עוצמה נשית
פולימורפיזם - המסע בזמן של ד"ר דנה אשכנזי
גל אשכנזי (2011)
בשל תפוח (2008). צילום: רפי אשכנזי
מלכת הפרחים (1982). ציור: דנה אשכנזי
צילום: דנה אשכנזי
פמיניזם, תהליך שראשיתו במאה ה-19, הוא מכלול של רעיונות, תנועות חברתיות ופוליטיות, ותאוריות בתחומי מדעי החברה, מדעי הרוח, והמשפטים, אשר מטרתן לשחרר נשים מדיכוי, ולקדם שוויון הזדמנויות מגדרי. המאבק הפמיניסטי עוסק במאבק לשוויון על פי חוק (לדוגמה, זכות הצבעה לנשים), מאבק נגד אלימות כלפי נשים, מאבק לשוויון הזדמנויות בחינוך ובשוק התעסוקה, והעצמת נשים כחלק מהמאבק בתפיסת העולם המציבה את הגברים במרכז ואת הנשים בשולי החברה.
הידעת? נשים לגופן הוא ספר שיצא לאור בהוצאת מודן ובעריכת טל תמיר. זהו ספר מקיף על נשים, הדן בגוף האישה, זוגיות, בריאות נשים, הריון, לידה, פמיניזם, נשים וקרירה, זקנה ועוד. על כתיבת הספר, שנמשכה שש שנים ונעשתה בהתנדבות, עמלו מעל 350 אנשי מקצוע, רובם נשים. הספר נכתב בהשראת הספר האמריקאי הנודע "Our Bodies Ourselves", אך מכיל מידע שנכתב במיוחד על ועבור נשים בישראל. הספר מהווה מדריך לנשים בכל הגילים, ונועד לאפשר לנשים לחיות חיים בריאים, ולעזור להן לאורך הדרך בקבלת החלטות הקשורות לחייהן, גופן ונפשן.
ההיסטוריה של אמצעי מניעה (17:43 דקות) – באורך רוב ההיסטוריה האנושית הריון ולידה היו משימות מסוכנות ביותר עבור נשים. באירופה של ימי הביניים אחת מתוך כל שלוש נשים מתה בשנות הפוריות שלהן ואחד מכל ארבעה ילדים לא זכה לחגוג את יום הולדתו הראשון.
היסטוריה של לידה: התעברות (14:42 דק') – לאורך ההיסטוריה לידת ילדים הייתה חלק חשוב ומרכזי בחייהן של נשים. בסדרה בת בשלושה חלקים נחקרים ההיבטים השונים של תהליך הלידה השתנה בתרבויות שונות וכתלות בזמן. על פוריות, התעברות והריון וכיצד נשים בהריון נתפסו בקהילות שונות.
הלבוש באירופה בשנת 1965 (8:09 דק') – לבוש של אישה בסגנון עשירה בדלפט של שנת 1665.
כיצד התלבשו במאה ה-14 (7:08 דק') – באורך רוב ההיסטוריה האנושית הריון ולידה היו משימות מסוכנות ביותר עבור נשים. באירופה של ימי הביניים אחת מתוך כל שלוש נשים מתה בשנות הפוריות שלהן ואחד מכל ארבעה ילדים לא זכה לחגוג את יום הולדתו הראשון.
אופנת נשים במלחמת העולם הראשונה (23:20 דק') – על האופנה הנשית ברבעון הראשון של המאה ה-20.
אופנת המאה ה-18 (5:27 דק') – סרטון המראה כיצד התלבשה אישה עובדת במאה ה-18.
אופנת נשים של שנות ה-50 (23:34 דק') – בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה (תקופת אופנת ההוט קוטור) הוכנו והותאמו לנשים באופן אישי בגדים ואביזרי אופנה יוקרתיים, תוך שימוש בבדים סינתטיים כגון ניילון ופוליאסטר, שהיו נוחים לכביסה.
הבלתי חשובים: מרלן דיטריך (כאן 11, 33:10 דק') – איך ביקורה של כוכבת העבר הגרמנייה מרלן דיטריך בישראל שנת 1960 השפיע על הציבור בישראל?
100 שנות אופנה: שמלות כלה (3:09 דק') – אופנת שמלות כלה בעולם המערבי בין השנים 1915 ל-2015.
אופנת נשים של שנות ה-60 (15:01 דק') – אופנת שנות ה-60 של המאה ה-20 הושפעה מתהליכים פוליטיים, חברתיים, תרבותיים והכלכליים שהתרחשו בעולם המערבי באותה העת. בתקופה זאת נופצו מוסכמות אופנתיות וטרנדים חדשים נוצרו, ששיקפו את המאבק נגד מלחמה (פציפיזים) ואת המאבק הפמיניסטי בארה"ב ובאירופה. באותה העת החלו להיכנס לשוק האמריקאי רשתות האופנה והחל המעבר לייצור מתועש והמוני.
