הופעה: חנה גולדברג עם הסיפורים מאחורי השירים הגדולים - חפש באנטרקטיקה
לקום מוקדם
כדי להספיק
להתאמץ
להדחיק
לנסות לשכוח
מה שלא מועיל
לרוץ לאן
שרצים כולם
לומר את מה
שאומרים כולם
למהר לברוח
כשבורחים כולם
ונדמה שאתה
בעקבות הזהב
אך בסוף אתה שוב מגלה
שאתה רץ אחרי הזנב
האישה הכחולה מנשקת
רק את מי שמוצא את השקט
להתחתן
עם מי שמוכן
לרוץ ביחד
פחות מסוכן
לא לתת לרוח
לבלבל אותך
מבט קדימה
בלי משחקים
אתה פוחד
לעוף לשחקים
אתה פוחד
מהרגשות שלך
ונדמה שאתה בעקבות הזהב...
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
אומרת מה את חושבת
יודעת איך, יודעת מתי
על הבוקר באה אלי
הולכת עם תשוקותיך
זורמת אל תוכי בחשאי
על הבוקר באה אלי
לא יכול לעצור אותך
כשעל סוס מטורף את דוהרת
אל תוך חיי
על הבוקר באה אלי
נוגעת בי כמו המוות
כל נגיעה היא כמו אחרונה
על הבוקר באה אלי
יודעת איך להרגיע
איך להביא דמעות לעיני
על הבוקר באה אלי
לא יכול לעצור אותך…
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
לא חולמת עוד לגעת
ברכות העננים
שם בפנים את כבר יודעת
לזהות שקרים קטנים
את אורזת את הפחד
את הרעד של ליבך
(את) עוזבת את הרחם
עוזבת את ביתך
מסביב שורות, שורות
של אנשים חסרי פנים
אנשים רצים לשום מקום
העיניים הזרות
לתוך ליבך הן לא רואות
שם בחוץ כל כך קשה לנשום
שם בחוץ סופה צועקת
אנשים ממהרים
הם כולם רוצים קצת שקט
וללדת ילדים
את צועדת מהססת
בין האור לבין צללים
ועדיין מחפשת
אנשים אמיתיים
מסביב שורות, שורות...
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
שולח הודעה
היא לא עונה
עוברת שעה ועוד שעה.
מיובש, מותש
כבר כמעט מיואש
מחכה לסימן
לאיזה רמז קטן.
חולם שלתוך זרועותיי היא שטה
חולם שהיא יורדת (יורדת) למטה
אומרת: איזה כיף, איזה כיף שבאת!
ומאז אני רוצה
רק רוצה לקריית אתא
שבוע שלם
אני לא ישן
שבוע שלם
לא מפסיק לעשן.
אני נגמר, נשבר
מחכה לה למטה
מתחת לבית שלה
בקריית אתא
חולם שלתוך זרועותיי היא שטה
חולם שהיא יורדת (יורדת) למטה
אומרת: איזה כיף, איזה כיף שבאת!
ומאז אני רוצה
רק רוצה לקריית אתא
אנשים שואלים אותי
מה אתה מוצא בה?
תגיד, השתגעת?
מה יש לך שם?
בקריית אתא?
(אלוהים, למה?
למה היא לא עונה?
אלוהים, לאן?
לאן היא נעלמה?)
חולם שלתוך זרועותיי היא שטה
פתאום היא יורדת (יורדת) למטה
אומרת: איזה כיף, איזה כיף שבאת!
ומאז אני רוצה
רק רוצה לקריית אתא
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
כשהשמש מסתתרת
מאחורי העננים
(ו)שוב ושוב אני נופלת
(קצת) נשברת לפעמים
כשהשמים לא רואים אותי
והם גם לא כל-כך כחולים
והחלום הילדותי שלי
כבר התרסק (לו) לרסיסים
אני הולכת אל השדות שלי
אל השדות הירוקים
שם חוזרים ומציפים אותי
החלומות המתוקים
כשהלילה מכסה אותי
בשמיכתו האפלה
כשהפחד מחלחל אלי
בבדידותו המקפיאה
כשהבוקר מתנפל עלי
בסנוורו המפוקח
והשער המובטח
מסרב להיפתח
אני הולכת אל השדות שלי
אל השדות הירוקים
שם חוזרים ומציפים אותי
החלומות המתוקים…
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
כשבאמצע החיים
את פתאום נשברת
עייפה מרוב שקרים
לא נרדמת
כשפצע מדמם
חונק לך את הלב
ודמעות זולגות
מים הכאב
לכי בעקבות האור
בואי עד אלי
לכי בעקבות האור
בואי אלי
לכי בעקבות האור
אנשים מביטים בך
בעיניים דואגות
מציעים לך מילים
מילים כל כך יפות.
רבים מהם
יתנו לך הבטחה
אבל לאף אחד מהם
אין את מה שאת צריכה.
לכי בעקבות האור...
כשתבואי לכאן
אל החדר החם
אחבוש לך את הפצעים
אתקן את השברים
כשתבואי לכאן
אל החדר החם
לכי בכיוון האור...
