קורין אלאל: "חנה גולדברג היא משוררת נפלאה שכותבת פופ רענן ומסעיר. בכתיבה שלה תמיד יש כמה רבדים. היא יכולה לכתוב שיר על סוסים, ובעצם לדבר על אהבה, ותמיד היא מצליחה להדהים ולהפתיע אותי. השירים שלה הם כמו סוכריות יפיפיות שבתוכן מתחבא קוץ. רק כשאני מלחינה שיר שלה, אני מבינה מה הוא באמת אומר."

דנה ספקטור ("ידיעות אחרונות"): "אחת הפזמונאיות המקוריות והאהובות בארץ... כתבה כמה מהשירים המרגשים ביותר..."

צביקה פיק: "היא אחת הכותבות הכי טובות שיש. בשירים שלה יש סיפור, יש קצב. לכן מוזיקאים כל כך אוהבים אותה, והקהל כל כך אוהב את שיריה ונהנה מהם."

אהוד מנור: "חנה גולדברג מביאה לזמר העברי קול נשי חזק, רענן ומשוחרר, שאינו מתחשב בגבולות שהציבו לו בעבר קולות גבריים."

שירי ארצי ("ידיעות אחרונות"): "כפזמונאית שאחראית לשלאגרים רבים ('אין סוסים שמדברים עברית', 'נאחז באוויר', 'אמסטרדם' ועוד), גולדברג יודעת שמלים הן סוג של מוזיקה, ושבאמצעות הקצב הנכון אפשר להרקיד את הקורא... הכתיבה של גולדברג היא נשית... אבל מדובר באישה עם ביצים."

גידי אביבי (הארץ) : "המתח הבלתי פתור בין כאן לשם, בין הכמיהות והתשוקות, בין ההזדמנויות לאפשרויות, מואר בטקסטים של גולדברג הן כקומדיה ('לא רוצה לזמביה') והן כדרמה ('מעין'). המתח הזה אינו מוגדר ישירות במלים, אלא רק מצטייר באמצעותן..."