אוהבים אותה, והקהל כל כך אוהב את שיריה ונהנה מהם."

אהוד מנור: "חנה גולדברג מביאה לזמר העברי קול נשי חזק, רענן ומשוחרר, שאינו מתחשב בגבולות שהציבו לו בעבר קולות גבריים."

שירי ארצי (ידיעות אחרונות): "כמשוררת שאחראית ללהיטים רבים, גולדברג יודעת שמילים הן סוג של מוזיקה, ושבאמצעות הקצב הנכון אפשר להרקיד את הקורא. הכתיבה של גולדברג היא נשית, אבל מדובר באישה עם ביצים."

דנה ספקטור (ידיעות אחרונות):"אחת המשוררות המקוריות והאהובות בארץ. כתבה כמה מהשירים הישראלים המרגשים ביותר."

רן בן נון (מעריב): "חנה גולדברג היא משוררת נפלאה שחתומה על מגה להיטים כמו 'אנטרקטיקה' ו-'נאחז באוויר' וגם על רומנים מעולים כמו 'כשהחיים יתחילו' הנוגה והמוזר."

גידי אביבי: (הארץ): "המתח הבלתי פתור בין כאן לשם, בין הכמיהות והתשוקות לבין ההזדמנויות והאפשרויות, מואר בטקסטים של גולדברג הן כקומדיה, ('לא רוצה לזמביה') והן כדרמה ('מעיין'). במיטבו, המתח הזה אינו מוגדר ישירות במילים, אלא רק מצטייר באמצעותן."