ביקורות על הספר "אהובי הלא ידוע"

הארץ – ספרים: "הספר אינו עוסק באהבה דווקא, אלא בבדידות. הגיבורה, רחל, רווקה מתבגרת מטלפנת למספר שגוי, ומתוך תהום בדידותה מפתחת מערכת יחסים עם הגבר שעונה לה. העלילה מתפתחת בשני צירים: האחד הוא המתח הנבנה סביב שיחות הטלפון ביניהם, והשני הוא סיפור חייה של רחל, ששלוב בסיפור חייה של חברתה הטובה לאה. שתיהן בנות לניצולי שואה: לאה נישאה לגבר 'הנכון', זה שיש לו תואר וכסף ומעמד, וחיה אתו חיי רווחה, שעמום ודיכאון. רחל לעומתה, אינה נישאת לאיש, וגם היא חיה חיי שעמום ודיכאון, אבל עם הרבה פחות כסף. אבל חנה גולדברג אינה משווה בין הגיבורות כדי להגיע לתשובה הנכונה, אלא כדי לדון בבדידותן, מהעלילה עולה שהכל בעצם היינו הך: נשואה או רווקה, אם או ערירית, כולן נידונות לזקנה צינית ומדכאת. הקטעים היפים ביותר בספר מוקדשים ליחסיה של רחל עם אמה, שמתה מסרטן כשהגיבורה היתה רק בת 17. גולדברג משרטטת דמות מקסימה של אם אוהבת, תאבת חיים וכנה." עלית קרפ 10.7.2012

החיים הטובים: "שיחת טלפון המתגלה כטעות במספר הופכת לעוד חלום על אהבת אמת, עוד תקווה שהפעם "זה זה". האם בגיל ארבעים ומשהו אפשר למצוא את אהבת חייך? ואולי עדיף היה להתפשר הרבה שנים קודם, שיהיה בבית עוד מישהו חוץ מאיתקה, הכלבה הנאמנה? בספרה של חנה גולדברג, רחל ולאה, כמו בתנ"ך, הן בבואות מאוד שונות, כמעט הפוכות זו מזו, ולמרות זאת לא ברור לעתים היכן מתחילה האחת ומסתיימת השנייה. 'אני לא יודעת מה עדיף, להיות מתה כמוני, או ילדה לא מפותחת כמוך,' אומרת לאה לרחל, ובכך מעוררת גם שאלה בקוראים. הרומן הנפלא של גולדברג רצוף שאלות – גלויות וסמויות כאחת – אולם הוא גם מספק תשובות למי שמוכן, כמו גיבורת הספר, להתבונן בראי, לגעת בצלקות, ולהתמודד עם הבבואה הנשקפת ממנו." תמי וינצברג, 7.6.12

מדריך קוראים: "רבים מאיתנו מהרהרים מדי פעם מה היה קורה אילו היינו בוחרים בדרך אחרת כשהיינו בצומת דרכים: אילו היינו בוחרים לא להקים משפחה, לא להתחתן, לא להביא ילדים. האם היינו מאושרים יותר? אנחנו נזכרים בתקופת רווקותנו בערגה ולעיתים מייחלים לשוב לשם לרוגע,לשלווה, לשקט, לשליטה בחיינו. אך האם באמת היינו בוחרים אחרת? רחל ולאה הן החברות הכי טובות הן שברות את הילדות וההתבגרות יחד, אך כשלאה מחליטה שהיא מצאה את הגבר שלה, ורחל תוהה האם חברתה היפה והמוצלחת התפשרה רק כדי להגשים את חלום הבעל-ילדים-בית עם גינה, הן מתרחקות לכמה שנים. רחל לא נישאת, ובין הגברים שחולפים בחייה, היא מוצאת את עצמה לבד עם כלבתה האהובה, משלימה עם הרעיון שילדים כבר לא יהיו לה. כששיחת טלפון מחזירה את יחסיה עם לאה לחברות הדוקה, לנו הקוראים נשאר לתהות מי מאושרת יותר, מי שלמה עם עצמה יותר, מי בנתה לעצמה את החיים שהיא באמת רצתה? והאם רק נדמה לנו שאנחנו האדונים בחיינו, ובעצם החיים עושים את שלהם? ספר מתוק, מרגש ואמיתי על שתי נשים באמצע החיים: זו שהתבגרה והתמסדה, וכהשתקפות מראה מולה חברתה שכאילו נשארה נערה מתבגרת, מתרגשת משיחות טלפון עם גבר זר שאליו הגיעה כטעות במספר, ולמרות גילה עדיין תוהה: אולי זה האחד? חנה גולדברג, סופרת מבוגרים וילדים ופזמונאית אהובה, ברומן סוחף ומהנה." רוני לנגרמן־זיו 1.7.2012