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
לכי מכאן
לכי מיד
כל-כך רצית
להיות לבד
לכי מכאן
זה רק מכביד
אין לי יותר
מה להגיד
לכי מכאן
עם אחרים
לכי מכאן
יש עוד גברים
רק עכשיו
אני תופס
שכאן כבר אין לי
מה לחפש
לכי מכאן
די, זה נגמר
לכי הכי רחוק שאפשר
אני מרגיש כבר מרוקן
לכי מכאן
לכי מכאן
אם לא תלכי
מפה מהר
משהו בתוכי יישבר
לא רוצה אותך יותר
כבר לא נשאר לי
על מה לוותר
אם לא תלכי
מפה מהר
לא אוכל עוד לשקר
אם לא תלכי
מפה מהר
אם לא תלכי
אם לא תלכי
אני עוד עלול להתחנן
שתישארי.
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
שמים כחולים
ענן מנומנם
שמש מסמיקה
מלטפת את העולם
ירח ביישן
מתחבא אי שם
מחכה שיגיע הזמן
ובאמצע כל האביב הזה
פתאום אתה מופיע
לא ברור לי איך הצלחת לנחש
ובאמצע כל האביב הזה
פתאום אתה מופיע
מצית בתוכי אש
עץ ירוק
שורשים עמוקים
עמוק באדמה
עמוק בפנים
פורש זרועות
מחבק ציפורים
הוא והרוח
רק הוא והרוח
ובאמצע כל האביב הזה…
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
קחי את ידיך
קחי את ראשך
קחי את רגליך
קחי את נפשך.
צאי לרחוב המשתגע
בלי התיק
בלי הפחד
בלי חומות
בלי דעות.
קחי את ידיך
קחי את ראשך
קחי את רגליך
קחי את נפשך.
צאי לרחוב המשתגע
בלי התיק
בלי הפחד
בלי חומות
בלי דעות.
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
השארתְ מפתח על הפסנתר
השארת מקום לַדמיון
אולי בעוד שנה שנתיים
זה ייראה לי כמו חלום.
השארתְ פתק על השולחן
השארתְ מקום לספק
סגרת את הדלת בשקט
רוצה להתרחק.
אולי את הולכת לגבר אחר
שיידע לעשות לך טוב
ואולי עוד שנייה
תתחילי לבכות
סתם באמצע הרחוב.
השארת סימן שאלה
וחור שחור בלב
ואולי כבר לא יהיה לי אומץ
שוב להתאהב.
אולי את הולכת לגבר אחר
שיידע לעשות לך טוב
ואולי עוד שנייה
תתחילי לבכות
סתם באמצע הרחוב.
ואולי כבר לא יהיה לי אומץ
שוב להתאהב.
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
אתה משליך פיתיון
בדיוק בזמן
ואני מפרפרת מולך
כמו דג קטן
אתה בולע אותי
כמו כריש
זה הולך ומתגבר
ואני מתפוררת
אבל מתפללת שזה לא ייגמר.
ואני יודעת
שזה ייגמר ברע
ולמרות זאת
ברגליים יחפות
את הגבול אני חוצה.
יודעת
שזה ייגמר ברע
ולמרות זאת
פותחת עוד כפתור בחולצה.
גלים גבוהים גואים בתוכי
מנפצים אותי לרצפה
נאחזת בשקרים
לבד במיטה
יודעת
שזה ייגמר ברע
ולמרות זאת
ברגליים יחפות
את הגבול אני חוצה.
יודעת
שזה ייגמר ברע
למרות זאת
פותחת עוד כפתור בחולצה.
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
יום אחד הוא חזר הביתה
יום אחד הוא חזר הביתה והיא לא הייתה שם
לא במקלחת, לא במטבח, לא בסלון
יום אחד הוא חזר הביתה והיא לא הייתה שם
פתח חלון, התקשה לנשום.
יום אחד הוא חזר הביתה ובטלוויזיה
הייתה אחת שדומה לה
אמרה שמחר ירד גשם
מישהו צחק בקומה למעלה.
גשם בוכה בשקט
מלטף את הפנים
בהלה מתהדקת
מתחפרת בפנים.
גשם בוכה בשקט
והיא בשמלת הפרחים
הולכת ומתנתקת
אל תוך סערת ברקים.
יום אחד הוא חזר הביתה והיא לא הייתה שם
רק השקרים נשארו על הקירות
עכשיו היא מתנשקת
עם ים של חלומות.
גשם בוכה בשקט...
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
את נכנסת למכונית
בא איתך ריח קר
(את) עוטה נוצות וחנית
מלקקת מקל סוכר
(את) שואלת:
האם תסכים
לכמה משחקים?
לוחשת:
בוא נשבור את כל החוקים.
בתקופה של סוף העולם
ביליתי שבוע מושלם
מחוץ לחוק
בתחתית הסולם
תפסיקי לצחוק
את הולכת רחוק
תפסיקי לצחוק
איתם.