ראיון אודרי הפבורן (1988, 3:33 דק') – ראיון עם השחקנית והפעילה הומניטרית אודרי הפבורן (1929 –1993).
אמה ווטסון בנאום באו"ם (13:54 דק') – הנאום המרגש של השחקנית אמה ווטסון על שוויון מגדרי.
נשים מהסרטים (2:29 דק') – דיוקנאות של כוכבות קולנוע מהעבר וההווה, ביניהן מרלן דיטריך, בטי דייויס, גרטה גרבו, הדי למאר, ריטה הייוורת', אינגריד ברגמן, ג'ואן קרופורד, ג'ינג'ר רוג'רס, לורטה יאנג, דבורה קר, ג'ודי גרלנד, אווה גרדנר, מרילין מונרו, גרייס קלי, אליזבת טיילור, אודרי הפבורן, שירלי מקליין, נטלי ווד, בריג'יט בארדו, סופיה לורן, ג'ולי אנדרוז, רקל וולש, ג'יין פונדה, ג'ולי כריסטי, פיי דונאווי, קתרין דנב, ג'קלין ביזט , איזבלה רוסליני, דיאן קיטון, גולדי הון, מריל סטריפ, סוזן סרנדון, ג'סיקה לאנג, מישל פייפר, סיגורני וויבר, ג'ודי פוסטר, אנג'לה באסט, דמי מור, שרון סטון, מג ריאן, ג'וליה רוברטס, סלמה האייק, סנדרה בולוק, ג'וליאן מור, ניקול קידמן, קתרין זיטה-ג'ונס, אנג'לינה ג'ולי, שרליז ת'רון, ריס ווית'רספון, והאלי ברי, ועוד.
500 שנים של דיוקנאות נשיים באמנות מערבית (2:53 דק') – בסרטון ניתן לראות איך בתקופות שונות בהיסטוריה האנושית תפיסת המושג יופי נשי השתנתה. בנוסף ניתן לראות איך עובי הגבות וצורת עיצוב השיער משתנה בתקופות שונות בהתאם לצו אופנה.
הידעת? היפאטיה הייתה מתמטיקאית, פילוסופית, אסטרונומית, מורה, וממציאה ממוצא יווני. היא נולדה בשנת 370 לספירה וחיה באלכסנדריה שבמצרים. היא הייתה בתו של המתמטיקאי תיאון, שהיה נשיא אוניברסיטת אלכסנדריה (המוזיאון של אלכסנדריה), ועודד את חינוכה הקפדני. כתביה של היפאטיה לא שרדו, אולם מעדויות כתובות אחרות עולה שתרמה להתפתחותם של תחומי הגיאומטריה, האלגברה, הפילוסופיה ואף לפיתוחם של מתקנים הנדסיים כדוגמת ההידרומטר (מד צפיפות מים). היפאטיה הייתה פגנית בדתה ואמונתה, ולכן דעותיה לא נשאו חן בעיני השליטים הנוצרים של אלכסנדריה, שראו בה כופרת וטענו כי היא מכשפה.. בשנת 415 לספירה היא נחטפה בידי המון קנאי של אנשי דת קיצוניים, ועונתה באכזריות למוות. מותה הטראגי מסמל את סוף עידן הזוהר של המתמטיקה בעולם העתיק.
נשים וגברים – מלחמה ושלום (15:15 דק') – המשפטנית פרופ' דפנה הקר בהרצאה על תשוקה לכוח והשפעתה על יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בין גברים לנשים.
האם קיים "מוח נשי" ו"מוח גברי"?(16:03 דק') – הרצאתה של פרופ' דפנה יואל בסדרת "אתנחתא" בסימן נפלאות התבונה, שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב ב- 26.11.2014.
מארי קירי ופייר קירי (6:32 דק') – סרטון על חייהם של מארי ופייר קירי על גילוי הפולוניום והקרינה הרדיואקטיבית.
למה ברפואה יש הבדל בין נשים לגברים? (כאן דיגיטל, 5:22 דק') – הסיכוי שאישה תסבול מתופעות לוואי בגלל שימוש בתרופה לא מתאימה כפול מהסיכוי של גבר. הסברים על רפואה מותאמת מגדר.
