ראש השנה
פולימורפיזם - המסע בזמן של ד"ר דנה אשכנזי
Embedded Files
שתהיה זאת שנה של צמיחה, שמחה, אושר, צחוק ואופטימיות * שנת בריאות, שלווה ורוגע * שנה של הגשמת חלומות ומשאלות * שנה של עשייה חברתית * שנת שלום * שנה של הבנה, חוכמה וסקרנות * שנה משפחתית * שנת חברות, סובלנות והתחשבות בזולת * שנת נתינה ומחילה * שנה של רוח ספורטיבית * שנה גשומה * שנה של צלילים מרגיעים * שנה של התחלות חדשות * שנה של עשייה * שנה של הנאה מהדברים הקטנים * שנה של אור * שנה של ירוק בעיניים * שנה של יצירה * שנה של איכות הסביבה * שנה של טיולים והרפתקאות * שנת שגשוג * שנה שמימית של התבוננות מנקודות מבט שונות, שבה יתמלאו משאלות ליבנו לטובה, ועוד ממיטב האיחולים והברכות, מאחלת, דנה
חשבון הנפש והתחלה חדשה - ראש השנה הינו חג יהודי המציין את תחילתה של השנה בלוח העברי – הראשון בחודש תשרי, החל בחודש השביעי למניין החודשים הקדום בו החלה הספירה בחודש ניסן. המילה תשרי לקוחה מאכדית, ופירושה התחלה. השם "ראש השנה" מוזכר בספר יחזקאל, אם כי בהקשר שונה מזה של החג הנחוג כיום. במשנה מוזכרים ארבעה ראשי שנה: ראש השנה למלכים - החל בניסן (פסח), ראש השנה למעשר בהמה - החל באלול, ראש השנה לשנים – החל בתשרי (ראש השנה), וראש השנה לאילנות – החל בשבט (ט"ו בשבט).
ראש השנה נחשב ביהדות ליום שבו נידון האדם על מעשיו מהשנה שחלפה. על פי המסורת היהודית ביום זה נברא האדם הראשון וביום זה גם חטאו אדם וחוה בטעמם מעץ הדעת. לכן נקבע יום זה כיום דין לבני האדם בעולם כולו. ראש השנה מכונה גם יום תרועה, ומצוותו העיקרית של החג הינה תקיעה בשופר, המסמל את פתיחת שערי השמים. תפקידו של השופר לגרום לבני האדם להתחרט על מעשיהם הרעים, ולשפר מעשיהם.
לשנה טובה תכתבו ותחתמו - בראש השנה מקובל לברך את הזולת בברכת שנה טובה. המקור למנהג הוא בתלמוד, שם מסופר על כך שדינם של צדיקים גמורים לחיים, דינם של רשעים גמורים למיתה, ואילו דינם של שאר בני האדם תלוי ועומד מראש השנה ועד יום הכיפורים. אם זכו – יכתבו לחיים, ואם לא זכו – יכתבו למיתה.
עוד ממנהגי החג - ביום הראשון של ראש השנה קוראים את סיפורם של הגר וישמעאל, וביום השני את עקידת יצחק. מנהג נוסף הוא ה"תשליך", בו יוצאים אל מקור מים בכדי להתפלל להשלכת החטאים למצולות. כמו כן נהוג בראש השנה לאכול סעודת חג, הכוללת מאכלים שיש בהם מן הסמליות, ביניהם: תפוח בדבש למתיקותה של השנה הבאה עלינו לטובה, ראש של דג על מנת "שנהיה לראש ולא לזנב" ושנרבה כדגי הים, ורימון על מנת שנהיה רבים ופוריים כזרעי הרימון.
מנהג נוסף של ראש השנה הוא שליחת "שנות טובות", המכילות ממיטב האיחולים והברכות לשנה החדשה. מקורו של מנהג שליחת אגרות הברכה לשנה החדשה ככל הנראה בראשית המאה ה-19, עת החלו באירופה להדפיס ברכות לכבוד השנה החדשה בעולם הנוצרי, מנהג שאומץ על ידי יהודי אירופה. אז בהזדמנות זאת ברצוני לאחל לכולנו שנה טובה, שנה מתוקה, שנת חברות ואהבה, שנת בריאות, שנת שמחה, שנת סובלנות והתחשבות בזולת, שנת שלום ושקט, שנת יצירה, שנה אופטימית ושנת התחדשות וצמיחה אישית וחברתית.
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן--זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ. כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה" (ויקרא פרק כ"ג, פסוק כ"ג)
"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ: יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ, לַיהוָה--פַּר בֶּן-בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד; כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. וּמִנְחָתָם--סֹלֶת, בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל. וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד, לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, לְשִׁבְעַת, הַכְּבָשִׂים. וּשְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, חַטָּאת, לְכַפֵּר, עֲלֵיכֶם. מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ, וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם, כְּמִשְׁפָּטָם: לְרֵיחַ נִיחֹחַ, אִשֶּׁה לַיהוָה." (במדבר פרק כ"ט, פסוק א')
לעם ישראל מזכירה התקיעה בשופר את מעמד הר סיני:
"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה" (שמות י"ט, פסוק ט"ז), ואילו לעולם כולו (על פי המסורת היהודית) מציינת התקיעה בשופר, כפי שכתוב בתפילת ראש השנה: "וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ," את היעלמות המלחמות, הזדון והרשעות, ואת נצחון הטוב על הרע.
טבלו תפוח בדבש (3:13 דק') – פארודיה מוזיקלית לראש השנה מאת הסטודנטים במדרשת עין פרת, ישראל, מדרשה לבוגרי צבא ושירות לאומי, העוסקת ביהדות ובתרבות ישראלית .
החבובות מאחלות שנה טובה (2:23 דק') – רימיקס עם איחולי שנה טובה של החבובות. החבובות היתה סדרה אמריקאית מצליחה שכוכביה היו בובות. הסדרת הופקה על ידי ג'ים הנסון, ושודרה משנת 1976 ועד 1981. כוכביה היו הבמאי והמנחה קרמיט הצפרדע, החזירה מזמרת מיס פיגי, שמאוהבת בקרמיט, הקומיקאי הכושל פוזי הדוב ועוד.
שיר עד לשנה החדשה (שנה הלכה, שנה באה) – מילים: לוין קיפניס, לחן, עיבוד ונגינה בפסנתר: נחום נרדי, שירה: מרים יעקבי (1:03 דק').
קישקשתא שר שנה טובה (30 שניות) – קישקשתא היא בובת קקטוס, כוכב סדרת הילדים הפופולרית "מה פתאום?" שהוקלטה ושודרה בטלוויזיה החינוכית בישראל בין השנים 1976 ל-1981. כותבות ומפיקות הסדרה הן תמר אדר ודתיה בן דור. בובת קשקשתא הופעלה על-ידי השחקן והבובנאי אבי יקיר. בנוסף השתתפו בסדרה נירה רבינוביץ, שלמה ניצן, חנה לסלאו, עזרא דגן, שראל גוריון, שולה חן ועוד.
Google Sites
Report abuse