נתת את האות
הדלקתי את האורות
אז חשבתי לי לנפשי:
הפחד הוא אנושי
אמרת:
כשאוהבים
לא צריך כללים
רק בוא לגעת בי לכמה ימים.
בתקופה של סוף העולם...
עליתי למסלול
כיבית את האורות
תשוקה זה דבר שעלול
לשבור לך את הקירות
פתאום הסתכלת
ישר אל השעון
אמרת:
זה רק משחק, אז לך כבר לישון.
בתקופה של סוף העולם...
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
עפה ברחוב
לא מעוררת התרגשות
עפה ברחוב
לא יוצרת התקהלות
לפעמים מישהו
עוצר לרגע
עומד ומסתכל
לפעמים מישהו
אוהב אותי לרגע
עומד ומסתכל
וכל הזמן
היופי שלי הולך לעזאזל
וכל הזמן היופי שלי הולך לעזאזל.
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
אהובי הלא ידוע
ישן עירום בבית ריק
שיערו על כר פרוע
רק הרוח תסרק.
מרכבות כחולות כנף
בענן נוצות הוא עף
חלום.
על ריחוף שקוף אבוא
אתגנב לארמונו
שלום.
בוא אלי
בוא לים
אהובי הנעלם.
בוא אלי
בוא לים
אהובי הלא קיים.
אהובי הלא ידוע
לא ידע על אודותי
החלון היה פתוח
ופתאום היו שפתי
אצלו.
ופתחתי בכנפי
ופתחתי בכנפי
חלום
בא קולו מתוך הים
אהובי הלא קיים
שלום.
בוא אלי...
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
אני מת ללקק אותך
כשאת מלוחה
אני מת על הכעס שלך
כשאת מקנאה
אני מת על הכאב
כשאת מכאיבה
אני מת לחבק את נפשך
כשאת עצובה.
אז תני לי ליפול
לזרועותיך
לנשק את הדמעות
מעיניך
להיות הסומק
בלחייך
להיות הגבר
שמת עליך.
אני מת על מסך העשן
שאת משאירה
אני מת על הסוד הקטן
שאת מסתירה
אני מת שלבי הפועם
כמו משוגע
לעולם,
לעולם לא יירגע.
אז תני לי להיות...
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
ראיתי אנשים רצים ברחובות
ראיתי את עצמי נאבק ברוחות
הדלתות הפתוחות נסגרו בטריקה
ניסיתי לנשום, ניסיתי לבעוט
אוסף כוחות
מול פגעי הזמן
בחדר הסגור לומד לנשום
מנמיך ציפיות
חושב בקטן
לומד לחיות מיום ליום
ראיתי את עצמי רועד מקור
ראיתי אישה צמאה למגע
ראיתי ירח מתגעגע לאור
ליטפתי את פניך ברוח הקרה
אוספת כוחות...
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
בואי נפסיק לרוץ
עם העדר הלחוץ
בואי אלי
בואי נפסיק להגשים
חלומות של אחרים
בואי אלי
לא רוצה משכנתה
לא רוצה מכונית
לא רוצה עניבה
לא חתונה ענקית
רק בואי, בואי אלי
בואי נחלום חלום נחמד
נתפוס אוויר בכף היד
בואי תנוחי בחיקי
זה הדבר האמיתי
בואי אלי
לא רוצה משכנתה...
גם אם השקר המוסכם
כבר זיהם לנו את הדם
רק בואי, בואי אלי
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
במכון העיסוי של קרול
ילדה עם שיער סגול
במכון העיסוי של קרול
צופים לה עתיד כחול
היא תעשה לך מסג' מהסרטים
היא תספר לך שאתה גדול
ג ד ו ל מהחיים.
ו כ ו ל ם
נכנסים
יוצאים
נכנסים
יוצאים
נכנסים
יוצאים.
פנים של חרסינה
לב של ילדה
כל מה שתגיד
היא תעשה בשבילך
פנים של חרסינה
לב של ילדה
שלם לה ולך
היא לא שלך
במכון העיסוי של קרול
ילדה עם חיוך שבור
במכון העיסוי של קרול
עושה את מה שאסור
היא תעשן אתך סיגריה מכל הסוגים
אבל היא לא אוהבת
להתנשק היא לא תסכים.
ו כ ו ל ם...
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג
לא שואל יותר
לאן הלכת
לא שואל מתי תבואי שוב
לא כועס אפילו כשאת לא עונה
יודע שהלכת מזמן
גם אם את עדיין כאן
לא חוקר אותך
כשאת בוכה
לא חוקר
כשאת שמחה פתאום
לא צועק עליך כשאת לא עונה
יודע שהלכת מזמן
גם אם את עדיין כאן
אור חדש בעיני בוער
ויש בי כוח
גם אם תלכי
לא אשבר
אך אם אומר לך
שאני לא פוחד יותר
אשקר
לא נזהר יותר
בשבילך
לא נלחם יותר
בשתיקתך
לא נלחם
אפילו יש עוד סיכוי
יודע שהלכת מזמן
גם אם את עדיין כאן
אור חדש בעיני בוער...
© כל הזכויות שמורות לחנה גולדברג