הידעת? מארי קירי (1934-1867) היא מדענית צרפתיה, ילידת העיר וורשה שבפולין (שם נעוריה מריה סקלודובסקה), חלוצה בתחום הרדיואקטיביות. בגיל 24 עברה לפריז והחלה ללמוד פיזיקה וכימיה בסורבון, והיתה לאישה הראשונה שלמדה באוניברסיטה יוקרתית זו. בסורבון פגשה את הפיזיקאי פייר קירי, מי שהפך לבעלה. לזוג קירי נולדו שתי בנות, אירן ז'וליו-קירי נולדה בשנת 1897 ואווה דניס קירי להבואז נולדה בשנת 1904. מארי קירי זכתה פעמיים בפרס נובל: בשנת 1903 זכתה יחד עם פייר קירי (שנהרג בתאונת דרכים בשנת 1906) ועם אנטואן אנרי בקרל בפרס נובל לפיזיקה על מחקרם בתחום תופעת הקרינה הרדיואקטיבית, מחקר שנערך בעיקר על עופרות אורניום, והיתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, ובשנת 1911 זכתה קירי בפרס נובל לכימיה על גילוי וחקר הרדיום והפולוניום, והפכה בכך לאדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל. אירן ז'וליו-קירי הלכה בדרכם של הוריה והפכה לגם היא למדענית. בשנת 1935 זכתה ארין יחד עם בעלה פרדריק ז'וליו-קירי בפרס נובל בכימיה על גילוי הרדיואקטיביות המלאכותית ויצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים, ואילו אווה קירי הפכה לעיתונאית וסופרת מצליחה אשר פירסמה בשנת 1937 ביוגרפיה מקיפה כל אמה מארי קירי, אשר זכתה להצלחה ותורגמה לשפות רבות. הנרי לבואז, לו נישאה אווה קירי בשנת 1954, עמד בראש ארגון יוניצ"ף ואף זכה בשנת 1965 בפרס נובל לשלום. משפחת קירי, שחמישה מבני משפחתה זכו בפרס נובל, הפכה למשפחה בעלת הכי הרבה זוכי פרס נובל בהיסטוריה. מארי קירי הלכה לעולמה ב-4 ביולי 1934 לאחר מחלה קשה שנגרמה בעקבות חיפתה לקרינה רדיואקטיבית כתוצאה מעבודתה המדעית.
סיפורה של עדה יונת (5:52 דק') – פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע זכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 2009, על תגליתה בתחום הביולוגיה המבנית.
מארי קירי (10:00 דק') – האישה המדענית הראשונה בהיסטוריה שזכתה בפרס נובל.
הידעת! - סאלי רייד (1951 - 2012) - אסטרונאוטית האמריקאית והאישה הראשונה שטסה לחלל. רייד נולדה בלוס אנג'לס, וכנערה היתה ספורטאית טניס מצטיינת. בשנת 1973 סיימה תואר ראשון בפיזיקה ובאנגלית מאוניברסיטת סטנפורד. בשנת 1975 סיימה בסטנפורד תואר שני בפיזיקה, וב-1978 סיימה דוקטורט באסטרופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד. עם סיום הדוקטורט הגישה ריד מועמדות לתפקיד אסטרונאוטית בנאס"א, ולאחר שנת אימונים הוסמכה כאסטרונאוטית. ב-18 ביוני 1983 שוגרה רייד כמומחית משימה במשימה השניה של מעבורת החלל צ'לנג'ר וב-5 באוקטובר 1984 שוגרה כמומחית משימה של מעבורת החלל צ'לנג'ר.
לאחר אסון הצ'לנג'ר (28 בינואר 1986) רייד כיהנה כחברה בוועדת החקירה הנשיאותית שחקרה את אסון המעבורת, ובתום עבודת הוועדה מונתה לתפקיד ניהולי במטה מפקדת נאס"א בוושינגטון, על מנת לתכנון את אסטרטגיות הארגון לטווח הארוך. במסגרת תפקיד זה עמדה בראש הצוות שחיבר דו"ח על עתיד תוכנית החלל האמריקאית. בשנת 1987 פרשה ריד מנאס"א והצטרפה למרכז לביטחון בינלאומי ובקרת נשק באוניברסיטת סטנפורד. בשנת 1989 הצטרפה לאוניברסיטת קליפורניה כפרופסור לפיזיקה וניהלה את המכון לחלל של אוניברסיטת קליפורניה. בשנת 2000 הקימה את חברת "סאלי רייד סיינס", שנועדה לעודד ילדות ונערות ללמוד מדעים מדויקים ומקצועוצ טכנולוגים. רייד כיהנה גם כחברה בוועדת החקירה הנשיאותית לבדיקת אסון מעבורת החלל קולומביה (1 בפברואר 2003) בה נהרג אילן רמון, טייס החלל הישראלי הראשון. ריד כיהנה במגוון ועדות ומועצות בתחומי לימודי החלל וכמו כן כתבה חמישה ספרי פיזיקה לילדים וכן אוטוביוגרפיה בשם "לחלל ובחזרה", המתעדת את מסעותיה ומשימותיה בחלל. סאלי רייד נפטרה בגיל 61 לאחר מאבק ממושך בסרטן הלבלב.
